מאמר יום סיירות

מאמר יום סיירות ינואר 2010:

מתכונת יום הסיירות - יום אחד.

תזמון: הגעה - 7:00 (בוקר...), שיחרור - אחה"צ, 15:00 פחות או יותר.

תיאור היום:

1. מגיעים ב-7:00 בבוקר למכון וינגייט.

2. מבצעים את תהליכי הסדרת הטפסים (זימון ואישור רפואי חתום).

3. מקבלים מספר שלמעשה זה יהיה המספר שלכם במהלך היום, ורושמים אותו על החולצה הלבנה מקדימה ומאחורה.

4. עוברים בדיקת רופא שעובר גם על האישור הרפואי.

5. כל מי שמסיים את כל ההליכים הנ"ל מתרכז במקום מסוים ולאחר שמגיעים מספיק אנשים (90 איש פחות או יותר) המפקד לוקח את הקבוצה הצידה ומעביר חימום קל הכולל מעט ריצה ומספר מתיחות.

6. לאחר החימום והמתיחות, הקבוצה מובלת לאזור שבו מתבצעת ריצת ה-2000. הקבוצה מוזנקת, רצים בקו ישר קילומטר קדימה, מגיעים לנקודה בה מחכה מפקד שיסמן אתכם בטוש על החולצה, וחוזרים חזרה, כל אחד מקבל כרטיס עם מספר והוא אומר אותו לאנשים שיושבים בקו בסיום ורושמים את התוצאה של כל אחד.
חשוב מאוד לציין - המשטח בו הריצה מתבצעת לא מישורי, יש בו עליות וירידות, ברובו הוא חול קשה אך יש מעט חלקים בהם יש חול רך אך לא עמוק. כל מי שמתאמן בריצות על אספלט ומסלול מישורי וחושב שכך הוא יהיה מוכן, טועה, מכיוון שהדבר שונה מאוד ממה שיש ביום הסיירות.
לאחר סיום הריצה שותים מים, ומפנים את המקום לקבוצה הבאה שמגיעה לבצע את הריצה.

7. הקבוצה שסיימה את הריצה וסיימה לשתות ושירותים (מוקצות מספר דק' לשם כך) מתרכזת במקום מסוים, ומגיעים נציגים מטעם יום הסיירות. הנציגים יסבירו לכם על היום שאותו אתם הולכים לעבור ועוד כל מיני נהלים והסברים אחרים. לאחר מכן, כל אחד יקבל דף, בו הוא רושם את פרטיו האישיים, ובאותו דף תתבקשו לדרג את היחידות לפי רצונכם להגיע אליהן (לדוגמה - אם ברצונך להגיע למטכ"ל, סמן את מטכ"ל ב-"1", ושייטת "2") - כמובן כל אחד לפי רצונו.
ביום הסיירות ניתן להשיג גיבוש גיבוש מטכ"ל (כולל מטכ"ל, שלדג ו-669) גיבוש שייטת, או גיבוש חובלים.
אגב, מי שרוצה גיבוש חובלים יכול גם פשוט להתקשר למדור ים ולבקש גיבוש.

הקבוצה הראשונה שתסיים עם ריצת ה-2000, תתבקש להכין את הציוד הצוותי להמשך היום.

8. לאחר שכולם סיימו עם ריצת ה-2000, כולם מתרכזים במקום אחד, ומתבצעת חלוקה לצוותים. הצוות שבו תיהיו (בצוות יש בין 15 ל-20 איש פחות או יותר) הוא יהיה הצוות שלכם לחלק הפיזי המרכזי של יום הסיירות.
המפקד הראשי יכריז על מספר הצוות, ולאחר מכן, את המספרים של חברי הצוות, וכל אחד ממכם ניגש לצוות שבו המספר שלו מוקרא. לכל צוות יש ציוד צוותי (הכולל אתי חפירה, שקים, אלונקות, ג'ריקנים) ועל כל צוות יש כ-3 מפקדים, שאחד מהם יהיה המרכזי שייתן לכם את ההוראות. (אגב, המפקדים הם בוגרי היחידות (מטכ"ל, שייטת))
לאחר שמוודאים שכל חברי הצוות נוכחים, לוקחים את הציוד הצוותי וניגשים לאזור הדיונות הסמוך.

9. שוב, מוודאים שכולם נוכחים, ואז מתחילים. פה למעשה מתחיל החלק הפיזי והמרכזי של יום הסיירות.
התפקוד שלכם בחלק הזה, הוא זה שייקבע מה תקבלו ואם בכלל תקבלו, בסיום היום.
חשוב לזכור - אני מציג את מה שהיה בצוות שלי, ולא בכל צוות עושים בדיוק אותו דבר, אלא הכל תלוי ברצונם של מפקדי הצוות שלכם, אך אם יש שינויים, הם יהיו ממש קטנים.


החלק הפיזי המרכזי של היום, כולל 4 תרגילים מרכזיים:

א. ריצות ספרינט
ב. ריצות ספרינט עם ציוד (אלונקה, ג'ריקנים, שקים)
ג. חפירת בור/תעלה
ד. סחיבת שקים

בתוך התרגיל עצמו, אין הפסקות.
בסוף כל תרגיל, תקבלו מספר דקות שבהן תידרשו לשתות כמות מים מסוימת ולארגן את הציוד לתרגיל הבא - זאת אומרת שבסוף הזמן שניתן לכם, אתם צריכים לעמוד מסודרים מול המפקדים, שהציוד לתרגיל הבא מוכן, ולאחר ששתיתם מספיק מים כמו שאמרו המפקדים.

א. ריצות ספרינט - המפקד ייתן לכם הוראות, מהו מסלול הריצה. כאשר המפקד יכריז "צא", תצאו לריצה לפי המסלול, ותחזרו לנקודת ההתחלה ליד המפקדים. כשכולם יגיעו, יעברו רק מספר שניות עד שתצאו שוב לריצה הבאה, והדבר יחזור על עצמו שוב ושוב עד שהתרגיל יסתיים.
מרגע שהתרגיל מתחיל, לא תיהיה מנוחה של יותר ממספר שניות בין כל ספרינט לספרינט. התרגיל מאוד אינטנסיבי, ורוב האנשים שפורשים במהלך היום, ייפרשו בחלק הזה.


ב. ריצות ספרינט עם אלונקה, ג'ריקנים ושקים - עכשיו תידרשו לעשות את אותו מסלול בספרינט, אך יש שינוי - ארבעת הראשונים שמסיימים את הספרינט, ירימו אלונקה ויסחבו אותה באותו מסלול של הספרינט (כמובן שעל האלונקה יש מספר שקים והיא כבדה. בצוות שלי, גם ארבעת הבאים שמגיעים זוכים לסחוב - 3 ג'ריקנים ושק חול אחד. הדבר משתנה מצוות לצוות לפי רצון מפקדי הצוות. לדוגמה, יכול ליהיות שבצוות אחר, רק החמישי והשישי שמסיימים, ייסחבו משהו, אך בכל הצוותים יש אלונקה ו-4 הראשונים שמגיעים יסחבו אותה. השאר תלוי במפקדים כמו שאמרתי.
דוגמה לריצה בתרגיל - יוצאים לספרינט, 4 הראשונים שמגיעים מרימים אלונקה והבאים בתור ג'ריקנים ו/או שקים, ויוצאים למסלול הספרינט עם האלונקה והציוד. שחוזרים למפקדים מחכים עד שהם יגידו להוריד ציוד, ופה בעצם מסתיים סיבוב אחד. לאחר שהציוד הורד, שוב המפקד יזניק אתכם והראשונים יסחבו ציוד...

החלק הזה לא פחות אינטסיבי וקשה מהראשון, אלא אף יותר מכיוון שיש שיש בו גם ספרינט רגיל, וגם סוחבים ציוד, אבל רוב מי שנשאר לאחר התרגיל הראשון, יישאר גם פה. רבים פורשים בתרגיל הספרינט הראשון מכיוון שההלם מגיע בהתחלה, וסביר להניח שמי שעובר את השוק הראשוני יסיים את היום הזה.

ג. תרגיל חפירת בור/תעלה - התרגיל הזה משתנה מצוות לצוות - יש צוותים בהם ההוראות הן לחפור בור במידות מטר אורך, מטר אורך ומטר עומק, ויש צוותים (בכללם הצוות שלי) שההוראה הייתה לחפור תעלה שרוחבה יהיה אורך את החפירה, וגם עומקה יהיה אורך האת. ( אתם חופרים עם את חפירה קטנה מתקפלת שיהיה חלק מהציוד שלכם שם).
כאשר המפקד יגיד, תתחילו בחפירות, ולאחר זמן מסוים הוא יגיד לעצור ולהפסיק.
המפקדים יעברו ביניכם וישאלו אתכם שאלות על הבור ולפעמים גם עליכם עצמכם.
לאחר שהמפקדים מסיימים לשאול את כולם, תתבקשו לכסות את הבור שחפרתם.

ד. סחיבת שקים - לכל אחד בצוות יהיה שק (לפי הערכה שלי, שוקל 15 קילו פחות או יותר), והמפקד יגיד לכם מה הוא מסלול הסחיבה של השק. נקודת ההתחלה והסיום של כל סיבוב תיהיה ליד המפקדים, ובכל פעם שתסיימו סיבוב תידרשו לומר את המספר האישי שלכם, וכמה סיבובים עשיתם.
הסיבובים הם סיבובים גדולים, ומסלולם כולל גם עליות וירידות מן הדיונות החוליות.
לאחר זמן מה, המפקדים יגידו לכם לעצור.

ופה נגמר החלק הפיזי של יום הסיירות.

10. לוקחים את הציוד הצוותי מן הדיונות, וחוזרים לאזור המחנה. לאחר שתחזירו את הציוד, תשבו מספר דקות עם מפקדי הצוות שלכם, כל אחד יספר על עצמו מעט והמפקדים ישאלו אתכם כל מיני שאלות.

11. ממלאים דף דירוג סוציומטרי על חברי הצוות, ומהנקודה הזאת, תתייבשו בין שעה לשעתיים (אפשר לשתות, להשתין, בשלב מסוים גם מגישים לכם אוכל (לחם עם חומוס או משהו אחר), אבל כולם צריכים להתרכז במקום אחד לפי הוראות המפקדים.

12. לאחר ההתייבשות, מגיע המפקד ומקריא תוצאות - יגידו "לסיירת מטכ"ל עברו מספרים ... ... ..." "לשייטת ... ..." ולחובלים.... . רוב האנשים לא מקבלים כלום.

13. כל קבוצה של יחידה מתרכזת באזור אחר, יגיע מפקד וידבר איתכם מעט, לאחר מכן יגיעו נציגי מדור סיירות שיסבירו לכם בקצרה מה הם הליכי ההמשך ותקבלו דפי הסבר ותוכניות אימון.

14. אתם משוחררים הביתה - יש אוטובוסים לת"א ולחיפה בחינם למי שרוצה.

התחילו את היום כ-450 איש, פרשו כ-200 איש (הערכה גסה שלי)
כ-30 איש קיבלו מטכ"ל, אני מעריך שמספר דומה לשייטת.
אני יודע שאנשים קיבלו גם חובלים אבל לא שמתי לב כמה.
כמו שאמרתי, אנשים רבים פורשים, ורבים לא מקבלים כלום.


יום הסיירות מזווית הראיה שלי + טיפים:

יום הסיירות הוא ההזדמנות הבטוחה האחרונה שלכם להגיע ליחידה שאתם רוצים.
מי שזה חשוב לו, שייתאמן קודם, שישקיע, שילך למסגרת כושר קרבי (שם תקבלו את ההכנה הטובה ביותר).

אומנם מלבד ריצת ה-2000, החלק הפיזי נטו של יום הסיירות אורך סך הכל 3 שעות, אבל אלו שעות מאוד אינטנסיביות, במהלך התרגילים אין הפסקה, אין מנוחה. אנשים שלא התאמנו מגיעים לשם ונכנסים להלם.
כל מיני חכמולוגים שהתאמנו במכון כושר או באימונים בפארק ורגילים לאספלט חוטפים פה פתאום שוק.
מי שרוצה להתאמן ליום סיירות, שיתאמן ספציפית. ולהתאמן ספציפית זה אומר אימונים בחול ים, בדיונות, בעליות, להתנסות בסחיבת אלונקה, שקים וכו'. כמו שאמרתי, הכי טוב שצטרפו לקבוצת כושר קרבי לפחות חודשיים קודם.

בתור אחד שהתאמן במסגרת כושר קרבי (יובל עילם) , אני רוצה לומר לכם, בשום שלב במהלך היום לא הייתי מופתע, לא פיזית ולא מנטלית. בכל שלב ידעתי מה הולך, איך להתנהל, איך לחשוב במהלך יום כזה, איך להתמודד עם סיטואציות מנטליות מסוימות וכמובן שפיזית הכינו אותי בצורה מצוינת.
אני לא עושה פה פרסומת. אני אומר בכנות שאם הייתי מתאמן לבד, לא הייתי מוכן כמו שצריך, לא פיזית ולא מנטלית.

החלק שבו פורשים הכי הרבה אנשים ובעצם החלק הקשה ביותר הוא הספרינטים הראשונים, בהתחלה. לא משנה אם התאמנתם או לא, ברמה מסוימת תקבלו שוק. השאלה היא איך תתמודדו איתו.
לא משנה כמה קשה לכם, לא משנה מה המיקום שלכם, גם אם אתם אחרונים, אל תעצרו, אל תפרשו. אם תתגברו על ההתחלה, כנראה שתסיימו את היום הזה. רק לשם הדגמה, בצוות שלי היו בהתחלה בין 15 ל-20 איש וסיימנו 7 אנשים.
אומנם ברוב הקבוצות לא פורשים כל כך הרבה אנשים, אבל כמעט בכל קבוצה יהיו פורשים.

טיפ חשוב ביותר - לאכול בבוקר לפני יום הסיירות!!! פרוסות עם שוקולד/ריבה/דבש כשעתיים לפני (קחו בחשבון שלא מתחילים בדיוק ב-7 בבוקר אז אל דאגה. תאכלו בננה כשעה לפני כל חלק פיזי.

תשנו טוב בלילה.

לפני יום הסיירות תשאלו את עצמכם טוב טוב אם אתם בטוחים שאתם רוצים להגיע ליחידה כזאת או אחרת. תזכרו כמה חרא אוכלים במהלך המסלול, אלו קשיים פיזיים יש. אתם צריכים להגיע להבנה ששירות ביחידה הזאת דורש ממכם מאמצים פיזיים ומנטאליים עילאיים.
תזכרו שלהתקבל זה יחסית החלק ה"קל". המסלול הוא החלק הקשה באמת.
במהלך המסלול ביחידות העלית, אתם לא תדעו מה תעשו שעה או שעתיים מאוחר יותר, בטח שלא מחר. כל יום תופתעו מחדש, ובכל יום יכול ליהיות שתפרשו או שיפרישו אתכם. אי הידיעה הוא הדבר הקשה ביותר שיש. כל יום הוא מבחן.

במידה ואתם מחליטים ללכת על זה, תגיעו נעולים. נעולים בראש על המטרה שלכם, תחליטו שלא משנה מה, בכל רגע נתון אתם נותנים 180%, נותנים את הנשמה, גם אם קשה. תזכרו שזה נגמר מתישהו. זה היתרון שלכם. אתם יודעים מתי זה ייגמר. תזכרו שזו ההזדמנות שלכם להשיג את מה שתמיד חלמתם עליו, וזה הזמן להוכיח את זה. עד עכשיו דיברתם ועשיתם רעש כמה שאתם מורעלים וכמה שאתם רוצים, בטח גם חברים שלכם תפסו ממכם, בטח גם הבנות, אבל הכל חארטה ושטויות ודיבורי סרק עד שתגיעו למיונים (יום סיירות, גיבוש). זה הזמן להוכיח את עצמכם.

חשוב מאוד - תיהיו עצמכם. אם אתם חושבים שאם תתחנפו לכולם, או תשחקו אותה ליד המפקדים זה יעזור לכם, אתם טועים בגדול. אל תלכו להגיש מים לכולם אלא אם באמת זה מה שאתם רוצים לעשות ועושים בדרך כלל. זה פתטי לראות איך אנשים רצים לעשות את זה רק כדי שבסוציומטרי ידרגו אותם גבוה. את כל ההצגות האלו אנשים רואים, כמובן שהמפקדים רואים הכל.
תיהיה עצמכם. אם תתאימו, מצוין, אם לא, לא קרה כלום. זה רלוונטי.

אחד הדברים החשובים ביותר, ואולי החשוב ביותר, הוא שתיהיו חדים ונעולים. זמן תגובה מהיר וחד, יוכל להביא אתכם לכך שתיהיו הראשונים לצאת לכל ספרינט, ובדרך כלל מי שיוצא ראשון או בין הראשונים, גם יסיים בין הראשונים. 

שאתם מתחילים את החלק הפיזי, פשוט תהפכו את עצמכם לרובוטים שמגיבים במהירות הגדולה ביותר שיש, ומבצעים מיד מה שצריך לבצע.
פשוט תנתקו את עצמכם, לא לחשוב על המשימה יותר מדי, פשוט לבצע.
אני מתכוון בעיקר לחלקים של הספרינטים.
שאדם מתחיל לחשוב ולהתעסק בראש עם כל מיני דברים, מהירות התגובה יורדת, אתם איטיים יותר, ומתחילים לעלות בכם ספקות.

פשוט תהפכו לרובוט שמבצע. לא משנה אם יש עוד ספרינט אחד או אם המפקד יגיד שיש "רק" עוד 70 ספרינטים, זה לא משנה לכם, אתם מתעסקים רק בהווה ובספרינט הנוכחי, דואגים לתת את המקסימום.
אז יהיה עוד ספרינט? אז מה?! מה קרה?! והתשובה היא שלא קרה כלום! פשוט יוצאים ועושים מה שצריך לעשות.
אתם עומדים דרוכים, חדים, וקשובים, מחכים למילה אחת. המילה היא "צא". אל תסתכלו מסביב, אל תסתכלו איך הולך לאחרים, לא משנה אם אתם עייפים, או שקשה, אתם מחכים למילה הזאת. שהמילה הזאת מגיע אתם פשוט משתגרים לעבר המסלול ומסיימים אותו הכי מהר שיש.
באתם למלחמה, ואתם הולכים לנצח בה.

יכול ליהיות שתחוו נקודות שבירה ביום הזה, אז ברגע שממש קשה, תסתכלו רגע הצידה לחבר'ה שבקבוצה שלכם, ותזכרו שלחבר'ה האלה קשה לא פחות ממכם, וכמו שאמרתי קודם לכן, השאלה היא איך תתמודדו עם הקושי. האם תהפכו לסמרטוטים שמתייאשים ופורשים?!

לא! אתם מריצים לעצמכם בראש מה המטרה שלכם, נזכרים בכמה אתם רוצים את זה, ונזכרים שזו ההזדמנות שלכם להוכיח את עצמכם מעבר לכל דיבורי הסרק! אתם רוצים להגיע ליחידת עלית?! צריך לעבוד קשה מאוד בשביל זה, צריך להרוויח את זה בדם, יזע, דמעות וכאב. רק בסוף תוכלו להנות מהפירות. אבל עד אז, דרך קשה מאוד.




קרדיט OMER K