שייטת 13: "השייטת"
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה: שייטת 13, יחידת הקומנדו הימית המובחרת של צה"ל, מבצעת אין ספור פעולות מסווגות מעבר לקווי האויב. התאמצנו ומצאנו כמה דברים שבכל זאת מותר לנו לספר לכם עליה
הקומנדו הימי עטור התהילה עוסק בפעילות מבצעית
מעבר לקווי האויב, כגון פגיעה בכלי שיט בנמליו ובמתקנים חיוניים, וכן
איסוף מידע איכותי על פעולותיו ומהלכיו. השירות הנחשק ביחידה משלב הכשרת חי"ר
ארוכה ומקיפה הכוללת התמחות בלוחמת ים, בלוחמה זעירה בים, בנחיתה מהים
ליבשה ומהאוויר לים ועוד. למרות היות שייטת 13 יחידה ימית, הקומנדו מאומן
גם בכל סוגי לוחמת היבשה. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה מפרך הכולל אימוני
כושר קרבי, קורס לוחמה בטרור ולוחמת גרילה, קורס צניחה, שיטות תקיפה ופשיטה
מהים ומהאוויר והפעלת כלי שיט וחימוש קטלני מתקדם ומסווג.
שייטת 13 השתתפה באינספור פעולות ומבצעים בעתות מלחמה ונגד צבאות אויב, ובשנים האחרונות גם פעלה נגד הטרור הפלסטיני. היחידה זכתה בשנים האחרונות פעמיים בפרס הרמטכ"ל, על תרומתה המסווגת ללחימה בטרור, על פיתוח יכולות מבצעיות מקוריות וחדשניות ועל הקניית נורמות התנהגות גבוהות של מצוינות וחתירה לניצחון. רוב פעילויות השייטת אסורות בפרסום. לעתים רחוקות נחשפות פעילויות שונות של היחידה, בשל נסיבות מבצעיות מוצלחות, או בשל פצועים והרוגים. הפעילות מתבצעת הרחק מאור הזרקורים, ומבצעים רבים יוותרו עלומים.
הפעילות המבצעית נערכת בים, ביבשה ומהאוויר. שייטת 13 היא אחת מיחידות העילית של צה"ל, ונחשבת לאחת מהיחידות הימיות הטובות בעולם; יחידות צבאיות מרחבי העולם באות אליה על מנת ללמוד את תורת הלחימה שלה ולבצע איתה שיתופי פעולה.
סמל היחידה: סיכת היחידה של שייטת 13 היא בדמות עטלף רחב כנפיים, כמו בהמנון היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ בזעם".
שיעור היסטוריה: יסודותיה של השייטת הוקמו עוד בתקופת המנדט הבריטי בידי יוחאי בן נון, ונקראו פלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח). חיילי היחידה פעלו בימי טרום המדינה כנגד ספינות סיור בריטיות, והשתמשו באמצעים מיושנים על מנת להטביע ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות. במלחמת השחרור ועם הקמת המדינה לחמו מספר יחידות ימיות, שכללו יחידת קומנדו ימי, יחידת סירות נפץ ויחידת צוללנים. עם תום המלחמה הוחלט לאחד את כולן לידי יחידה ימית אחת. שייטת 13 קיבלה את מספרה כיוון שבתקופת הפלי"ם נהגו חייליה להיפגש בכל 13 בחודש ולהרים כוסית, וזאת בעקבות אירוע שאירע ב-13 לחודש, בו טבעה ספינה ועליה אחד מחברי היחידה, שהצליח להגיע בשחייה אל החוף ולהינצל. היחידה קמה רשמית בינואר 1950.
במלחמת ששת הימים נחלה השייטת מספר כישלונות, כאשר לוחמיה נשלחו לתקוף
נמלים בסוריה אך לא ביצעו לבסוף את המשימה; כאשר כוח שלה הצליח לחדור לנמל
פורט סעיד ולאחר סריקה בת שלוש שעות הבין שהוא ריק ממטרות וכי ספינות הצי
המצרי יצאו מהנמל עוד טרם הגעתם; וכאשר נפלו שישה מלוחמי השייטת בשבי, לאחר
שיצאו מהצוללת אח"י תנין וחדרו לנמל אלכסנדריה.
במלחמת ההתשה השתתפו לוחמי השייטת ולוחמי סיירת מטכ"ל בפשיטה על האי גרין. עמי איילון, לוחם השייטת, ראש השב"כ ושר לשעבר, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב. במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו סירות טורפדו, לאחר שחדרו למעגן במפרץ סואץ עם צוללות ננס ומוקשים. בדרכם חזרה, כנראה בעקבות מנגנון השמדה עצמית, התפוצץ האמל"ח וגרם למותם של שלושה לוחמים.
לאחר המלחמה לקחה השייטת חלק בפעולות חבלה ימית בפשיטות על קיני המחבלים בלבנון, ובמבצע "אביב נעורים", בו חיסלה בביירות (יחד עם אנשי מוסד וסיירת מטכ"ל) מחבלים שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
במלחמת יום הכיפורים זכתה להישגים רבים, בין היתר בהטבעת סטי"לים במפרץ סואץ ובמבצע ליידי בנמל פורט סעיד, ששניים מלוחמי השייטת לא חזרו ממנו, זכו בעיטורי גבורה ועוז והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
לוחמי השייטת פעלו גם בלבנון. במבצע "מתח גבוה" ב-1980 השמידו בסיס בדרום לבנון ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מקח בישראל. ב-1981 קיבלה השייטת את צל"ש הרמטכ"ל: "לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 – אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון", נכתב בפרס. במלחמת שלום הגליל פעלו כוחות השייטת נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות, וב-1984 ביצעו פשיטה על "אי הארנבות" מצפון לטריפולי.
בלילה שבין ה-4 ל-5 בספטמבר ב-1997 אירע אסון השייטת. כוח של 16 לוחמים יצאו למבצע שטיבו עדיין לא פורסם, ונתקלו במארב מטענים שהניח החיזבאלה. 12 נהרגו.
באינתיפאדת אל-אקצה לקחה השייטת חלק פעיל בלחימה, שגרם לה לאבידות לא מעטות. הלוחמים חיסלו עשרות מחבלים ועצרו מאות. הם גם תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים (הגדולה בהן היא קארין A).
במלחמת לבנון השנייה נטלה השייטת חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולה בצור נפצעו 8 מלוחמיה, חלקם קשה, וחוסלו לפחות 10 מחבלים. לרופא השייטת הוענק עיטור המופת בשל טיפולו בפצועים תחת אש, וצל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת.
השייטת השתתפה בעוד אינספור מבצעים, רובם חסויים. בין המבצעים המיוחדים שכן הותרו לפרסום ישנו מבצע משה (העלאת יהודים מאתיופיה בדרך הים), השתלטות ב-2009 על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת מכולות אמל"ח, ועוד. ב-2010 השתלטו לוחמי השייטת על שש אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. במהלך השתלטות על ספינת ה"מאווי מרמרה" התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים על הסיפון, כתוצאה ממנו נהרגו תשעה פעילים ונפצעו 20. עשרה לוחמי שייטת נפצעו, ביניהם שניים באורח קשה. הפעולה הכתה הדים ברחבי העולם, והביאה לתגובות מעורבות בעד ונגד פעילות ישראל. נשמעה גם ביקורת על הטקטיקה לפיה פעלה השייטת, שדומה כי לא לקחה בחשבון שפעילי השלום, כפי שהגדירו את עצמם, עשויים לשאת נשק או לנהוג באלימות קיצונית.
היחידה המסווגת כל-כך, ששמה נקשר באינספור פעולות הירואיות, עלתה לכותרות גם בנסיבות אחרות: לוחמי חיל הים ששירתו בקומנדו הימי ונהגו להתאמן בנחל הקישון במשך שנים בפעילות גופנית אינטנסיבית שכללה שחיה וצלילה, עתרו לבג"ץ לאחר שרבים מהם חלו במחלת הסרטן: 93 מתוך כ-120 צוללים לשעבר של צה"ל, שהתאמנו בזמנו באזור שפך הקישון, חלו במחלה, וכשליש נפטרו בגינה. ועדת חקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן. מסקנות הועדה פורסמו ב-2002, וקבעו כי לא ניתן למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין הזיהום בנחל ובין המחלה. עם זאת, בדעת המיעוט קבע שמגר כי "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים". הועדה מתחה ביקורת רבה על צה"ל ועל חיל הים, ובעקבותיה הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי וכנכי צה"ל.
מבנה היחידה: שייטת 13 פועלת תחת מפקד חיל הים. מפקדה הוא קצין בדרגת אלוף משנה. בסיס הקבע שלה שוכן בעתלית.
תנאי קבלה: פרופיל
97 ללא סעיפים פוסלים (עיוורון צבעים איננו סעיף פוסל). כמו כן, נדרש קב"א
גבוה (52 ומעלה). אופי היחידה בצוותים קטנים ומגובשים, ועל כן מחפשת
השייטת מלש"בים נחושים, חברותיים ובעלי מוטיבציה גבוהה, שיכולים לעמוד
בלחצים גופניים ונפשיים. על המלש"בים לעבור יום סיירות ולקבל גיבוש המשך
לשייטת 13. אז יעברו בדיקות רפואיות מעמיקות ומבחנים פסיכוטכניים בתל השומר
ובמכון לרפואה ימית. העוברים יזומנו לגיבוש מפרך בן ארבעה ימים, הנחשב
לאחד הגיבושים הקשים בצה"ל וכולל מסעות מזורזים, הליכה ממושכת על חול והשמה
במצבים נפשיים קשים. בודדים מצליחים לעבור אותו.
השייטת מפעילה גם גדנ"ע, קורס הכשרה לבני נוער הנערך בחודשי הקיץ, במהלכו מקיימים אימונים עם לוחמי היחידה וטועמים קצת מאימוני הצלילה, הפשיטה, השטת הסירות ועוד. בוגרי הגדנ"ע יכולים, במידה והפרופיל הרפואי והקב"א שלהם מתאימים, לגשת ישירות לגיבוש שייטת 13 ללא מעבר יום סיירות.
לוחמים בשייטת 13 חותמים על שנת קבע וחצי לפחות.
הכשרה: הלוחמים מתחילים את המסלול בחמישה חודשי טירונות חי"ר (ברמת רובאי 07) ואימון מתקדם, הנערכים בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל. אז מתחיל שלב "המכין", הנערך בבסיס עתלית. אורכו כשלושה חודשים, ובמהלכו נחשפים הלוחמים בהדרגה לפעילות השייטת. הם לומדים להכיר מקרוב את הים, את היבשה ואת מה שביניהם דרך אימוני כושר קרבי מפרכים, תרגולי פשיטה (הגעה מהים), שיט בסירות גומי, עליה לחוף, לחימת חי"ר וכמובן קורס הצניחה הנחשק, הכולל צניחה לים. במהלך התקופה הזו מתגבש צוות הלחימה, ונלמדות נורמות ההתנהגות הנדרשות בשייטת: חתירה לביצוע מושלם, חתירה למגע עם האויב וחתירה לניצחון.
אחר-כך מתחיל השלב "הייעודי" שאורכו כשנה, ובמהלכו מתמקצע כל צוות בתחומו. ההכשרות השונות כוללות בין השאר קורס לוחמה בטרור, תקיפה באמצעות סירות, צלילה קרבית, לוחמת גרילה ועוד. בשלב זה מתמקצעים גם באמצעי לחימה מתוחכמים.
כעשרים חודשים בסה"כ אורכת ההכשרה, המסתיימת בטקס במהלכו מוענקות ללוחמים כנפי העטלף ודרגות סמ"ר, וזה הרגע שלהם לבצע קפיצה מסורתית עם המדים אל מי הים ולהצטרף רשמית לשייטת 13 כלוחמי קומנדו מוסמכים.
בסדיר: מסווג.
יציאות: מסווג.
תפקידים במסגרת היחידה: מסווג.
נשק ואמל"ח: מסווג. ניתן רק להגיד שמדובר בציוד ייעודי המתאים הן ללחימה בים והן ללחימה ביבשה. הציוד מיוחד, רב ויקר, ומותאם לתנאים קשים ומורכבים. בין השאר מדובר בציוד חי"ר, פשיטה, צלילה קרבית, אמצעי מיקושי תת מימיים, אמצעי תחבורה ימית ותת-ימית, טילים מיוחדים, כלי נשק המותאמים לפעולה במים ועוד.
מדים: לוחמי שייטת נעים במדי חיל הים (בצבע חאקי, דרגות זהובות), סיכת
העטלף של שייטת 13, כנפי צניחה עם רקע שחור (צניחה למים) וכומתת חיל הים
(כחולה כהה).
שילוב בנות: לוחמות עוד אין בשייטת 13. ישנן חיילות המשרתות בתפקידים פקידותיים, שלישותיים ומנהלתיים.
כולם יודעים ש: המוניטין של שייטת 13 לא סובל מיח"צ רע: היא נחשבת לאחת היחידות הנועזות והאיכותיות ביותר בצה"ל ובצבאות העולם בכלל. הלוחמים אוהבים להגיד ש"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים" וש"כשאתה לא יודע מאיפה זה בא, זה בא מהשייטת". המיונים ידועים כמפרכים, והסיסמה "לגברים שלא מפחדים מכלום, אפילו לא ממים" מסבירה למי הם מיועדים. אגב, יחסית ליחידה שאסור להגיד עליה יותר מדי, יש ללוחמיה לא מעט כינויים: "אנשי הקומנדו הימי", "אנשי הצפרדע" ו"אנשי הדממה".
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל במדי קבע לבנים עוד לא היה לנו – אולי זה בגלל שמספר הקצינים בחיל הים קטן לעומת מספר המתמודדים על התפקיד המבוקש, או מכיוון שהקברניטים משוכנעים שנדרשת מיומנות חי"רניקית לפיקוד על צה"ל. בשלהי 2010 נבחר האלוף יואב גלנט להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובכך היה אמור להיות גלנט, יוצא שייטת 13 בעל עבר קרבי מפואר גם כמפקד פיקוד הדרום, הרמטכ"ל הראשון שצמח בשורות חיל הים. אבל פרשת הקרקעות, כמו גם פרשת מסמך הרפז, העיבו על המינוי, שבוטל לבסוף, ימים ספורים טרם הכניסה ללשכת הרמטכ"ל שבקומה ה-14 בקריה. בני גנץ הצנחן מונה לבסוף במקומו
גברים שלא מפחדים מכלום. לוחם שייטת נועז
צילום׃
דובר צה"ל
שייטת 13 השתתפה באינספור פעולות ומבצעים בעתות מלחמה ונגד צבאות אויב, ובשנים האחרונות גם פעלה נגד הטרור הפלסטיני. היחידה זכתה בשנים האחרונות פעמיים בפרס הרמטכ"ל, על תרומתה המסווגת ללחימה בטרור, על פיתוח יכולות מבצעיות מקוריות וחדשניות ועל הקניית נורמות התנהגות גבוהות של מצוינות וחתירה לניצחון. רוב פעילויות השייטת אסורות בפרסום. לעתים רחוקות נחשפות פעילויות שונות של היחידה, בשל נסיבות מבצעיות מוצלחות, או בשל פצועים והרוגים. הפעילות מתבצעת הרחק מאור הזרקורים, ומבצעים רבים יוותרו עלומים.
הפעילות המבצעית נערכת בים, ביבשה ומהאוויר. שייטת 13 היא אחת מיחידות העילית של צה"ל, ונחשבת לאחת מהיחידות הימיות הטובות בעולם; יחידות צבאיות מרחבי העולם באות אליה על מנת ללמוד את תורת הלחימה שלה ולבצע איתה שיתופי פעולה.
סמל היחידה: סיכת היחידה של שייטת 13 היא בדמות עטלף רחב כנפיים, כמו בהמנון היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המתנפץ בזעם".
שיעור היסטוריה: יסודותיה של השייטת הוקמו עוד בתקופת המנדט הבריטי בידי יוחאי בן נון, ונקראו פלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח). חיילי היחידה פעלו בימי טרום המדינה כנגד ספינות סיור בריטיות, והשתמשו באמצעים מיושנים על מנת להטביע ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות. במלחמת השחרור ועם הקמת המדינה לחמו מספר יחידות ימיות, שכללו יחידת קומנדו ימי, יחידת סירות נפץ ויחידת צוללנים. עם תום המלחמה הוחלט לאחד את כולן לידי יחידה ימית אחת. שייטת 13 קיבלה את מספרה כיוון שבתקופת הפלי"ם נהגו חייליה להיפגש בכל 13 בחודש ולהרים כוסית, וזאת בעקבות אירוע שאירע ב-13 לחודש, בו טבעה ספינה ועליה אחד מחברי היחידה, שהצליח להגיע בשחייה אל החוף ולהינצל. היחידה קמה רשמית בינואר 1950.
במלחמת ההתשה השתתפו לוחמי השייטת ולוחמי סיירת מטכ"ל בפשיטה על האי גרין. עמי איילון, לוחם השייטת, ראש השב"כ ושר לשעבר, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב. במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו סירות טורפדו, לאחר שחדרו למעגן במפרץ סואץ עם צוללות ננס ומוקשים. בדרכם חזרה, כנראה בעקבות מנגנון השמדה עצמית, התפוצץ האמל"ח וגרם למותם של שלושה לוחמים.
לאחר המלחמה לקחה השייטת חלק בפעולות חבלה ימית בפשיטות על קיני המחבלים בלבנון, ובמבצע "אביב נעורים", בו חיסלה בביירות (יחד עם אנשי מוסד וסיירת מטכ"ל) מחבלים שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
במלחמת יום הכיפורים זכתה להישגים רבים, בין היתר בהטבעת סטי"לים במפרץ סואץ ובמבצע ליידי בנמל פורט סעיד, ששניים מלוחמי השייטת לא חזרו ממנו, זכו בעיטורי גבורה ועוז והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
לוחמי השייטת פעלו גם בלבנון. במבצע "מתח גבוה" ב-1980 השמידו בסיס בדרום לבנון ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מקח בישראל. ב-1981 קיבלה השייטת את צל"ש הרמטכ"ל: "לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 – אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון", נכתב בפרס. במלחמת שלום הגליל פעלו כוחות השייטת נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות, וב-1984 ביצעו פשיטה על "אי הארנבות" מצפון לטריפולי.
בלילה שבין ה-4 ל-5 בספטמבר ב-1997 אירע אסון השייטת. כוח של 16 לוחמים יצאו למבצע שטיבו עדיין לא פורסם, ונתקלו במארב מטענים שהניח החיזבאלה. 12 נהרגו.
אנדרטת אסון השייטת בחוף שבי ציון
באינתיפאדת אל-אקצה לקחה השייטת חלק פעיל בלחימה, שגרם לה לאבידות לא מעטות. הלוחמים חיסלו עשרות מחבלים ועצרו מאות. הם גם תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים (הגדולה בהן היא קארין A).
במלחמת לבנון השנייה נטלה השייטת חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולה בצור נפצעו 8 מלוחמיה, חלקם קשה, וחוסלו לפחות 10 מחבלים. לרופא השייטת הוענק עיטור המופת בשל טיפולו בפצועים תחת אש, וצל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת.
השייטת השתתפה בעוד אינספור מבצעים, רובם חסויים. בין המבצעים המיוחדים שכן הותרו לפרסום ישנו מבצע משה (העלאת יהודים מאתיופיה בדרך הים), השתלטות ב-2009 על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת מכולות אמל"ח, ועוד. ב-2010 השתלטו לוחמי השייטת על שש אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. במהלך השתלטות על ספינת ה"מאווי מרמרה" התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים על הסיפון, כתוצאה ממנו נהרגו תשעה פעילים ונפצעו 20. עשרה לוחמי שייטת נפצעו, ביניהם שניים באורח קשה. הפעולה הכתה הדים ברחבי העולם, והביאה לתגובות מעורבות בעד ונגד פעילות ישראל. נשמעה גם ביקורת על הטקטיקה לפיה פעלה השייטת, שדומה כי לא לקחה בחשבון שפעילי השלום, כפי שהגדירו את עצמם, עשויים לשאת נשק או לנהוג באלימות קיצונית.
היחידה המסווגת כל-כך, ששמה נקשר באינספור פעולות הירואיות, עלתה לכותרות גם בנסיבות אחרות: לוחמי חיל הים ששירתו בקומנדו הימי ונהגו להתאמן בנחל הקישון במשך שנים בפעילות גופנית אינטנסיבית שכללה שחיה וצלילה, עתרו לבג"ץ לאחר שרבים מהם חלו במחלת הסרטן: 93 מתוך כ-120 צוללים לשעבר של צה"ל, שהתאמנו בזמנו באזור שפך הקישון, חלו במחלה, וכשליש נפטרו בגינה. ועדת חקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן. מסקנות הועדה פורסמו ב-2002, וקבעו כי לא ניתן למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין הזיהום בנחל ובין המחלה. עם זאת, בדעת המיעוט קבע שמגר כי "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים". הועדה מתחה ביקורת רבה על צה"ל ועל חיל הים, ובעקבותיה הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי וכנכי צה"ל.
מבנה היחידה: שייטת 13 פועלת תחת מפקד חיל הים. מפקדה הוא קצין בדרגת אלוף משנה. בסיס הקבע שלה שוכן בעתלית.
|
הפרופיל הצבאי ואתם
השייטת מפעילה גם גדנ"ע, קורס הכשרה לבני נוער הנערך בחודשי הקיץ, במהלכו מקיימים אימונים עם לוחמי היחידה וטועמים קצת מאימוני הצלילה, הפשיטה, השטת הסירות ועוד. בוגרי הגדנ"ע יכולים, במידה והפרופיל הרפואי והקב"א שלהם מתאימים, לגשת ישירות לגיבוש שייטת 13 ללא מעבר יום סיירות.
לוחמים בשייטת 13 חותמים על שנת קבע וחצי לפחות.
הכשרה: הלוחמים מתחילים את המסלול בחמישה חודשי טירונות חי"ר (ברמת רובאי 07) ואימון מתקדם, הנערכים בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל. אז מתחיל שלב "המכין", הנערך בבסיס עתלית. אורכו כשלושה חודשים, ובמהלכו נחשפים הלוחמים בהדרגה לפעילות השייטת. הם לומדים להכיר מקרוב את הים, את היבשה ואת מה שביניהם דרך אימוני כושר קרבי מפרכים, תרגולי פשיטה (הגעה מהים), שיט בסירות גומי, עליה לחוף, לחימת חי"ר וכמובן קורס הצניחה הנחשק, הכולל צניחה לים. במהלך התקופה הזו מתגבש צוות הלחימה, ונלמדות נורמות ההתנהגות הנדרשות בשייטת: חתירה לביצוע מושלם, חתירה למגע עם האויב וחתירה לניצחון.
אחר-כך מתחיל השלב "הייעודי" שאורכו כשנה, ובמהלכו מתמקצע כל צוות בתחומו. ההכשרות השונות כוללות בין השאר קורס לוחמה בטרור, תקיפה באמצעות סירות, צלילה קרבית, לוחמת גרילה ועוד. בשלב זה מתמקצעים גם באמצעי לחימה מתוחכמים.
כעשרים חודשים בסה"כ אורכת ההכשרה, המסתיימת בטקס במהלכו מוענקות ללוחמים כנפי העטלף ודרגות סמ"ר, וזה הרגע שלהם לבצע קפיצה מסורתית עם המדים אל מי הים ולהצטרף רשמית לשייטת 13 כלוחמי קומנדו מוסמכים.
בסדיר: מסווג.
יציאות: מסווג.
תפקידים במסגרת היחידה: מסווג.
נשק ואמל"ח: מסווג. ניתן רק להגיד שמדובר בציוד ייעודי המתאים הן ללחימה בים והן ללחימה ביבשה. הציוד מיוחד, רב ויקר, ומותאם לתנאים קשים ומורכבים. בין השאר מדובר בציוד חי"ר, פשיטה, צלילה קרבית, אמצעי מיקושי תת מימיים, אמצעי תחבורה ימית ותת-ימית, טילים מיוחדים, כלי נשק המותאמים לפעולה במים ועוד.
שילוב בנות: לוחמות עוד אין בשייטת 13. ישנן חיילות המשרתות בתפקידים פקידותיים, שלישותיים ומנהלתיים.
כולם יודעים ש: המוניטין של שייטת 13 לא סובל מיח"צ רע: היא נחשבת לאחת היחידות הנועזות והאיכותיות ביותר בצה"ל ובצבאות העולם בכלל. הלוחמים אוהבים להגיד ש"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים" וש"כשאתה לא יודע מאיפה זה בא, זה בא מהשייטת". המיונים ידועים כמפרכים, והסיסמה "לגברים שלא מפחדים מכלום, אפילו לא ממים" מסבירה למי הם מיועדים. אגב, יחסית ליחידה שאסור להגיד עליה יותר מדי, יש ללוחמיה לא מעט כינויים: "אנשי הקומנדו הימי", "אנשי הצפרדע" ו"אנשי הדממה".
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל במדי קבע לבנים עוד לא היה לנו – אולי זה בגלל שמספר הקצינים בחיל הים קטן לעומת מספר המתמודדים על התפקיד המבוקש, או מכיוון שהקברניטים משוכנעים שנדרשת מיומנות חי"רניקית לפיקוד על צה"ל. בשלהי 2010 נבחר האלוף יואב גלנט להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובכך היה אמור להיות גלנט, יוצא שייטת 13 בעל עבר קרבי מפואר גם כמפקד פיקוד הדרום, הרמטכ"ל הראשון שצמח בשורות חיל הים. אבל פרשת הקרקעות, כמו גם פרשת מסמך הרפז, העיבו על המינוי, שבוטל לבסוף, ימים ספורים טרם הכניסה ללשכת הרמטכ"ל שבקומה ה-14 בקריה. בני גנץ הצנחן מונה לבסוף במקומו
