נפקדות ועריקות: מדריך משפטי

נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 ימים (החל מהיום ה-21 תהפוך ההגדרה לעריקות). ההבדל בין עריקות לנפקדות הוא כאמור תקופת זמן היעדרות ואופן הטיפול בעבירה.
נפקד הוא חייל שנקרא להתייצב לשירות ולא התייצב במועד שנקבע; חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות, אך לא חזר בזמן (כן, זה כולל גם איחור לשעת התייצבות); חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להימצא בו, וזה כולל יציאה מהארץ ללא קבלת היתר לכך; חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת ולא התייצב ביחידה החדשה במועד שנקבע.

חתכת מהבסיס כדי לראות את החברה? עזוב אותך. כלא צבאי לא שווה את זה

צילום׃  עודד קרני

נפקדות של עד 24 שעות

על פי הפקודות, דרך הטיפול בנפקדות קצרת טווח (פחות מ-24 שעות) שונה מדרך הטיפול בנפקדות ארוכת טווח או בעריקות. במידה וחייל נעדר משירות שלא ברשות לתקופה שלא עולה על 24 שעות, כלומר שחזר ליחידתו לפני שעברה יממה, יטופל משמעתית על פי כללי הדין המשמעתי (דמ"ש) בצה"ל. הכוונה במקרה זה היא גם לחייל בשירות מילואים.
פקודות המטכ"ל מגדירות את יחסו של צה"ל לחייל המבצע נפקדות קצרת-טווח:
"חייל נפקד יישפט, למעט במקרים חריגים במיוחד, בדמ"ש ולא בפני בית דין צבאי. על כן, לא ייענש ברישום פלילי במשטרת ישראל.
חייל נפקד ימשיך לקבל שירותי רפואה צה"ליים באופן מלא.
חייל שיורשע בעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות של עד 24 שעות, לא תיחשב תקופת היעדרותו כתקופת תב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית, ימים שלא נספרים בימי הפז"ם ועל כן מאריכים את זמן השירות הכולל). כלומר, לא יהיה על החייל לשרת כמידת הזמן בו נעדר שלא ברשות, בנוסף לתקופת שירותו הכללית – זאת בניגוד לחייל שתקופת היעדרותו עלתה על 24 שעות.
לא תוקפא משכורתו הצבאית של חייל שנעדר מן השירות שלא ברשות בתקופה של פחות מ-24 שעות, כמו גם תשלומים נוספים להם הוא זכאי – זאת בניגוד לחייל שתקופת היעדרותו עלתה על 24 שעות".

נפקדות של מעל 24 שעות

חייל שנעדר מהשירות שלא ברשות לתקופה שבין למעלה מ-24 שעות ובין 20 יום, יוגדר כנפקד. חייל החוזר מנפקדות של למעלה מיממה, יטופל משמעתית על פי כללי הדמ"ש. פקודות המטכ"ל מגדירות את יחסו של צה"ל לחייל המבצע נפקדות ארוכת-טווח:
"ימי ההיעדרות יחושבו כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית במהלכה ימי הפז"ם לא נספרים, ואותה צריך להשלים).
משכורתו הצבאית ושאר התשלומים להם הוא זכאי יוקפאו במהלך ההיעדרות.
חייל נפקד יישפט, למעט במקרים חריגים במיוחד, בדמ"ש ולא בפני בית דין צבאי. על כן, לא ייענש ברישום פלילי במשטרת ישראל.
חייל נפקד ימשיך לקבל שירותי רפואה צה"ליים באופן מלא.
מיד עם היוודע דבר היעדרות החייל, תערוך היחידה בדיקה יסודית על מנת לוודא שלא נפגע או נעדר מסיבה מוצדקת אחרת. בתוך שמונה ימים מיום ההיעדרות, יערוך נציג היחידה ביקור בית בבית הנפקד. אם החייל נושא נשק יוקדם הביקור ל-48 השעות הראשונות (על הנשק להילקח מהחייל עד ליום ה-14 להיעדרותו). אם לא נמצא הנפקד בביתו, או נמצא וסירב להצטרף לנציג ולשוב ליחידה, יושאר בביתו מכתב ממוען אליו אישית החתום על ידי מפקד היחידה.
במידה והתייצב החייל ביחידה ובעברו קיימת היעדרות (נפקדות או עריקות) אחת לפחות, יועבר עניינו לפרקליט הצבאי על מנת שישקול העמדה לדין בבית דין צבאי. במידה וחזר החייל מהיעדרות משירות שנפסקה ונמשכה, באפשרות היחידה לפנות לפרקליט הצבאי, על מנת שייתן הוראה לטיפול בכל תקופות ההיעדרות כבתקופה אחת".

השלכות הנפקדות

כשחייל נעדר מהשירות שלא ברשות, או אפילו לא מגיע לבסיס בשעה בה היה אמור להגיע ולא מודיע למפקדיו, נחשב החייל נפקד והליך שלישותי מוחל עליו. כל עוד החייל נחשב לנפקד ולא לעריק (כאמור, העריקות מתחילה החל מיום ההיעדרות ה-21), הוא נשפט בסיום תקופת הנפקדות בהליך של דין משמעתי, ביחידתו, בפני קצין המוסמך לתת לו עונש משמעתי. חומרת העונש תלויה במפקד, בנסיבות ביצוע העבירה, בחומרת העבירה ובנסיבותיו האישיות של החייל. העונש המקסימלי שיכול להינתן במסגרת הליך דין משמעתי הוא 35 ימי מחבוש, אך גם יומיים של ריתוק עשויים להיפסק, בהתאם להחלטת המפקד.
מעבר לעונש המיידי, תיחשב כאמור נפקדות של למעלה מ-24 שעות כימי תב"ן שלילי, ימים שלא נספרים במניין ימי הפז"ם ויש להשלימם. כמו כן, תוקפא משכורתו הצבאית של החייל.

לעריקים מתווסף רישום פלילי במשטרה. ראו הוזהרתם

צילום׃  getty images

עריקות

חייל העוזב את יחידתו במהלך השירות הצבאי נחשב כנעדר מן השירות ללא רשות ועובר על חוק השיפוט הצבאי כבר מיום ההיעדרות הראשון. אולם, בשלב זה נחשב החייל נפקד. רק בתום 21 יום מרגע ההיעדרות מוכרז החייל כעריק, והטיפול בעריקותו עובר למדור עריקים בשלישות הראשית. מרגע הכרזת החייל כעריק מעורבת המשטרה הצבאית בטיפול בעניינו, והוא צפוי להיעצר על-ידי הרשויות. בין השאר, פועלים לצורך העניין לוכדי עריקים במשטרה הצבאית.
הסיבה להפרדה בין ההגדרות "נפקד" ו"עריק" היא על מנת לאפשר טיפול וענישה מחמירים יותר לחיילים שהיעדרותם ארוכה ומשמעותית יותר. בעוד נפקדים ועריקים שנעדרו לזמן קצר יחסית יועמדו לדין משמעתי, בדרך-כלל יוגש בעניינם של עריקים שנעדרו לזמן ארוך כתב אישום פלילי בפני בית דין צבאי. ההשלכות המתלוות לכך הן סמכות ענישה חמורה יותר, עונש מאסר על תנאי ממושך, ורישום פלילי במשטרה.
עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, והסבר בנוגע לנסיבות האישיות שהובילו להיעדרות עשוי להשפיע על החלטת הגורמים הקובעים בעניין, בעיקר בגזרת העונש. כמו כן, חשוב לציין כי כאשר מדובר בהיעדרות ראשונה שהינה עד 75 ימים, עדיין יישפט החייל בדין משמעתי. רק בגין היעדרות מצטברת של למעלה מ-75 ימים מוגש כתב אישום לבית דין צבאי. כך, למשל, חייל שנפקד במשך 15 יום ואז היה עריק במשך 24 יום עדיין יועמד לדין משמעתי, ואילו חייל שנפקד במשך 15 יום ואז היה עריק במשך 70 יום יישפט בבית דין צבאי. כמו כן, כל עוד החייל נידון לעונש של פחות משלושה חודשי מאסר על ידי בית הדין הצבאי הרי שהרישום הפלילי הינו "רישום פלילי מופחת".
שים לב! עריק שנעדר מן השירות למעלה מ-60 יום, אינו זכאי לקבל שירותי רפואה מצה"ל (לבד מבמקרים דחופים, כמובן). בתוך כך, פניית עריק לקבלת טיפול רפואי (בין אם טופל לבסוף או לא) תביא לסיום ההיעדרות אם החייל נעצר. במידה ולא ייעצר, הרי שספירת ימי היעדרותו ממשיכה.
לעיון בפקודת המטכ"ל הנוגעת להיעדרות משירות סדיר

נפקדות ועריקות של חיילי מילואים

חייל מילואים המזומן לשירות פעיל ואינו מתייצב נחשב נפקד, ובדומה לנפקד בשירות סדיר יובא בתום ההיעדרות לדין משמעתי במסגרת יחידתו. חייל שלא התייצב מלכתחילה נחשב עריק החל מיום ההיעדרות ה-20, בעוד חייל שהתייצב לשירות המילואים הפעיל ולאחר-מכן נעדר ממנו נחשב לעריק החל מיום ההיעדרות ה-15. גם הטיפול בעריקותו של חייל מילואים עובר למדור עריקים בשלישות הראשית, ולטיפולה של המשטרה הצבאית.
באופן כללי, מובאים חיילי מילואים הנעדרים מן השירות לתקופות שלא עולות על שנה לדין משמעתי. בעניינם של חיילים הנעדרים לתקופות ארוכות יותר, תישקל אפשרות של העמדה לדין פלילי בפני בית דין צבאי. ההשלכות המתלוות לכך הן סמכות ענישה חמורה יותר, עונש מאסר על תנאי ממושך, ורישום פלילי במשטרה. כל עוד נידון החייל לעונש של פחות משלושה חודשי מאסר, הרי שהרישום הפלילי יהיה "רישום פלילי מופחת".
גם כאן נבחן כל מקרה לגופו, והסבר בנוגע לנסיבות האישיות שהובילו להיעדרות עשויה להשפיע על החלטת הגורמים הקובעים בעניין, הן בגזרת הערכאה והן בגזרת העונש.