במלחמת לבנון השניה הוכיחה יחידת מגלן כי היא לא עוד סיירת חי"ר מובחרת, אלא בעלת ייעוד ספציפי משמעותי ויכולות מבצעיות מרשימות. מי אתם, המגלניסטים?
מיכל דניאלי |
פז"ם
| פורסם
01/07/11 20:51:51
יחידת מגלן היא יחידה מיוחדת, המתמחה בהפעלת אמצעי מיוחדים מעבר לקווי האויב. מגלן הוקמה כיחידת נ"ט (נגד טנקים) על בסיס צוותי לוחמים מיחידות שונות ביניהן סיירת נח"ל, סיירת צנחנים ויחידת שלדג,
שהתקבצו באמצע שנות ה-80 לכדי יחידה חדשה. צה"ל ממעט במסירת פרטים על
היחידה, שלאורך שנים ארוכות עצם קיומה היה אסור בפרסום, ועל ייעודה. ניתן
להגיד כי היא עוסקת בלוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות
הסיור, כולל ניווט רגלי ורכוב, הסוואה ועוד. מטרתה, עד כמה שידוע, היא
מניעת פעילות חבלנית וארטילרית תוך לחימה תחת מסווה באמצעות אמל"ח מסווג.
לוחמי היחידה נחשבים לכוח לוחם מיומן, שעוסק בציד רקטות ומשגרים, חדירה
והשמדת מבנים משוריינים ועוד. יחידת מגלן זוכה לתקציב גבוה ולהשקעה רבה מצד
צה"ל, וברשותה ציוד לחימה טכנולוגי מתקדם, משוכלל ומסווג.
סמל היחידה: בסיכת היחידה מופיע עוף המגלן, על שמו קרויה היחידה. כדברי ההמנון: "בקול דממה בוטחת עם רדת ליל, יטרוף מגלן האש את טרפו". שם היחידה לא כולל ראשי תיבות.
שיעור היסטוריה: מגלן הוקמה ב-1986 כאחד מלקחיה המאוחרים של מלחמת יום הכיפורים. היא קמה כסיירת נ"ט שאת ייעודה הספציפית אי אפשר לחשוף במלואו עד היום. בשנותיה הראשונות פעלה בלבנון כיחידת חי"ר רגילה, שלוחמיה עברו הכשרה במסגרת הצנחנים. כבר אז החלו להשוות אותה לסיירות מבוססות בהרבה, למרות שבאותה תקופה מיעטה מגלן להשתמש בכלי הנשק המיוחדים שעמדו לרשותה, למעט באימונים.
כאשר פעלה מגלן בלבנון זכתה היחידה להצלחות אדירות, חיסלה עשרות מחבלים בשיטות חדשות ומפתיעות שחיזבאללה לא ידע להתמודד עמן וזכתה אז לכינוי "ציידת המחבלים". במהלך האינתיפאדה השנייה פיתחו לוחמי מגלן התמחות במבצעי מעצרים מורכבים, שדרשו היטמעות בשטח ויכולות פגיעה מדויקות.
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הייתה מגלן אחת היחידות הראשונות שהוקפצו צפונה. הרוגי צה"ל הראשונים במלחמה הזו, לבד מההרוגים ביום החטיפה שהובילה למלחמה, היו לוחמים משורות מגלן, שנפלו למרגלות הכפר מארון א-ראס. צל"ש מפקד פיקוד המרכז הוענק ללוחם היחידה רס"ן (מיל') עמית זאבי, בנו של ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי-פרקש, על הדוגמה האישית שהפגין במהלך הקרב. ב-19 ביולי 2006 נכנס הכוח אליו הצטרף זאבי בהתנדבות לתוך לבנון, במטרה לסרוק שטח ממנו נורתה אש תלולת מסלול לעבר ישראל. במהלך הקרב, בו נהרגו ונפצעו לוחמים, תפס פיקוד רס"ן זאבי, שלא היה חלק אורגני מהכוח, והוביל את לוחמי היחידה להסתערות נוכח אש האויב, תוך פגיעה במחבלים ומתן אפשרות לפינוי הפצועים.
למעשה, יש האומרים שרק במלחמת לבנון השנייה מילאה היחידה לראשונה את ייעודה
האמיתי באופן נרחב. אחרי הקרב במארון א-ראס בו נהרגו שניים מלוחמי היחידה,
נשלחה מגלן לעוד מבצע שכלל הסתערות על מובלעת של חיזבאללה באזור
בינת-ג'בל. על פי הנאמר בתקשורת, מפקד הסיירת לא היה מרוצה מכך שמגלן נשלחת
שוב לקרב שלא תואם את יכולותיה הנרחבות האמיתיות. בתגובה החליט להציג בפני
מקבלי ההחלטות מבצע אחר, שימצה בצורה מוצלחת יותר את יכולות היחידה. צוותי
סדיר ומילואים של מגלן פוזרו לכל אורך גזרת לבנון ועסקו בציד משגרי
קטיושות, בעודם מוסווים היטב בעומק השטח. בצורה כזו הצליחו פעמים רבות
לזהות ולהשמיד מטרות שחיל האוויר לא זיהה ממעוף הציפור. ב"מבצע נערי החוף"
פעלה היחידה בגזרת מערב-דרום לבנון והשמידה כ-150 מטרות, בהן כ-40 משגרי
רקטות. במבצע הבודד הזה, שהתפרש אמנם על ימים ארוכים, הגיעה היחידה להישגים
כבירים בלחימה כנגד הקטיושות קצרות הטווח. על פעילותה במלחמה קיבלה מגלן
צל"ש יחידתי מאלוף פיקוד המרכז.
מבנה: לוחמי היחידה נעים אמנם עם כומתות ונעליים אדומות, אבל הם לא שייכים לחטיבת הצנחנים אלא פועלים תחת פיקודה של עוצבת האש שבפיקוד המרכז. בראש מגלן עומד מפקד בדרגת סא"ל.
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (ניתן להתקבל עם מספרי משקפיים קטנים עד בינוניים), ועל פי רוב, קב"א 48 ומעלה. במגלן מחפשים מתגייסים אמינים, אחראים, בעלי מודעות חברתית גבוהה ושאיפה למצוינות.
מלש"בים המעוניינים להתגייס למגלן נדרשים לעבור גיבוש לחטיבת הצנחנים ולהתקבל לחטיבה. לאחר הגיוס, עליהם לגשת לגיבוש היח"טיות (יחידות חטיבתיות) ולבקש להתמיין ליחידת מגלן. הגיבוש אורך שלושה ימים וכולל אימונים פיזיים, אתגרים מנטליים וראיונות אישיים. חשוב לציין שמאותרים לדובדבן לא יגיעו למגלן. דרך נוספת להגיע ליחידה היא למסיימי גיבוש מטכ"ל (לאחר מעבר יום סיירות) שלא התקבלו לבסוף לסיירת: הנמצאים מתאימים עוברים ראיון שבסופו יתקבלו או לא יתקבלו למגלן. אפשרות שלישית ואחרונה להגעה ליחידה היא נפילה ממסלול יחידות מובחרות אחרות, בדגש על סיירת מטכ"ל, קורס טיס וקורס חובלים. יחד עם זאת, כיוון שמסלול ההכשרה במגלן ארוך, לא נוטים לקבל לוחמים שכבר צברו יותר מדי פז"ם. ביחידות מובחרות, בניגוד לגדודי חי"ר, מסלול ההכשרה הראשוני דומה לזה של מגלן, ועל כן נופלים מיחידות מובחרות מתאימים ליחידה. כל העוברים נדרשים לעבור תחקור ביטחוני.
לרוב חותמים הלוחמים על תקופת קבע מסוימת.
הכשרה: מסלול היחידה, הנחשב למפרך ולמאתגר, אורך כשנה וחצי ומכשיר את הלוחמים לקראת נטילת חלק בפעילות המבצעית המורכבת. תחילתו בטירונות ובאימון חי"ר מתקדם של לוחם בחטיבת הצנחנים, המתקיימים במתכונת מקוצרת בבסיס האימון החטיבתי בבא"ח צנחנים שבנגב. שלב זה כולל גם קורס צניחה. עם סיום הטירונות עולים החיילים לבסיס היחידה במסע ארוך, בסופו הם זוכים בכומתה האדומה.
מיד אחר-כך מתחילה הכשרת החיילים כלוחמי מגלן. הם עוברים סדרות אימון הקשורות בשלל תחומים מבצעים וטכנולוגיים; סדרות ניווט, הסוואה, תצפיות, לוחמה זעירה ועוד. לקראת סוף המסלול, מתמקצעים הלוחמים בתכנים ייעודיים לפי עיסוקי הצוותים השונים.
סיום המסלול נערך בטקס סגור למשתתפים מבחוץ, בו מסיימים הלוחמים שבוע מסכם ארוך ומפרך ומקבלים, סוף סוף, את סיכת הלוחם הנכספת. לאחר מכן נערך טקס רשמי עם קהל בני המשפחות.
בכל מחזור גיוס נפתחים שני צוותי מגלן.
ובסדיר: מסווג. עם זאת, ניתן לציין שבבסיס האם של היחידה יש חדר אוכל משובח (שכבר זכה בתחרויות צה"ליות), חדר כושר משוכלל ומועדון לוחמים גדול.
יציאות: היציאות, כיאה ללוחמי יחידה מובחרת, לא נוחות במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, ישנם תומכי הלחימה העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, ובלעדיהם לא הייתה יכולה מגלן להתקיים.
נשק ואמל"ח: לוחמי היחידה מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ) מסוגים שונים, ציוד אופטיקה מתקדם, רובי צלפים, ציוד הסוואה ואמל"ח משוכלל מסווג.
מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים ובנעליים אדומות ועם כומתה אדומה, ועונדים סיכת מגלן, כנפי צניחה ואת תג היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות במגלן, אם כי בנות המשרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: למגלניסטים יש ייעוד מיוחד וציוד מתקדם – גם אם לא כולם יודעים מהו בדיוק. השם של מגלן הולך לפניה כבר לא מעט שנים, אבל דומה שעד למלחמת לבנון השנייה עיקר תפקודה היה כסוג של סיירת חי"ר נוספת. בעקבות הצלחתה במלחמה האחרונה, התברר שהייעוד המקורי שלה עדיין נחוץ, ועל כן היא זוכה לכבוד לא רק במלחמות פתע בארצות אחרות, אלא גם בפעילות השוטפת. כשנדרשים פיתרונות יצירתיים – צריך לגשת למגלן. בעוד אויבי ישראל הולכים יותר ויותר לקראת פעילות הכוללת רקטות והסתוות במרכזי אוכלוסייה, עושה רושם שמגלן תהיה עסוקה במערכות הקרובות.
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא ענד את דרגות הרא"ל לוחם שצמח או פיקד על מגלן, אבל לא במקרה שמות רבים מפקדיה בולטים כמועמדים עתידיים לרמטכ"לות.
מגלן
סמל היחידה: בסיכת היחידה מופיע עוף המגלן, על שמו קרויה היחידה. כדברי ההמנון: "בקול דממה בוטחת עם רדת ליל, יטרוף מגלן האש את טרפו". שם היחידה לא כולל ראשי תיבות.
לוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות הסיור. מגלן
צילום׃
במחנה
שיעור היסטוריה: מגלן הוקמה ב-1986 כאחד מלקחיה המאוחרים של מלחמת יום הכיפורים. היא קמה כסיירת נ"ט שאת ייעודה הספציפית אי אפשר לחשוף במלואו עד היום. בשנותיה הראשונות פעלה בלבנון כיחידת חי"ר רגילה, שלוחמיה עברו הכשרה במסגרת הצנחנים. כבר אז החלו להשוות אותה לסיירות מבוססות בהרבה, למרות שבאותה תקופה מיעטה מגלן להשתמש בכלי הנשק המיוחדים שעמדו לרשותה, למעט באימונים.
כאשר פעלה מגלן בלבנון זכתה היחידה להצלחות אדירות, חיסלה עשרות מחבלים בשיטות חדשות ומפתיעות שחיזבאללה לא ידע להתמודד עמן וזכתה אז לכינוי "ציידת המחבלים". במהלך האינתיפאדה השנייה פיתחו לוחמי מגלן התמחות במבצעי מעצרים מורכבים, שדרשו היטמעות בשטח ויכולות פגיעה מדויקות.
|
כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הייתה מגלן אחת היחידות הראשונות שהוקפצו צפונה. הרוגי צה"ל הראשונים במלחמה הזו, לבד מההרוגים ביום החטיפה שהובילה למלחמה, היו לוחמים משורות מגלן, שנפלו למרגלות הכפר מארון א-ראס. צל"ש מפקד פיקוד המרכז הוענק ללוחם היחידה רס"ן (מיל') עמית זאבי, בנו של ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי-פרקש, על הדוגמה האישית שהפגין במהלך הקרב. ב-19 ביולי 2006 נכנס הכוח אליו הצטרף זאבי בהתנדבות לתוך לבנון, במטרה לסרוק שטח ממנו נורתה אש תלולת מסלול לעבר ישראל. במהלך הקרב, בו נהרגו ונפצעו לוחמים, תפס פיקוד רס"ן זאבי, שלא היה חלק אורגני מהכוח, והוביל את לוחמי היחידה להסתערות נוכח אש האויב, תוך פגיעה במחבלים ומתן אפשרות לפינוי הפצועים.
מבנה: לוחמי היחידה נעים אמנם עם כומתות ונעליים אדומות, אבל הם לא שייכים לחטיבת הצנחנים אלא פועלים תחת פיקודה של עוצבת האש שבפיקוד המרכז. בראש מגלן עומד מפקד בדרגת סא"ל.
נעליים אדומות וכומתה אדומה, אבל ממש לא צנחנים. לוחמי מגלן באימון
צילום׃
במחנה
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (ניתן להתקבל עם מספרי משקפיים קטנים עד בינוניים), ועל פי רוב, קב"א 48 ומעלה. במגלן מחפשים מתגייסים אמינים, אחראים, בעלי מודעות חברתית גבוהה ושאיפה למצוינות.
מלש"בים המעוניינים להתגייס למגלן נדרשים לעבור גיבוש לחטיבת הצנחנים ולהתקבל לחטיבה. לאחר הגיוס, עליהם לגשת לגיבוש היח"טיות (יחידות חטיבתיות) ולבקש להתמיין ליחידת מגלן. הגיבוש אורך שלושה ימים וכולל אימונים פיזיים, אתגרים מנטליים וראיונות אישיים. חשוב לציין שמאותרים לדובדבן לא יגיעו למגלן. דרך נוספת להגיע ליחידה היא למסיימי גיבוש מטכ"ל (לאחר מעבר יום סיירות) שלא התקבלו לבסוף לסיירת: הנמצאים מתאימים עוברים ראיון שבסופו יתקבלו או לא יתקבלו למגלן. אפשרות שלישית ואחרונה להגעה ליחידה היא נפילה ממסלול יחידות מובחרות אחרות, בדגש על סיירת מטכ"ל, קורס טיס וקורס חובלים. יחד עם זאת, כיוון שמסלול ההכשרה במגלן ארוך, לא נוטים לקבל לוחמים שכבר צברו יותר מדי פז"ם. ביחידות מובחרות, בניגוד לגדודי חי"ר, מסלול ההכשרה הראשוני דומה לזה של מגלן, ועל כן נופלים מיחידות מובחרות מתאימים ליחידה. כל העוברים נדרשים לעבור תחקור ביטחוני.
לרוב חותמים הלוחמים על תקופת קבע מסוימת.
הכשרה: מסלול היחידה, הנחשב למפרך ולמאתגר, אורך כשנה וחצי ומכשיר את הלוחמים לקראת נטילת חלק בפעילות המבצעית המורכבת. תחילתו בטירונות ובאימון חי"ר מתקדם של לוחם בחטיבת הצנחנים, המתקיימים במתכונת מקוצרת בבסיס האימון החטיבתי בבא"ח צנחנים שבנגב. שלב זה כולל גם קורס צניחה. עם סיום הטירונות עולים החיילים לבסיס היחידה במסע ארוך, בסופו הם זוכים בכומתה האדומה.
מיד אחר-כך מתחילה הכשרת החיילים כלוחמי מגלן. הם עוברים סדרות אימון הקשורות בשלל תחומים מבצעים וטכנולוגיים; סדרות ניווט, הסוואה, תצפיות, לוחמה זעירה ועוד. לקראת סוף המסלול, מתמקצעים הלוחמים בתכנים ייעודיים לפי עיסוקי הצוותים השונים.
סיום המסלול נערך בטקס סגור למשתתפים מבחוץ, בו מסיימים הלוחמים שבוע מסכם ארוך ומפרך ומקבלים, סוף סוף, את סיכת הלוחם הנכספת. לאחר מכן נערך טקס רשמי עם קהל בני המשפחות.
בכל מחזור גיוס נפתחים שני צוותי מגלן.
ובסדיר: מסווג. עם זאת, ניתן לציין שבבסיס האם של היחידה יש חדר אוכל משובח (שכבר זכה בתחרויות צה"ליות), חדר כושר משוכלל ומועדון לוחמים גדול.
יציאות: היציאות, כיאה ללוחמי יחידה מובחרת, לא נוחות במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, ישנם תומכי הלחימה העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, ובלעדיהם לא הייתה יכולה מגלן להתקיים.
נשק ואמל"ח: לוחמי היחידה מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ) מסוגים שונים, ציוד אופטיקה מתקדם, רובי צלפים, ציוד הסוואה ואמל"ח משוכלל מסווג.
מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים ובנעליים אדומות ועם כומתה אדומה, ועונדים סיכת מגלן, כנפי צניחה ואת תג היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות במגלן, אם כי בנות המשרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: למגלניסטים יש ייעוד מיוחד וציוד מתקדם – גם אם לא כולם יודעים מהו בדיוק. השם של מגלן הולך לפניה כבר לא מעט שנים, אבל דומה שעד למלחמת לבנון השנייה עיקר תפקודה היה כסוג של סיירת חי"ר נוספת. בעקבות הצלחתה במלחמה האחרונה, התברר שהייעוד המקורי שלה עדיין נחוץ, ועל כן היא זוכה לכבוד לא רק במלחמות פתע בארצות אחרות, אלא גם בפעילות השוטפת. כשנדרשים פיתרונות יצירתיים – צריך לגשת למגלן. בעוד אויבי ישראל הולכים יותר ויותר לקראת פעילות הכוללת רקטות והסתוות במרכזי אוכלוסייה, עושה רושם שמגלן תהיה עסוקה במערכות הקרובות.
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא ענד את דרגות הרא"ל לוחם שצמח או פיקד על מגלן, אבל לא במקרה שמות רבים מפקדיה בולטים כמועמדים עתידיים לרמטכ"לות.
