מג"ב משמר הגבול

להיות שוטר ולוחם במרכז המהומות: כמה קשה להיות חייל במג"ב?

הם גם שוטרים וגם חיילים, הם מאבטחים את הגבולות ומטפלים בהפרות סדר ובמניעת פעילות חבלנית עוינת. כל מה שחשוב לדעת על המג"בניקים של משמר הגבול

משמר הגבול (מג"ב) הוא הזרוע המבצעית של המשטרה לביטחון פנים, העוסקת בלוחמה בטרור ובאבטחת גבולות ומשמשת כוח רב תכליתי לאבטחה, לשיטור, לפיזור הפגנות, למניעת הפרת סדר (הפס"ד) ציבורי, לסיכול ולתגובה ראשונית לאירוע פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) וכן למניעת עבירות במגזר החקלאי. מג"ב משמש גם כעתודת התערבות מיידית לתגבור ולסיוע ליחידות משטרת ישראל וצה"ל. מג"ב הוא חלק ממשטרת ישראל, אך מגויסים אליו חיילים-שוטרים. המג"בניק הוא מעין שילוב בין חייל ושוטר.

מגדל שמירה ומצודת משטרה. משמר הגבול

סמל היחידה: בסמל מג"ב מופיע מגדל שמירה המתנשא מעל מצודת משטרה, המסמל כוח, עוצמה ונחישות. צבע הכומתה (ירוק כהה) הוא צבע הגבול הבינלאומי על המפה, וכן הצבע השולט בצפון, המסמל פריחה ולבלוב.
שיעור היסטוריה: ב-1949 הוקם משמר הגבול בתור חיל הספר בצה"ל. ב-1952 אוחדו פלוגות משמר הגבולות הראשונות במשטרה. אלה אוחדו ב-1953 עם חיל הספר, והפכו יחד למשמר הגבול. בשנות ה-50 טיפל מג"ב בבעיית ההסתננות. במהלך מבצע קדש, היו אלה יחידות משמר הגבול שביצעו את טבח כפר קאסם – מספר מפקדים ופקודים הועמדו לדין. ב-1967 הועמד משמר הגבול תחת פיקוד צה"ל, לקראת מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה, הועברה שמירת הגבולות לאחריות צה"ל. באירועי אוקטובר 2000, שימש מג"ב כזרוע טיפול באירועים. באינתיפאדת אל-אקצה לקח חלק בפעילות הביטחונית ותגבר את האבטחה בתוככי הערים ועל קו התפר. היחידות המיוחדות במג"ב פעלו בשטחים לסיכול פגיעוים ולמעצר מחבלים. ב-2005 השתתף מג"ב בביצוע תכנית ההתנתקות.
מבנה היחידה: מבנהו של מג"ב הוא מעין שילוב בין מבנה המשטרה ובין מבנה הצבא: לשוטרי מג"ב ניתנות סמכויות שוטר, אולם הפעלתו ומבנהו של החיל מתקיימים במתכונת דומה לזו של צה"ל. במג"ב ישנו מספר גדול של אנשי קבע ושוטרים מקצועיים, לצד חיילים בשירות סדיר המושאלים למשטרה מהצבא.
מג"ב מחולק לשבע מפקדות אזורית ולבסיס הדרכה ראשי, הכפופים למפקדה הראשית בראשות מפקד החיל, בדרגת ניצב, הכפוף ישירות למפכ"ל המשטרה. שבעת המחט"בים (מפקדות חטיבתיות) הן צפון, מרכז, ירושלים, איו"ש, דרום, ערבה וימ"מ (יחידה מרכזית מיוחדת).
משמר הגבול מפעיל חמישה יחידות מיוחדות נוספות: הימ"ס (יחידת המסתערבים); הימ"ג (יחידת הבילוש והמודיעין של משמר הגבול, יחידה טקטית ללוחמה בפשע וללוחמה בטרור המתמחה בפרישה מהירה ופועלת על-פי מודיעין, ומשרתיה נטעמים בשטח כאזרחים מהשורה תוך תצפיות, מארבים ומעצרי מבוקשים בפלילי ובפח"ע), הסמ"ג (סיירת מג"ב, יחידה שמתמחה בפיזור הפרות סדר), מתיל"ן (יחידה טקטית למארבים, תצפיות, איסוף מודיעין, סיכול הסתננויות, יירוט ולוחמה ניידת) ויחידת הכלבנים (המפעילה כלבים למטרת מניעת פעילויות פליליות ופח"ע).

חצי חייל, חצי שוטר. לוחמי משמר הגבול

תנאי קבלה: ישנם מגוון תפקידים במג"ב. על מנת להתקבל להיות לוחם מג"ב, נדרשת כשירות רפואית המתאימה לשיבוץ בתפקידי לחימה ביחידות חי"ר – פרופיל 82 לפחות, ידיעת השפה העברית, היעדר רישום פלילי ואישור קב"ט (קצין ביטחון) מג"ב. על מנת להתקבל להיות לוחמת במג"ב יש להתנדב למסלול לחימה במג"ב, לעבור גיבוש לוחמות מג"ב טרם הגיוס, לקבל אישור רפואי של ועדה רפואית בצה"ל, פרופיל רפואי 82 לפחות, ידיעת השפה העברית, היעדר רישום פלילי ואישור קב"ט מג"ב.
התנאים לשירות קבע במג"ב: אזרחות ישראלי, בוגר/ת מסלול חי"ר מלא בצה"ל/מג"ב (לפחות רובאי 05), השכלה תיכונית מלאה, ידיעת השפה העברית, בריאות תקנית (מחוייב אישור כשירות רפואית), סיווג ביטחוני מתאים, מותנה בתקחיר ואישור קב"א ועמידה בהצלחה במבחני המיון הנהוגים במשטרת ישראל.

הכשרה: לוחם מג"ב עובר טירונות בת כארבעה חודשים ברמת רובאי 05, בבסיס הטירונים של מג"ב בבית חורון. הטירונות כוללת אימוני חי"ר, לוחמה בטרור, שיטור וביטחון פנים. לאחר מכן ישנה הכשרה מקצועית מתקדמת, הכוללת קורס מ"כים (מפקדי כיתות), חובשים, בילוש (ימ"ג) ומסתערבים (ימ"ס). לפי התאמה אישית, ייערכו גם קורסים והשתלמויות בנושאי ביטחון פנים, צליפה, קליעה, אימון גופני, נהיגה, כלבנות ועוד. מועמדים מתאימים בוגרי קורס מ"כים יצאו לקורס קצינים בבה"ד 1 בתום שנה וחצי מיום גיוסם.
לוחמי ימ"ס עוברים בתום הטירונות הכשרה בת 13 שבועות ולאחריה השלמה ביחידה, ומגיעים לרמת מיומנות ושליטה בכלי נשק אישיים ברמה עילאית, ולרמת כשירות גופנית גבוהה, המאפשרים יחד להתמודד מול סכנות ואויבים גם בטווחים קצרים ביותר. הלוחמים מתמחים בהסוואה, בלחימה בשטח בנוי ועירוני, בשימוש בנשק אישי, בקרב מגע ובכושר התמצאות גבוה. הם נדרשים לבצע תרגולות ופעילות מבצעים בנוהל קרב חפוז, תוך שיתוף פעולה עם גורמי מודיעין שונים ושימוש באמצעים טכנולוגיים מגוונים.
לתפקידים האחרים במג"ב הכשרות מגוונות.
בסדיר: לוחם משמר הגבול מתמודד עם בעיות ומשימות שונות, החל מפעילויות שיטור וסדר ציבורי, דרך לחימה בפשיעה קשה וכלה בלוחמה בטרור. לכן נדרש השוטר למיומנות של לוחם קרבי מחד, ושל שוטר בלש מאידך. השירות עצמו מתבצע בבסיסי קבע במסגרת פלוגות מבצעיות, יחידות מיוחדות ללחימה בפשיעה קשה ועוד. הבסיסים פרושים מדן ועד אילת. הלוחמים נדרשים גם לתעסוקה מבצעית, בסיורים רכובים ורגליים, במארבים, בתצפיות ובאבטחה. בתחום הפלילי כוללת התעסוקה המבצעית פעולות בילוש ומודיעין גלויות ומוסוות. עיקר הפעילות מתבצעת ביחידות קטנות, בחוליות ובצוותים. הלוחמים אוחזים הן בתעודת לוחם והן בתעודת שוטר.
לוחמי ימ"ס פועלי בשטחי יהודה, שומרון וירושלים למניעת פעילות חבלנית עוינת. הפעילות נעשית בחוליות ובצוותים קטנים, במטרה לפגוע במחבלים באופן הממוקד ביותר.

שיטור וסדר ציבורי, לוחמה בטרור ובפשיעה. מג"ב

יציאות: בהתאם לתפקיד. כמו בצה"ל, לוחמים לא רואים יותר מדי את הבית, אבל המצב משתפר לרוב לאחר ההכשרה.
תפקידים במסגרת היחידה: לוחמים, שוטרים במחט"בים, לוחמים ביחידות המיוחדות, בלשים, חובשים ועוד.
נשק ואמל"ח: בהתאם לאופי השירות. לרוב נושאים המג"בניקים M16 מקוצר או אקדח.
מדים: במג"ב לובשים מדים אפורים-ירוקים ונעים עם כומתה ירוקה כהה.
שילוב בנות: במשמר הגבול משרתות שוטרות ולוחמות.
כולם יודעים ש: לפי ההמנון של מג"ב, "משמר הגבול זה הבית שלי". אין ספק שלמרות שלפעמים מתייחסים אליהם קצת בזלזול, שוטרי משמר הגבול ממלאים תפקיד לא קל בכלל. במג"ב יש תמהיל מיוחד של צברים ועולים חדשים, משרתים מכל העדות והדתות, ושילוב מיוחד של שירות שהוא גם צבאי וגם שיטורי.
המרוץ לרמטכ"לות: כגוף שאינו צה"לי אורגני, אין זה מפתיע שלא הצמיח מג"ב רמטכ"ל, או אפילו חבר בפורום מטכ"ל. מי יודע, אולי בעתיד.

סיירת אגוז

אגוז: יחידת הקומנדו של זרוע היבשה

סיירת אגוז משמשת ככוח איכותי ייעודי נגד לוחמי הגרילה של חיזבאללה בדרום לבנון, אך פועלת במקביל בכל הגזרות. הכירו את לוחמי אגוז, השונים במקצת מחיילי גולני האחרים

חבצלת, חרב וקרני אייל. סיכת לוחם אגוז

אגוז - אנטי גרילה ולוחמה זעירה - היא יחידת הקומנדו של זרוע היבשה. היחידה ההתנדבותית המובחרת היא חלק מחטיבת גולני, ופועלת תחת פיקוד הצפון. במקור נועדה אגוז להילחם בטקטיקת הגרילה של ארגון חיזבאללה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ובתקופה בה צה"ל שהה בה נטלה היחידה חלק במאות פעילויות מבצעיות מוצלחות בהן תפיסת אמל"ח, פגיעה בתשתיות מחבלים וחיסולם.
אגוז מתמחה בלוחמה זעירה - סגנון לחימה בטווח קצר בו נדרשת פעילות תקיפה אגרסיבית ומיידית, בשטח סבוך, בשדאות ובהסוואה, תוך שימוש ברימונים ועוד. הניסיון שצברה היחידה בלחימה מול כוחות לא סדירים תרם רבות לתורות הלחימה של חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות בצה"ל.
כיום אגוז היא יחידה ניידת ללא גזרה מיוחדת, הפועלת בכל מקום. אחרי יציאת צה"ל מדרום לבנון נשמעו קולות שקראו לפרק את היחידה, אך אגוז הוכיחה את עצמה מאז לא רק במלחמת לבנון השנייה אלא גם בפעילות אינטנסיבית בגבול הצפון, ביהודה ושומרון ובדרום. אגוז הביאה לסיכול אינספור פעולות טרור וללכידת מבוקשים רבים, וזכתה לקבל את צל"ש הרמטכ"ל פעמיים.
סמל היחידה: במרכז סמל יחידת אגוז מוצבת חרב. משני צדיה קרני אייל הצפון, שנמצא גם על סמל פיקוד הצפון.
שיעור היסטוריה: יחידת אגוז הוקמה לראשונה בשנת 1956 כסיירת של פיקוד הצפון, ומטרתה הייתה לפעול בעורף האויב הסורי, במקרה שהסורים ייחלצו לעזרת מצרים בעקבות מבצע קדש. היחידה הורכבה מחיילים דרוזים בלבד, ותפקידם היה לחדור לסוריה ולהמריד את הדרוזים נגד השלטון, כדי לרתק את הסורים לענייני פנים. הסורים לא הצטרפו ללחימה, וסיירת אגוז שולבה בפעילות הביטחון השוטפת בצפון.
אגוז פורקה בשנת 1957, לאחר שכוח היחידה נתקל במארב של משמר הגבול באום אל-פאחם ואחד מחיילי הסיירת נהרג מאש ידידותית. היחידה הוקמה מחדש בשנת 1964, כשתפקידה העיקרי היה אבטחת המוביל הארצי; שלוש שנים לאחר מכן הפכה אגוז לגדוד הסיור הפיקודי של פיקוד הצפון, ותפקידה העיקרי היה לבצע מארבים באזורי חדירת מחבלים.

מביאים לסיכול אינספור פעולות טרור וללכידת מבוקשים רבים

צילום׃  getty images

יחידת אגוז כפי שאנחנו מכירים אותה היום הוקמה בפעם השלישית בשנת 1995, ככוח לחימה איכותי ייעודי לתוואי השטח של דרום לבנון. בתור יחידת קומנדו קטנה הפועלת ככוח לוחם ייעודי נגד לוחמת גרילה, אגוז נועדה לתת מענה במיוחד לחיזבאללה. בשנת 1997 חיסלה היחידה שני מחבלים ליד מוצב סוג'וד, במסגרת מבצע "נוף פראי". בתום הקרב התברר כי אחד ההרוגים היה האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה. בתוך חודשים ספורים מהקמתה, החלה אגוז ליזום פעילות מבצעית בכל אזור דרום לבנון. שנתיים בלבד לאחר הקמתה זכתה היחידה בצל"ש הרמטכ"ל. לאחר הנסיגה מלבנון, בשנת 2000, המשיכה אגוז את פעילותה הענפה בגבול הצפון והתמחתה גם בלוחמה בהר החרמון. במקביל שולבה היחידה בפעילויות סיכול טרור באיו"ש ובעזה. בשנת 2005 זכתה היחידה שוב בצל"ש הרמטכ"ל, והפיגה סופית את החשדות לגבי שילובה בגזרות השונות לאחר היציאה מלבנון.
מבנה: מפקד יחידת אגוז, הכפופה לחטיבת גולני, הוא קצין בדרגת סא"ל (מקביל למפקד גדוד). ביחידה פלוגות ייעודיות שונות.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: כדי להתקבל ליחידה נדרש קב"א גבוה ופרופיל 82-97, ללא סעיפים פוסלים. השיבוץ באגוז מתבצע בטירונות, בזמן גיבוש היח"טיות בחטיבת גולני. דרך נוספת להגיע ליחידה היא סיום גיבושים אחרים של יחידות עילית שונות - מועמדים שסיימו גיבוש כזה בהצלחה אבל לא התקבלו, וביקשו להתמיין לאגוז, עשויים להיקרא לראיון ולהתקבל ליחידה על סמך ראיון אישי, מבלי לעבור גיבוש נוסף.
הכשרה: אורך המסלול באגוז הוא כשנה וארבעה חודשים. המסלול כולל טירונות חי"ר ואימון מתקדם (במשך שבעה חודשים), שלב מכין (במשך חודשיים), שלב לחימה בסיסי, קורס צניחה ושלב לחימה מתקדם. כל האימונים כוללים לוחמת שטח בתנאים שונים: אזורים מיוערים, לחימת סלעים, אימונים בתנאים קיצוניים (בחרמון למשל) ועוד תוך לימודי הסוואה, לוחמה זעירה, סדרות ייעודיות, לוחמה בטרור, לוחמה בשטח בנוי ומארבים. ההכשרה שמה דגש על ניווטים מדויקים בתנאי שטח מורכבים, ומדובר באחד המסלולים המאתגרים והמפרכים בצה"ל.
שירות סדיר: שגרת לוחם באגוז דומה לזו של לוחם חי"ר, מינוס רוב פעילות הבט"ש. לוחמי אגוז יוצאים לפעילויות ולמבצעים מיוחדים בשגרה, ובחירום נשלחים לפעולות מבצעיות חשובות ומסוכנות.
יציאות: לאחר תקופת ההכשרה היציאות הופכות לקלות יותר. לרוב יוצאים אחת לשבועיים, בהתאם לצרכים המבצעיים.
תפקידים במסגרת היחידה: באגוז מחולקים התפקידים ללחימה (חוגרים וקצינים) ולתפקידים התומכים כמו שלישות.
נשק ואמצעי לחימה (אמל"ח): לוחמי יחידת אגוז מצוידים ברוס"ר תבור (בתבור רגיל במסגרת הטירונות ובמיקרו תבור לאחר העלייה ליחידה), M4 פלאט-טופ, רובי צלפים וכלי נשק נוספים. בנוסף מצוידים הלוחמים במכשור אופטי מתוחכם, ציוד הסוואה ועוד. 

מדים: לוחמי אגוז לובשים את מדי החילות הירוקים, נועלים נעליים שחורות וחובשים כומתה חומה עם תג חטיבת גולני. על כיס המדים מוצמדות סיכת הצניחה וסיכת היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות ביחידת אגוז. בנות משובצות בתפקידי תמיכה כמו ת"ש או חינוך. 
כולם יודעים ש: האגוזניקים זוכים ללא מעט כבוד. מצד אחד הם יחידת חי"ר עם רגליים על הקרקע, ומצד שני הם חיילי יחידה מובחרת שלוקחת חלק במבצעים מיוחדים ומוכשרת ספציפית לסוגי לוחמה בגזרות השונות. בגולני מסתכלים על האגוזניקים כנטע זר, כאלה שלמרות ההכשרה האגרסיבית והמדויקת חסרים את הגישה הגולנצ'יקית. לכן מקפידים חבריהם לחטיבה לשיר להם (לפי "אל המעיין"): "האגוזניקים / חושבים שהם גולנצ'יקים / האגוזניקים / הם סוג של צנחנים". 
 המרוץ לרמטכ"לות: גבי אשכנזי עשה היסטוריה בתור גולנצ'יק העונד את דרגות הרא"ל, אבל באגוז עדיין לא הצמיחו מועמד, בעיקר מפני שבגלגולה הנוכחי היחידה צעירה מדי. משה (צ'יקו) תמיר, שהיה מפקד אגוז, סומן לאורך דרכו הצבאית כמועמד בולט לרמטכ"לות.

גולני

חטיבת גולני: חטיבה מספר אחת

מכנים אותה "חטיבה מספר 1", וככזו הובילה גולני רבות ממערכות ישראל. היום זוכים חייליה למוניטין מפוקפק מעט, אבל הגולנצ'יקים ממש לא מתרגשים וממשיכים לאהוב ולהתגאות בגולני שלהם

הגולנצ'יקים נחשבו תמיד לחי"רניקים המחוספסים יותר בחבורה, ולמרות תהילת העבר של החטיבה, בשנים האחרונות זכו חייליה למוניטין מפוקפק של "בלגניסטים". חיילי גולני לא מתהדרים אמנם בנעליים אדומות, אבל הם היחידים בצה"ל העונדים תג יחידה מרובע.

המרובעים היחידים. חטיבת גולני

סמל היחידה: עץ זית בעל שורשים רבים, המסמל את הקשר בין חטיבת גולני לבין אדמת הארץ. גם הכומתה של גולני חומה, ומסמלת גם היא את הקשר הזה. צבעי היחידה, ירוק וצהוב, מופיעים גם בתג, ומסמלים את שטחי הלחימה בצפון ובדרום.

שיעור היסטוריה: מספרה של חטיבת גולני הוא 1, ולכן היא זוכה פעמים רבות לכינוי "חטיבה מספר 1", ולא בכדי. היא הוקמה ב-22 בפברואר 1948, הופקדה על הגנת צפון הארץ ומאז לקחה חלק בכל מלחמות ישראל. החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק במלחמת העצמאות; נלחמה במסגרת "מבצע חורב" לשחרור הנגב; הדפה כוח סורי בקרב על תל מוטילה; השתתפה בקרב על תל פאחר בששת הימים; בקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים; במבצע יונתן; במבצע ליטני; במלחמת שלום הגליל; באינתיפאדת אל אקצה; במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. בעצם, גולני כיכבה לאורך ההיסטוריה הצבאית הישראלית כולה.

לחמו לאורך ההיסטוריה הצבאית הישראלית כולה. אנדרטת תל מוטילה מעל הכנרת

צילום׃  מוזיאון גולני

סיירת גולני, פלוגה מובחרת בגדוד הסיור של החטיבה, קצרה בעצמה אינספור שבחים לאורך השנים. הסיירת, שהמוטו שלה הוא "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר", השתתפה במספר רב של פעולות, שהמפורסמות בהן הן כיבוש הבופור במלחמת שלום הגליל, הקרב על תל פאחר, מבצע נוקייב, הקרב על החרמון, כיבוש המוקטעה ברמאללה ועוד. בין מפקדי היחידה: אריק שרון, אמיר מי-טל ז"ל, משה קפלינסקי וארז גרשטיין ז"ל.

עם לוחמי חטיבת גולני נמנות דמויות שהפכו למופת בקרב חיילי צה"ל, כמו אורי אילן שנפל בשבי הסורי והעדיף להתאבד מאשר למסור סודות צבאיים, שמריה וויניק שנפל ביום כיפור בקרב על החרמון, גוני הרניק שפיקד ונפל בקרב לכיבוש הבופור או רועי קליין, סגן מפקד גדוד 51, שנהרג בקרב בבינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה בעודו מזנק על רימון על מנת להציל את חיי חייליו.

מבנה החטיבה: חטיבת גולני נמצאת תחת עוצבת געש (אוגדה 36) שבפיקוד הצפון. היחידות שהיא כוללת הן גדוד 12 (ברק), גדוד 13 (גדעון), גדוד 51 (הבוקעים הראשון) והגדס"ר - גדוד הסיור, הכולל את יחידת אגוז (יחידת קומנדו של זרוע היבשה ללוחמת גרילה), הפלס"ר (הסיירת), "עורב" (פלוגת נ"ט), הפלחה"ן (הנדסה) והפלחי"ק (קשר).
בכל גדוד אחר של גולני יש חמש פלוגות - הפלוגה המסייעת, הפלוגה המבצעית, פלוגת החוד, פלוגת ההכשרות ופלוגת המפקדה.

תנאי קבלה: פרופיל 82-97. המיון לחטיבה הוא לא התנדבותי, כך שאי אפשר להתמיין אליה מראש. על מנת למקסם את סיכויי הקבלה, יש לסמן את החטיבה במקום הראשון במנילה.

הכשרה: רובאי 05, טירונות הכוללת 16 שבועות בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח גולני, "רגבים", הממוקם באזור רמת המנשה), במהלכם ילמד הגולנצ'יק המתחיל משמעת, קליעה, כושר גופני, שדאות, מקצועות (הכשרה למקצועות כמו מאגיסט וקשר) וחינוך.
לאחר הטירונות ממשיכים להשלמה לרובאי 07 ולאימון מתקדם. מדובר בעשרה שבועות של אימוני לוחמה בשטח בנוי ובשטח פתוח, הסתערות עם ה"אכזרית" (שזה השם המסורתי לכלי הרק"ם, רכב קרבי ממונע, שהגולנצ'יקים משתמשים בו) ועוד. אחר-כך מגיע מסע הכומתה, שסופו בקבלת הכומתה החומה המיוחלת בצומת גולני.
אחרי האימון המתקדם, מצטרפת הפלוגה לגדודי גולני השונים כפלוגת מסלול, שם תבצע קו תעסוקתי של ארבעה חודשים. המצטיינים יצאו לקורס מ"כים ולקורס קצינים.
המתקבלים ליח"טיות (שעברו גיבושון יח"טיות בטרום-טירונות), היחידות החטיבתיות המרכיבות את הגדס"ר, יגיעו אליהן אחרי מסלול של שנה וארבעה חודשים, הכולל אימוני חי"ר מתקדמים, אימוני לוחמה בטרור, צניחה וכדומה.

גולני, גולני שלי. חיילים בטקס כומתה

צילום׃  אופק רון כרמל

ובסדיר: לאחר תקופת ההכשרה יעברו הלוחמים לתעסוקה המבצעית, בעצם שגרתו של לוחם חי"ר. בסוף הקו מסיימים הלוחמים מסלול, מקבלים סיכת לוחם (אחרי מסע, אלא מה?). בשונה משאר חטיבות החי"ר (לבד מצנחנים), בגולני החלו באחרונה לעבור לפלוגות המבצעיות יחד עם כל הפלוגה, כך שאין צעירים בפלוגות הותיקות.
קו צפון הוא הקו הטבעי המסורתי של חטיבת גולני, אבל החטיבה עוברת גם לקוים אחרים במרכז ובדרום, ברוטציה עם שאר חטיבות החי"ר. חלק מהפעילות היא הגנתית בעיקרה, וכוללת סיורים ממוגנים בצירים המרכזיים, שמירה בעמדות, מחסומים ופטרולים. הפעילות ההתקפית קורה, לרוב, בלילות, וכוללת מעצרים של מבוקשים ופעילים, מארבים וסיורים. מדי כמה חודשים מסיים הגדוד את פעילותו במרחב, ויוצא לאימון של מספר שבועות. במקביל לפעילות השגרתית, הגדודים יוצאים לעיתים למבצעים ארוכים ומורכבים בתוך מרכזי הערים לטובת מעצר מבוקשים ופגיעה בתשתיות.

יציאות: לוחמי היחידה, בדומה ללוחמי יתר חטיבות החי"ר, יוצאים הביתה במהלך ההכשרות ליומיים בכל שבועיים - שלושה. במהלך השירות המבצעי הכול תלוי, כמובן, בסוג הפעילות ובכמות החיילים.

תפקידים במסגרת היחידה: החוגרים משרתים בתפקידי לחימה (למשל לוחם בגדוד 51) או בתפקידי תמיכה ללחימה (למשל מש"קית ת"ש בגדוד 51). הקצינים משרתים בשדרת הפיקוד הלוחמת (מפקד מחלקה, למשל) או תומכת הלחימה (למשל קצין שלישות חטיבתי).

נשק ואמל"ח: חטיבת גולני מצוידת באמצעי הלחימה הסטנדרטיים בחי"ר הצה"לי, ונוסף על כך בנגמ"שי ה"אכזרית" וה"נמ"ר" הכבדים, הנחשבים לכלים הממוגנים ביותר בשימוש הצבא. ב-2008 התחלף הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה לרובה הסער (רוס"ר) תבור קומנדו (מקוצר). לוחמי החטיבה מצויידים גם במקלעי מאג ונגב, מקלעי רימונים, רובי צלפים, אמצעים לראיית לילה ורקטות וטילי נ"ט.

מדים: הגולנצ'יקים לובשים את מדי החילות הירוקים וברשותם כומתה חומה. הם נועלים נעליים שחורות.

שילוב בנות: אין לוחמות בחטיבת גולני. בנות משרתות בתפקידים תומכי לחימה, למשל כמש"קית ת"ש וכמש"קית חינוך. בנות משרתות גם כמדריכות חי"ר במקצועות השונים (אמל"ח, טילי נ"ט, העברת קורס מרגמות, הדרכת קליעה וצליפה ועוד), והן משובצות בבסיסי האימון החטיבתיים והפיקודיים ובבסיסי האימונים של זרוע היבשה.

המוניטין אולי מפוקפק, אבל יש כבוד

צילום׃  אופק רון כרמל

כולם יודעים ש: גולני מסתערים ואז חושבים, או כך לפחות לפי המיתוסים הצה"ליים. רבים (ובעיקר צנחנים, כנראה) כבר תהו "איך מעץ אחד יצאו כל כך הרבה קרשים?" והשיבו ב"לאדם וחווה נתנו עלים להסתיר את הבושה, לגולני נתנו עץ שלם". המהדרין גם העלו את הקושייה "למה לגולני יש תג יחידה מרובע?" ומיהרו להשיב שזה "בגלל שהם לא מצליחים לגזור אותו".

הגולנצ'יקים עצמם, שכנראה לא ראו בית כבר לא מעט זמן, החליטו שהסיסמה המפורסמת "גולני שלי" היא בעצם כיסוי לראשי תיבות, כרגיל בצה"ל, של גברים ונשים לא נפגשים יותר, שלום לך אהובתי. אגב, אם תהיתם האם חיילי גולני כועסים על "כינויי החיבה" השונים שהוענקו להם, אפשר לספר שהם דווקא לוקחים את ההשמצות ברוח טובה, וגם יודעים להחזיר. כך, בשיר על-פי הלחן של "אל המעיין", המוקדש ליחידה הכי "לא גולנצ'יקית" בחטיבה, אגוז: "האגוזניקים / חושבים שהם גולנצ'יקים / האגוזניקים / הם סוג של צנחנים".

המרוץ לרמטכ"לות: אז ככה. אמנם רק רמטכ"ל אחד מקרב עשרת הרמטכ"לים האחרונים – גבי אשכנזי – החל את דרכו הצבאית בחטיבה החומה, ועל אף שהרמטכ"ל הנוכחי נושא בגאון כומתה אדומה, כל הסימנים מראים שסיכוייו של גולנצ'יק נוסף לענוד את דרגות הרא"ל בקרוב הולכים וגוברים. חטיבת גולני, שבעבר נטבע סטריאוטיפ צבאי מובהק בנוגע לאינטיליגנציה של לוחמיה, אם לומר זאת בעדינות, הרוויחה לאורך השנים לא מעט כבוד. לראיה, לא מעט קצינים בכירים באים מקרב חטיבה מספר 1, ואלה מתכוונים גם להמשיך הלאה בסולם הדרגות.

המסתערבים דובדבן

המסתערבים: יחידת דובדבן

אומרים שבזכותם יכולים אזרחי ישראל לעלות בבטחה על אוטובוס או להיכנס ללא חשש לקניון: הלוחמים המסתערבים של דובדבן מתמחים במבצעים סבוכים בלב הערים הפלסטיניות, ושומרים על מעטה סודיות כבד

יחידת דובדבן היא יחידת חי"ר מובחרת הפועלת בשטחי יהודה ושומרון למניעת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), שעיקר פעילותה נעשית בצורה מסוערבת - כלומר כאשר לוחמיה מחופשים לערבים ונטמעים באוכלוסייה המקומית. לעתים מתפקדת היחידה גם בצורה גלויה. היחידה נמצאת בכוננות מבצעית בכל ימות השנה, בעודה עוסקת הן במבצעים שנקבעו מראש והן בהקפצות קריטיות עקב התרעות השב"כ. לוחמי דובדבן עוסקים במעצרים, מארבים, תפיסת אמל"ח, איסוף מודיעין ועוד, והם מתמחים בלכידת מבוקשים במבצעים מסובכים הכוללים לוחמה זעירה. לרוב, כרוכים המבצעים הללו בסיכון אישי רב ובחילופי אש מטווח קרוב, כאשר נעשה גם מאמץ לא לפגוע בחפים מפשע בדרך – משימה סבוכה במתארים עירוניים. היחידה בנויה מצוותים קטנים של לוחמים שעברו הכשרה ארוכה, בדגש על תכני לוחמה בטרור (לוט"ר). רוב פעילותה המבצעית של דובדבן מסווגת ואסורה בפרסום.

דובדבן

סמל היחידה: בסמל יחידת דובדבן מופיעה חרב פיפיות, המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב.

נטמעים באוכלוסייה המקומית. אימון של מסתערבים

צילום׃  דובר צה"ל

שיעור היסטוריה: דובדבן הוקמה ב-1986, כשמטרתה העיקרית ברורה: למנוע פעילות חבלנית עוינת. עוד טרם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-1987 כבר גברו הצרכים המבצעיים בלחימה בשטחים, ודובדבן הוקמה בתמיכתו של אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז דאז, שהיה מעוניין ביחידה ייעודית שתעסוק בהסתערבות ובפעילות נקודתית כנגד מחבלים, בעיקר בגזרת איו"ש. בתחילת דרכה, הורכבו צוותיה מלוחמי שייטת 13 וסיירת הצנחנים.
בתחילה פעלה דובדבן בצורה מסוערבת בלבד, ועל עצם קיומה הוטל איסור צנזוריאלי חמור, על מנת שלא לגלות את יכולותיה ולסכן את החיילים. רק לאחר שהחלו להתפרסם בתקשורת הזרה פרטים מוטים אודות "יחידת חיסול צה"לית" מסתורית, החליט ברק, אז כבר רמטכ"ל, לחשוף את קיום היחידה.
ב-1987 מונה אורי בר לב למפקד היחידה, שהפכה בתקופתו מצוות ליחידה בסדר גודל גדודי. בשנות האינתיפאדה הראשונה פעלה היחידה באיו"ש, בעוד יחידת שמשון (שפורקה ב-1994) פעלה ברצועת עזה. באותן שנים רשמה לזכותה דובדבן אינספור מבצעים מסמרי שיער: מחבלי כנופיית "הנשר האדום" חוסלו במספרה בלב הקסבה של שכם; מחבלי כנופיית "הפנתר השחור" הופתעו מפגישה עם אישה שהחזיקה תינוק, שלוותה בקשיש עם מקל, כאשר שניהם התגלו פתאום כלוחמים חמושים. השמועות נפוצו ודובדבן הפכה לאחת המכובדות שבסיירות צה"ל.
מאז שהוקמה ביצעה יחידת דובדבן אלפי מבצעים, מסוערבים וגלויים. לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שיצרו מציאות חדשה בה צה"ל לא יכול היה לשהות יותר במרכזי הערים הפלסטיניות, גבר הצורך בה ככוח שמסוגל לחדור למרכזי אוכלוסייה באופן חשאי. דובדבן נטלה על עצמה מידי השב"כ וצה"ל אינספור משימות מורכבות לאיתור מבוקשים בגדה – בייחוד כאלה שחיסולם היה לרועץ למדינה, והיה צורך להביאם לחקירה בישראל על מנת לחשוף מחבלים אחרים, כאלה שהוגדרו כ"פצצות מתקתקות".

בשנת 2000 נקלעה היחידה למשבר, עקב תקלה מבצעית של ירי דו"צ (דו צדדי). בעת ניסיון לעצור מבוקש בכיר, התמקמו צלפי היחידה בעמדותיהם. אחד הכוחות דיווח שהוא מזהה תנועה חשודה על גג בית סמוך, וקיבל אישור לירות לעברה. הצלפים פתחו באש לעבר הדמויות, שרק מאוחר יותר התגלו ככוח המשנה של דובדבן. שלושה לוחמים נפגעו מהירי ומתו במקום, ובהמשך המבצע נפצע לוחם נוסף מירי כוחותינו. בעקבות הכשל המבצעי הוחלט להשעות את דובדבן זמנית מפעילות מבצעית, מפקד אוגדת יהודה ושומרון הודח ומפקד דובדבן, מיקי אדלשטיין (כיום קחצ"ר), התפטר בעצמו – אלא ששלושה שבועות מאוחר יותר פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, דובדבן חזרה לפעילות מלאה ואדלשטיין נשאר לפקד על היחידה שנה נוספת. במהלך האינתיפאדה ביצעה דובדבן שורה ארוכה של מבצעים, סיכולים ממוקדים ומעצרים ושבה להיות כוח קריטי במאבק בטרור.
ב-2002 נהרג מפקד היחידה דאז, סא"ל אייל וייס, לאחר שקרסה עליו חומה בה פגע דחפור די-9 שהרס בית של מבוקש.
דובדבן היא מהיחידות המעוטרות בצה"ל. בשנת 2001 זכתה בצל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית באיכות גבוהה, וכך שוב ב-2005. ב-2007 קיבלו כמה מלוחמי היחידה את צל"ש מפקד אוגדת איו"ש על הצטיינות בפעילות מבצעית מורכבת בשכם ובג'נין, חלקה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. ב-2008 קיבלה דובדבן פרס מהרמטכ"ל על הצטיינות בקרב יחידות מבצעיות, וב-2009 קיבלו שלושה לוחמים מצטיינים מהיחידה צל"ש ממפקד פיקוד המרכז, על פעילות מבצעית שביצעו בשטחים תוך הפגנת אומץ לב ומקצועיות (וגם משום שחרף הנסיבות הקשות בהן פעלו, הצליחו להימנע מפגיעה באזרחים).
מבנה: יחידת דובדבן פועלת תחת פיקוד המרכז. מפקדה הוא קצין בדרגת סא"ל.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (קבלה עד מספר משקפיים קטן ועם אסטמת ילדות שעברה בגילאים מוקדמים), ועל פי רוב קב"א 51 ומעלה. מלש"בים בעלי נתונים מתאימים המעוניינים להתנדב ליחידה נדרשים לתעדף אותה בשאלון ההעדפות; לעבור גיבוש אחוד צנחנים/דובדבן; בעלי הנתונים המתאימים יוגדרו "מאותרי דובדבן" פוטנציאליים, וכשבוע לאחר הגיוס, במהלך הטירונות, ייגשו לגיבושון דובדבן (הנערך במקביל לגיבושי היח"טיות) בן שלושה ימים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים וראיון אישי. בסופו של דבר עוברים החיילים תחקור ביטחוני.
חשוב לציין שאין מאפיינים חיצוניים נדרשים. לנתוני המראה האישיים אין משמעות, כיוון שבמהלך המסלול עוברים הלוחמים הכשרות הסוואה והסתערבות.
חלק מהמתגייסים ליחידה נדרשים להתחייב לתקופת קבע, לרוב כשנה.
הכשרה: מסלול הלוחם ביחידה אורך כשנה וארבעה חודשים. בתחילה המסלול דומה מאוד למסלול הכשרת לוחמי החי"ר, אך בהמשך התכנים רחבים יותר וכוללים אימוני לחימה מיוחדים והכשרות ייעודיות. המסלול מתחיל בטירונות ואימון חי"ר מתקדם בבא"ח צנחנים שבנגב, הכוללים תכני הכרת השטח, הסתוות, אימוני פרט-חולייה, קליעה ופק"לים. לאחר מכן עוברים החיילים הכשרת לוט"ר, לו"ז, צניחה, צליפה, הכשרת ניווטים ברמה גבוהה (ניווטי שטח פתוח ובנוי), והכרת שדו"ב (שמשון ודובדבן) הכוללת מכלול תורות לחימה במתארי שטח בנוי וקרב מגע. כמו כן עוברים חלק מהלוחמים הכשרות סיערוב והסתוות. שיעור הנשירה מיחידת דובדבן עומד על כ-20% אחוזים.
ובסדיר: מסווג.
יציאות: דווקא למי שסיים את המסלול יש סיבה לשמוח. על פי השמועות, לוחמי דובדבן אפילו נהנים לרוב מחמשושים וסוגרים שבת רק אחת לשלושה שבועות, אם כי הדברים משתנים כמובן בהתאם לסד"כ, רמת הכוננות ואפילו זהות מפקד היחידה.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, פועלים ביחידה גם תומכי הלחימה, העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, העוברים כמובן סיווג גם הם ביטחוני.
נשק ואמל"ח: לוחמי דובדבן מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ), ציוד אופטיקה מתקדם, אקדח אישי, רובי צלפים, ציוד הסוואה והסתערבות ואמל"ח נוסף מסווג.
מדים: לוחמי דובדבן נעים במדי החילות הירוקים ועם נעליים אדומות, כומתה אדומה, סיכת כנפי צניחה וסיכת לוחם. הם נעים ללא תג יחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות בדובדבן, אם כי בנות משרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש.
כולם יודעים ש: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". כנראה אין יחידה בצה"ל שהשתתפה ביותר מבצעים איכותיים מדובדבן. נהוג להגיד שדובדבן היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאזרחי ישראל יכולים, באופן כללי, ללכת בשקט לקניון ולעלות בבטחה על אוטובוס. אומרים שלוחמי דובדבן הם סוג של מכונות מלחמה והסתערבות משוכללות, ושהם משלמים מחיר אישי ב"שריטה" רצינית – שמבחינתם, לפחות, שווה את זה. כנראה שגם המלש"בים חושבים ככה, כי באחרונה פורסם שעל כל מקום פנוי ביחידה מתמודדים 13 אנשים.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל עוד לא יצא מדובדבן הצעירה יחסית, אבל עושה רושם שהיום שזה יקרה אינו רחוק כל-כך.

סיירת מגלן

במלחמת לבנון השניה הוכיחה יחידת מגלן כי היא לא עוד סיירת חי"ר מובחרת, אלא בעלת ייעוד ספציפי משמעותי ויכולות מבצעיות מרשימות. מי אתם, המגלניסטים?

מיכל דניאלי | פז"ם | פורסם 01/07/11 20:51:51

יחידת מגלן היא יחידה מיוחדת, המתמחה בהפעלת אמצעי מיוחדים מעבר לקווי האויב. מגלן הוקמה כיחידת נ"ט (נגד טנקים) על בסיס צוותי לוחמים מיחידות שונות ביניהן סיירת נח"ל, סיירת צנחנים ויחידת שלדג, שהתקבצו באמצע שנות ה-80 לכדי יחידה חדשה. צה"ל ממעט במסירת פרטים על היחידה, שלאורך שנים ארוכות עצם קיומה היה אסור בפרסום, ועל ייעודה. ניתן להגיד כי היא עוסקת בלוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות הסיור, כולל ניווט רגלי ורכוב, הסוואה ועוד. מטרתה, עד כמה שידוע, היא מניעת פעילות חבלנית וארטילרית תוך לחימה תחת מסווה באמצעות אמל"ח מסווג. לוחמי היחידה נחשבים לכוח לוחם מיומן, שעוסק בציד רקטות ומשגרים, חדירה והשמדת מבנים משוריינים ועוד. יחידת מגלן זוכה לתקציב גבוה ולהשקעה רבה מצד צה"ל, וברשותה ציוד לחימה טכנולוגי מתקדם, משוכלל ומסווג.

מגלן

סמל היחידה: בסיכת היחידה מופיע עוף המגלן, על שמו קרויה היחידה. כדברי ההמנון: "בקול דממה בוטחת עם רדת ליל, יטרוף מגלן האש את טרפו". שם היחידה לא כולל ראשי תיבות.

לוחמה בתנאי שטח מגוונים, תוך דגש רב על מקצועות הסיור. מגלן

צילום׃  במחנה

שיעור היסטוריה: מגלן הוקמה ב-1986 כאחד מלקחיה המאוחרים של מלחמת יום הכיפורים. היא קמה כסיירת נ"ט שאת ייעודה הספציפית אי אפשר לחשוף במלואו עד היום. בשנותיה הראשונות פעלה בלבנון כיחידת חי"ר רגילה, שלוחמיה עברו הכשרה במסגרת הצנחנים. כבר אז החלו להשוות אותה לסיירות מבוססות בהרבה, למרות שבאותה תקופה מיעטה מגלן להשתמש בכלי הנשק המיוחדים שעמדו לרשותה, למעט באימונים.
כאשר פעלה מגלן בלבנון זכתה היחידה להצלחות אדירות, חיסלה עשרות מחבלים בשיטות חדשות ומפתיעות שחיזבאללה לא ידע להתמודד עמן וזכתה אז לכינוי "ציידת המחבלים". במהלך האינתיפאדה השנייה פיתחו לוחמי מגלן התמחות במבצעי מעצרים מורכבים, שדרשו היטמעות בשטח ויכולות פגיעה מדויקות.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הייתה מגלן אחת היחידות הראשונות שהוקפצו צפונה. הרוגי צה"ל הראשונים במלחמה הזו, לבד מההרוגים ביום החטיפה שהובילה למלחמה, היו לוחמים משורות מגלן, שנפלו למרגלות הכפר מארון א-ראס. צל"ש מפקד פיקוד המרכז הוענק ללוחם היחידה רס"ן (מיל') עמית זאבי, בנו של ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי-פרקש, על הדוגמה האישית שהפגין במהלך הקרב. ב-19 ביולי 2006 נכנס הכוח אליו הצטרף זאבי בהתנדבות לתוך לבנון, במטרה לסרוק שטח ממנו נורתה אש תלולת מסלול לעבר ישראל. במהלך הקרב, בו נהרגו ונפצעו לוחמים, תפס פיקוד רס"ן זאבי, שלא היה חלק אורגני מהכוח, והוביל את לוחמי היחידה להסתערות נוכח אש האויב, תוך פגיעה במחבלים ומתן אפשרות לפינוי הפצועים.

למעשה, יש האומרים שרק במלחמת לבנון השנייה מילאה היחידה לראשונה את ייעודה האמיתי באופן נרחב. אחרי הקרב במארון א-ראס בו נהרגו שניים מלוחמי היחידה, נשלחה מגלן לעוד מבצע שכלל הסתערות על מובלעת של חיזבאללה באזור בינת-ג'בל. על פי הנאמר בתקשורת, מפקד הסיירת לא היה מרוצה מכך שמגלן נשלחת שוב לקרב שלא תואם את יכולותיה הנרחבות האמיתיות. בתגובה החליט להציג בפני מקבלי ההחלטות מבצע אחר, שימצה בצורה מוצלחת יותר את יכולות היחידה. צוותי סדיר ומילואים של מגלן פוזרו לכל אורך גזרת לבנון ועסקו בציד משגרי קטיושות, בעודם מוסווים היטב בעומק השטח. בצורה כזו הצליחו פעמים רבות לזהות ולהשמיד מטרות שחיל האוויר לא זיהה ממעוף הציפור. ב"מבצע נערי החוף" פעלה היחידה בגזרת מערב-דרום לבנון והשמידה כ-150 מטרות, בהן כ-40 משגרי רקטות. במבצע הבודד הזה, שהתפרש אמנם על ימים ארוכים, הגיעה היחידה להישגים כבירים בלחימה כנגד הקטיושות קצרות הטווח. על פעילותה במלחמה קיבלה מגלן צל"ש יחידתי מאלוף פיקוד המרכז.
מבנה: לוחמי היחידה נעים אמנם עם כומתות ונעליים אדומות, אבל הם לא שייכים לחטיבת הצנחנים אלא פועלים תחת פיקודה של עוצבת האש שבפיקוד המרכז. בראש מגלן עומד מפקד בדרגת סא"ל.

נעליים אדומות וכומתה אדומה, אבל ממש לא צנחנים. לוחמי מגלן באימון

צילום׃  במחנה

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים (ניתן להתקבל עם מספרי משקפיים קטנים עד בינוניים), ועל פי רוב, קב"א 48 ומעלה. במגלן מחפשים מתגייסים אמינים, אחראים, בעלי מודעות חברתית גבוהה ושאיפה למצוינות.
מלש"בים המעוניינים להתגייס למגלן נדרשים לעבור גיבוש לחטיבת הצנחנים ולהתקבל לחטיבה. לאחר הגיוס, עליהם לגשת לגיבוש היח"טיות (יחידות חטיבתיות) ולבקש להתמיין ליחידת מגלן. הגיבוש אורך שלושה ימים וכולל אימונים פיזיים, אתגרים מנטליים וראיונות אישיים. חשוב לציין שמאותרים לדובדבן לא יגיעו למגלן. דרך נוספת להגיע ליחידה היא למסיימי גיבוש מטכ"ל (לאחר מעבר יום סיירות) שלא התקבלו לבסוף לסיירת: הנמצאים מתאימים עוברים ראיון שבסופו יתקבלו או לא יתקבלו למגלן. אפשרות שלישית ואחרונה להגעה ליחידה היא נפילה ממסלול יחידות מובחרות אחרות, בדגש על סיירת מטכ"ל, קורס טיס וקורס חובלים. יחד עם זאת, כיוון שמסלול ההכשרה במגלן ארוך, לא נוטים לקבל לוחמים שכבר צברו יותר מדי פז"ם. ביחידות מובחרות, בניגוד לגדודי חי"ר, מסלול ההכשרה הראשוני דומה לזה של מגלן, ועל כן נופלים מיחידות מובחרות מתאימים ליחידה. כל העוברים נדרשים לעבור תחקור ביטחוני.
לרוב חותמים הלוחמים על תקופת קבע מסוימת.
הכשרה: מסלול היחידה, הנחשב למפרך ולמאתגר, אורך כשנה וחצי ומכשיר את הלוחמים לקראת נטילת חלק בפעילות המבצעית המורכבת. תחילתו בטירונות ובאימון חי"ר מתקדם של לוחם בחטיבת הצנחנים, המתקיימים במתכונת מקוצרת בבסיס האימון החטיבתי בבא"ח צנחנים שבנגב. שלב זה כולל גם קורס צניחה. עם סיום הטירונות עולים החיילים לבסיס היחידה במסע ארוך, בסופו הם זוכים בכומתה האדומה.
מיד אחר-כך מתחילה הכשרת החיילים כלוחמי מגלן. הם עוברים סדרות אימון הקשורות בשלל תחומים מבצעים וטכנולוגיים; סדרות ניווט, הסוואה, תצפיות, לוחמה זעירה ועוד. לקראת סוף המסלול, מתמקצעים הלוחמים בתכנים ייעודיים לפי עיסוקי הצוותים השונים.
סיום המסלול נערך בטקס סגור למשתתפים מבחוץ, בו מסיימים הלוחמים שבוע מסכם ארוך ומפרך ומקבלים, סוף סוף, את סיכת הלוחם הנכספת. לאחר מכן נערך טקס רשמי עם קהל בני המשפחות.
בכל מחזור גיוס נפתחים שני צוותי מגלן.
ובסדיר: מסווג. עם זאת, ניתן לציין שבבסיס האם של היחידה יש חדר אוכל משובח (שכבר זכה בתחרויות צה"ליות), חדר כושר משוכלל ומועדון לוחמים גדול.
יציאות: היציאות, כיאה ללוחמי יחידה מובחרת, לא נוחות במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מהלוחמים, ישנם תומכי הלחימה העוסקים בתפקידי מבצעים, לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד, ובלעדיהם לא הייתה יכולה מגלן להתקיים.
 נשק ואמל"ח: לוחמי היחידה מצוידים בנשק אישי מסוג רוס"ר (רובה סער) M4 (פלטופ) מסוגים שונים, ציוד אופטיקה מתקדם, רובי צלפים, ציוד הסוואה ואמל"ח משוכלל מסווג.
מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים ובנעליים אדומות ועם כומתה אדומה, ועונדים סיכת מגלן, כנפי צניחה ואת תג היחידה.
שילוב בנות: אין לוחמות במגלן, אם כי בנות המשרתות בתפקידים אחרים ביחידה, למשל בתפקידים תומכי לחימה, בחינוך, בלוגיסטיקה ובת"ש. 
כולם יודעים ש: למגלניסטים יש ייעוד מיוחד וציוד מתקדם – גם אם לא כולם יודעים מהו בדיוק. השם של מגלן הולך לפניה כבר לא מעט שנים, אבל דומה שעד למלחמת לבנון השנייה עיקר תפקודה היה כסוג של סיירת חי"ר נוספת. בעקבות הצלחתה במלחמה האחרונה, התברר שהייעוד המקורי שלה עדיין נחוץ, ועל כן היא זוכה לכבוד לא רק במלחמות פתע בארצות אחרות, אלא גם בפעילות השוטפת. כשנדרשים פיתרונות יצירתיים – צריך לגשת למגלן. בעוד אויבי ישראל הולכים יותר ויותר לקראת פעילות הכוללת רקטות והסתוות במרכזי אוכלוסייה, עושה רושם שמגלן תהיה עסוקה במערכות הקרובות. 
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא ענד את דרגות הרא"ל לוחם שצמח או פיקד על מגלן, אבל לא במקרה שמות רבים מפקדיה בולטים כמועמדים עתידיים לרמטכ"לות.

פלס"ר שריון: החי"רניקים שמתקדמים לפני הטנקים

הם מתקדמים לפני כוחות השריון, אבל לא מבינים שום דבר בטנקים; הם זוכים להכשרות מגוונות ולמוניטין לא רע, מתחרעים על ההאמרים וכשהאקשן מגיע, הם בפרונט. הכירו את פלס"ר 7 ופלס"ר 401

מיכל דניאלי | פז"ם | פורסם 04/07/11 13:01:16

הלוחמים בפלס"רי השריון הם חוד החנית ו"החי"רניקים" של חטיבות השריון. הם האמונים על פתיחת הציר לפני החטיבה, ועל כן מוכשרים לתנועה חשאית ולאיתור ונטרול מארבים וכוחות אויב, כמו גם לאיסוף מודיעין ולביצוע משימות מיוחדות. הפלס"רים הם "מלכי הסיור", ונחשבים למקצועיים ביותר בתחום זה. להבדיל מחטיבות החי"ר, המתקדמות בקצב רגלי, חטיבות השריון דוהרות קדימה, גומאות שטחים ניכרים בעזרת הטנקים בזמן קצר. לוחמי הפלס"רים בשריון הם עמוד האש שלפני המחנה.
ההשוואה בין פלס"רי החי"ר לפלס"רי השריון אינה נכונה, כיוון שהייעוד והמשימות שונים. חשוב לציין גם כי לוחמי פלס"רי השריון בכלל לא מתפעלים טנקים, על אף שהם שייכים לכוחות השריון.

כשהאקשן מגיע, הם בפרונט

צילום׃  ירדן בן עמי

פלס"ר 7 ופלס"ר 401 סדירים, בעוד פלס"ר 188 הוא כוח מילואים – אם כי באחרונה פורסם כי גם בחטיבה 188 תוקם בשנים הקרובות פלוגת סיור רגלית סדירה. לחטיבות שריון במילואים יש פלס"רים נוספים במילואים.

סמל פלס"ר 7

סמל פלס"ר 401

סמל: סיכת לוחם פלס"ר 7 כוללת בתוכה איור של טנק, שקנהו מזדקר מעלה בצורת חוד – מה שמדמה את ייעוד הפלס"רים כחוד החנית של חטיבות השריון.
סיכת לוחם פלס"ר 401 כוללת גם היא טנק שקנהו מזדקר מעלה, זוג כנפיים ואיור של נמר בלב הטנק.

שיעור היסטוריה: פלס"ר 7 הוקם ב-1948, עם הקמת צה"ל, והחל מיד בפעילות מבצעית ענפה בראש החטיבה, תוך העברת מודיעין לאחור. במלחמת ששת הימים סייעה הפלוגה בקרב רפיח, פעילות עליה קיבלה לא פחות מתשעה צל"שים יחידתיים. במלחמת יום הכיפורים אירעה הטרגדיה של הפלס"ר, כשלוחמיו נשלחו באמצעות נגמ"שים לסייע לחיילי גולני שנקלעו למארב ברמת הגולן; הפלס"ר נכנס לקרב וחילץ את הלוחמים. בעת הסעת פצועי והרוגי גולני לנקודת איסוף, נורו על הפלס"ר טילי נ"ט. הוא חזר לתקוף את הקומנדו הסורי, וספג מכה קשה: 24 לוחמים נהרגו, ופלס"ר 7 נמחק למעשה מהיסוד. הקומנדו הסורי ספג אבידות כבדות, ולכן נכשל במשימתו לתקוף מאחור ולהשמיד את טנקי חטיבה 7 הספורים שלחמו בעמק הבכא.
הפלוגה פורקה והוקמה שוב רק ב-1986, כיחידה מטכ"לית. כל הידע הארגוני, תורת הלחימה, הפיקוד וההדרכה פשוט נמחקו במלחמת יום הכיפורים, ועל כן הוקם הפלס"ר מחדש, מאפס.
מקור פלס"ר 401 בשנת 1968, כאשר היחידה הוקמה כפלוגת הסיור של חטיבה 401, פעלה בעיקר בחזית המצרית ובאזור תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה, ופורקה מספר פעמים. בשנת 2006 קיבלה פלס"ר 500 את שמה ההיסטורי פלס"ר 401, ומאז היא פועלת במתכונת הנוכחית שלה.
מבנה הפלס"רים: פלוגות הסיור של השריון מחולקות למחלקות, בדומה לפלוגות רגילות. המחלקות מחולקות לפי המחזורים: למשל, בצוות נוב' 09 (הכוונה לצוות שהתגייס בנובמבר 2009) יש פק"ליסטים שונים, שאמונים על תחומים שונים, כמו כלי נשק ספציפי או הסוואה.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: לפלס"רים מתקבלים המתגייסים לחיל השריון, כאשר נדרשים פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א גבוה. לאחר ההגעה לטירונות שריון מתבצע גיבוש בן יומיים לפלס"רים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים, וכמו כן סיווג ביטחוני. החיילים העוברים יחולקו בין פלס"ר 7 ו-401, ויחלו את הכשרת כלוחמי סיירת.
הכשרה: ההכשרה בת השנה וחודשיים דומה לזו של סיירות החי"ר, אם כי רוב הדגש הוא על מקצועות הסיור. החיילים עוברים טירונות חי"ר רגילה האורכת ארבעה חודשים (ברמת רובאי 05), יחד עם חטיבות החי"ר. חיילי פלס"ר 7 מבצעים את הטירונות יחד עם טירוני אגוז, ואילו חיילי פלס"ר 401 מבצעים את הטירונות יחד עם טירוני גדס"ר נח"ל. לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לעתיד לאימון מתקדם באורך כחודשיים (רובאי 07), ולבסוף עוברים להכשרה ביחידה עצמה.
עם ההגעה ליחידה, כוללת ההכשרה מעבר שבועות לחימה ייעודיים (לוחמה בשטח בנוי, סבוך, פתוח, אימוני קרב מגע, אימוני לוחמה זעירה ועוד). מקצועות הסיור נלמדים לעומק – ניווט רגיל ורכוב, בלילה ללא אור ירח, באזורים קשים, תוך שימוש באמצעי התמצאות מועטים; פתיחת צירים; הכוונת כוחות מוסקים, רכובים ורגליים; הסוואה; תצפית; פטרול; ועוד, תוך שילוב הכשרות על רכבים צבאיים מסוג האמר בפעילות. בנוסף, עוברים החיילים קורס מקצועי בן חודש הקרוי קס"ס (קורס סיור ייעודי), המתבצע בבית הספר לאיסוף קרבי. במהלכו לומדים החיילים את מקצועות הסיור לעומקם, ונחשפים לייעודי הסיירת בעת מלחמה. עם סיום המסלול עוברים החיילים סדרות סיכום קשות ומאתגרות, שבסופן, לאחר מסע צוותי בן כ-60 ק"מ, הם מקבלים את סיכת הפלס"רון בטקס מרגש.

לא מתעסקים עם הטנקים. פלס"ר שריון

צילום׃  גל פורנברג

ובסדיר: לוחמי הפלס"רים מבצעים את תפקידם הייעודי בשעת מלחמה, ובשגרה עוסקים בביצוע מארבים, מעצרים ועוד. יחסית לכוחות חי"ר ושריון רגילים, גם הבט"ש שלהם די מעניין, כיוון שהם מקבלים את המשימות העיקריות בגזרה. מבחינת תנאים, במהלך ההכשרה הם כמובן לא משהו, אבל כשמגיעים לבסיסי היחידה זה משתפר. 
יציאות: גם היציאות משתפרות לאחר המסלול. במהלך המסלול יוצאים בערך אחת לשבועיים, וכלוחמים אפשר אפילו להגיע לתנאי חמשושים, בהתחשב כמובן בתנאי סד"כ וכוננות. 
תפקידים במסגרת היחידה: למעט לוחמי הסיור, משרתים בפלס"ר גם שלל תומכי לחימה, ממש"קית ת"ש וכלה בגורמי לוגיסטיקה.

נשק ואמל"ח: ללוחמי פלס"רי השריון נשק אישי של לוחמי חי"ר, ובנוסף לכך הם עושים שימוש נרחב באמצעי תצפית וסיור, וכן בהאמרים ובג'יפים.
 מדים: הלוחמים נעים במדי החילות הירוקים, בכומתה שחורה ובנעליים שחורות, ועונדים סיכת פלס"ר שריון.
 שילוב בנות: אין לוחמות בפלס"רים, אם כי בנות משרתות בתפקידים תומכי לחימה, למשל כמש"קית חינוך, וכן מדריכות את הלוחמים לאורך ההכשרה כמדריכות מקצועיות בשלל תחומים.
כולם יודעים ש: הפלס"רניקים זוכים לשירות משמעותי, מאתגר, מיוחד, מעניין ומובחר. הם טועמים מכמה עולמות – מצד אחד לוחמי סיירת, מצד שני סוג של שריונרים, גם אם בטנק הם בעצם לא נוגעים. הם זוכים להכשרות מגוונות, מתחרעים על ההאמרים וכשהאקשן מגיע, הם בפרונט. מה עוד צריך? 
המרוץ לרמטכ"לות: לא מעט רמטכ"לים שירתו בתחילת דרכם בפלס"רים שונים – אבל פלס"רי השריון עדיין לא הנפיקו נציגות בקומה ה-14 בקריה.

עוקץ: על כלבנים, כלבים ומה שביניהם

כלבנים המשרתים ביחידת עוקץ עושים שימוש באמצעי לחימה חי – הכלבים; הלוחמים נקשרים להולכים על ארבע ויחד הם מסכלים פיגועים, מאתרים נשק ומונעים פגיעה בכוחות צה"ל

יחידת הכלבנים עוקץ מפעילה כלבי תקיפה, מרדף, חילוץ, הצלה, גישוש ואיתור אמל"ח וחומרי נפץ, כאשר הכלבנים והכלבניות חוברים לכוח קיים בשטח לביצוע משימות מבצעיות מגוונות בכל הגזרות, ומועסקים גם במשימות שגרתיות במחסומים באיו"ש. מטרתה המבצעית של עוקץ היא סיכול טרור ומניעת פגיעה בכוחותינו, והיא נחשבת לאחת מיחידות הכלבנים הטובות בעולם, כשיחידות רבות מחו"ל באות להתרשם ממנה באופן תדיר.

הכלבים הם, למעשה, האמל"ח של היחידה. לוחמי עוקץ

צילום׃  getty images

השימוש בכלב מנצל את חושי הריח והשמיעה המפותחים שלו, וכן את שיניו החדות לתקיפה ואת גופו הגמיש, היכול להתפתל ולהיכנס למקומות צרים. כך לדוגמה ייעשה שימוש בכלב של עוקץ בסריקת בית חשוד, טרם כניסת הכוחות האנושיים. במידה ויהיה בבית מחבל – יגלה אותו הכלב ויתקוף אותו. חיילי עוקץ וכלביהם הולכים בדרך כלל בראש הכוח, יחד עם המפקד.
הכלבים הם, למעשה, האמל"ח ביחידה הזו; הקשר בין הכלב למפעילו הוא אישי מאוד. החייל מקבל את הכלב במהלך המסלול, ומבלה איתו בצמוד זמן רב. היחסים ההדוקים ביניהם חשובים לפעילות המבצעית, ומהווים חלק בלתי נפרד מאופי היחידה. טמון בכך גם לא מעט שברון לב, שכן כלב שנהרג בזמן פעילות מבצעית הוא עבור המפעיל כמו חבר שנהרג. סמוך לבסיס היחידה נמצא בית קברות ללוחמים ההולכים על ארבע, שנפלו בפעילות מבצעית.

תג היחידה, עליו מופיע כלב. יחידת עוקץ

סמל היחידה: בשנת 2007 יצא תג יחידה רשמי ליחידה, ובו מופיע, באופן מפתיע, כלב. גם בסיכת היחידה מופיעה דמותו של כלב.
שיעור היסטוריה: ב-1939 הוקם "ארגון נוהגי כלבי כשירות", יחידת הכלבנים של ההגנה. הכלבים שאולפו על ידי לוחמי ההגנה פעלו במגוון משימות בהן איתור מטענים, גישוש ואבטחה. ב-1974, עקב ריבוי פיגועי הטרור בתחילת שנות ה-70, התמקמה מה שתהפוך להיות יחידת עוקץ של צה"ל בבסיס סירקין. יחידת הכלבים ללוחמה בטרור, שתפקידה הראשוני היה לאמן כלבים לתקיפת חוטפים בפיגועי מיקוח, מנתה 11 חיילים עליהם פיקד נגד. במהלך שנות ה-70 וה-80 השתתפה היחידה בעשרות מבצעים חשאיים, ופעלה תחת מעטה רב של חשאיות.
ב-1980 קיבלה היחידה חשיפה ראשונה, במבצע שחרור בני הערובה בקיבוץ משגב עם. חיילי עוקץ חברו ללוחמי סיירת מטכ"ל וביצעו פריצה מוצלחת לנטרול המחבלים, שתפסו בני ערובה בחדר הילדים של קיבוץ משגב עם. במלחמת לבנון הראשונה כבר פעלה היחידה בצורה גלויה בצד הכוחות הלוחמים. 
ב-1988, במהלך מבצע "כחול וחום" בלבנון, נעשה ניסיון כושל להשתמש בכלבים שלגופם הולבשה חגורת נפץ: הכלבים היו אמורים לרוץ לבונקרים של מחבלים ולהתפוצץ בהם, אך הפעולה לא צלחה, ומאז לא עשתה עוד היחידה שימוש ב"כלבים מתאבדים". במלחמת לבנון השנייה השתתפו חיילי היחידה בפעילות רבה בעומק לבנון, יחד עם לוחמי שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" איתרו כלבי עוקץ כ-30 מטעני חבלה. שלושה מהכלבים נהרגו.
מבנה: יחידת עוקץ היא יחידה מטכ"לית, הכפופה ארגונית למרכז להטסה ולהכשרות מיוחדות (המרהו"ם) שבמתקן אדם, בסיס הדרכה הפועל תחת מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) שבזרוע היבשה. זאת, על אף שהמיון ליחידה נערך דרך גיוס לחטיבת כפיר.
היחידה מתחלקת למספר פלגות: תקיפה (כלבים המשמשים לתקיפה כנגד גורמי פעילות חבלנית עוינת), חנ"מ (כלבים שתפקידם לאתר חומרי נפץ), אמל"ח (כלבים שתפקידם לאתר אמצעי לחימה, נשק ותחמושת מסוגים שונים. יחד עם כלבי החנ"מ, פועלים בעיקר בצוותי המעברים, שתפקידם לאתר אמל"ח בכלי רכב ובסחורות על מנת למנוע פיגועים בעורף מדינת ישראל. משמשים גם לאיתור מנהרות), חילוץ והצלה (כלבים שתפקידם לאתר ניצולים וסימני חיים באזורי אסון ולסייע בחילוצם), וגישוש ומרדף (כלבים המסוגלים להתחקות אחר עקבות, ולאתר אדם הנמצא במנוסה. המטרה היא סימון ונטרול מסתננים באמצעות מרדף אחר נתיב העקבות, בעיקר באירועי חדירה לגדר).

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א גבוה; הגעה לחטיבת כפיר ומעבר גיבוש ליחידת עוקץ. הגיבוש כולל משימות פיזיות, ראיון אישי ומבחן מעשי עם כלב. לבעלי היכרות וקשר טוב עם כלבים יש נקודת פתיחה טובה יותר לקבלה ליחידה. מהחיילים המתקבלים לעוקץ מצופה להיות אמינים, בעלי אינטליגנציה כללית ורגשית ואחריות רבה, שכן במהלך השירות הסדיר נדרשים לוחמי עוקץ לא פעם לפעול לבד תוך חבירה לכוח אחר. העוברים את הגיבוש יעברו סיווג ביטחני ויתחילו טירונות במחלקת עוקץ, בעוד השאר ימשיכו במסלול בחטיבת כפיר.
בנות יכולות לתעדף "עוקץ" בשאלון ההעדפות, לעבור גיבוש לוחמות ולעבור גיבוש עוקץ לאחר גיוס לקרקל. בנות לא מצטרפות על פי רוב למבצעים ולפעילויות התקפיות, ונדרשות להתחייב ל-36 חודשי שירות חובה.
הכשרה: מסלול הכשרת הלוחם בעוקץ אורך כ-17 חודשים. הוא מתחיל בגיוס לחטיבת כפיר, ולאחר מעבר גיבוש הוא כולל טירונות (ברמת רובאי 05) שאורכה ארבעה חודשים. בטירונות מתרגלים תנאי שדאות, קליעה, תכנים בסיסיים ועוד, ולאחריה עוברים החיילים לאימון מתקדם (ברמת רובאי 07) שנמשך חודשיים. המחלקה המיועדת לעוקץ נפרדת משאר המיועדים לשירות בחטיבת כפיר, אך מצורפת לאחת הפלוגות בחטיבה.

בתום האימון המתקדם מגיעים החניכים ליחידה, ומתחיל אימון לוחם הנמשך ארבעה חודשים וכולל שלבי ניווט, לוחמה בטרור, לוחמת שטח בנוי וסבוך ולחימה מתקדמת. השלב האחרון והארוך במסלול הוא האימון הכלבני, שאורכו שמונה חודשים. כל אחד מהכלבנים לעתיד עובר אימון ייעודי במסלול שיועד לו, לאחר חלוקה למגמות. הכשרת האילוף הבסיסי מבוצעת על ידי מאלפי כלבים; השלב השני כולל חבירה לכלב, אילוף, משמעת ועוד. המסלול שעוברים הלוחמים והלוחמות ביחידת עוקץ מרתק במיוחד, כיוון שהאמל"ח שהם מוכשרים להשתמש בו הוא בעיקר הכלבים עצמם.
ובסדיר: החיילים עוסקים כאמור בחבירה לכוחות, סריקת מבנה במהלך מעצר לאיתור מחבלים, סריקות בשטח סבוך ופתוח, מארבים כנגד מחבלים, סריקת כלי רכב וסחורות במחסומים הקבועים ובמעברי התפר, פתיחת ציר או גדר מערכת, סריקת חפצים חשודים ועוד.
באשר לתנאים במסגרת היחידה, הם לא רעים בכלל. למרות שחלק מהזמן נמצאים עם הכוחות אליהם חוברים, בסיס האם של היחידה במרהו"ם הוא די מפנק וכולל מגורים ברמה סבירה ביותר, חדר אוכל לא רע בכלל ואפילו חדר כושר. אפשר להגיד שהפיצוי לעבודה הקשה, לאימונים הרבים ולפעילות המבצעית הם התנאים.
גם הכלבים עצמם לא יוצאים מקופחים מבחינת תנאי שירות, שכן ביחידה קיים מתחם כלבייה נרחב ומשוכלל, עם רצפה העשויה מחומר המונע החלקה ופציעות בכפות הרגליים, כלובים מרווחים ושירותי וטרינריה, אשפוז ורפואת שיניים. קיים אפילו חדר כושר לכלבים, הכולל מסילות ריצה מיוחדות ובריכה טיפולית לכלבים שנפגעו בפעילות מבצעית.

בהתחלה זילזלו בהם, היום אף יחידה מובחרת לא יוצאת לפעילות בלי כלבן

צילום׃  getty images

כאשר כלב נהרג, פעמים רבות נפגע גם המוליך הלוחם שלו מבחינה נפשית. במקרים כאלה רבים החיילים הבוחרים לחזור ליחידה לתפקידי הדרכה, ונדירים הם המקרים בהם בוחר המוליך לחזור לפעילות עם כלב אחר. עם תום שירותם הסדיר של החיילים, הם מקבלים לעתים את הכלב הצמוד אליהם הביתה – אם הכלב מתקרב לגיל מאוחר והוא אינו שמיש יותר מבחינה מבצעית. הדבר גורם לאושר עצום אצל המשוחררים, הקשורים מאוד לכלבים.
יציאות: אחרי ההכשרה היציאות הביתה הן לרוב טובות, ויכולות להגיע אפילו לחמשושים. הכלבים לא יוצאים עם החיילים הביתה, אלא ממתינים לשובם בבסיס, פרט למקרים יוצאי דופן במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מתפקידי הכלבנים הלוחמים, משרתים ביחידה חיילים וחיילות בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה ועוד, וכאמור גם גורמי וטרינריה, מפעילי חדר כושר וכדומה.

נשק ואמל"ח: הכלבים הם האמל"ח של יחידת עוקץ. זהו אמל"ח ביולוגי, בעל חיים שיש להיקשר אליו, להכשירו ולאמנו למשימות העומדות בפניו. רוב הכלבים ביחידה הם בעיקר ממיני רועה גרמני, בלגי והולנדי. אלה כלבים בעלי יכולת פיזית חזקה, משמעת גבוהה והתמדה. בכלבייה שבמרהו"ם מגדלת היחידה כלבים החל מרגע לידתם, לטובת הייעודים השונים. כל כלב מוצמד לפלגה מסוימת בהתאם לתכונותיו: הכלבים החזקים וחסרי הפחד יהיו כלבי תקיפה, כלבים ממושמעים ושקטים מאוד יהיו כלבי חנ"מ, כלבים בעלי חוש ריח מפותח יהיו כלבי מרדף וכן הלאה. הכלבים עצמם עוברים הכשרה ממושכת הרבה לפני שהם בכלל פוגשים את הלוחמים, המתבצעת בעזרת מאלפים מקצועיים.
מדים: חיילי היחידה עונדים את סיכת היחידה, חובשים כומתה אדומה, נעים בנעליים אדומות ועם תג היחידה.

שילוב בנות: בנות משרתות בעוקץ בתפקידים קרביים ככלבניות, אם כי אינן מצטרפות ליחידות מובחרות בפעילות. הלוחמות לוקחת חלק בפעילות מבצעית באיוש מחסומים, בדיקות, סיורים ועוד, כמו גם בפעילות חודרת, למשל באיו"ש. בנות משרתות גם כמאלפות, וגם בתפקידים תומכי לחימה – שלישותיים, מנהלתיים, לוגיסטיים ועוד.

כולם יודעים ש: גם אם מפקדים ביחידות מבצעיות נהגו בעבר לזלזל ביכולתם ובחשיבותם של הכלבים, היום לא זזות היחידות המובחרות בלי כלבנים צמודים שיפעילו כלבים לסריקת מבנים מחשד למלכודים וממיקושים או מחשש למחבלים. רבים המלש"בים שנשבו בקסם הקונספט של שירות עם בעלי חיים, ורבים מנסים להתקבל ליחידה המבוקשת.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל מעוקץ לא היה בינתיים, וגם לא סביר שיהיה. בכל זאת מדובר בכוח חובר, ולא בהכשרה המובילה לבסוף לפיקוד טקטי.

נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב

יחידת המסתערבים של משמר הגבול (ימ"ס) ביצעה אינספור מבצעים מוצלחים שאי אפשר לדבר עליהם, והכל מבלי לעורר חשד. חטיפות, נטרול מחבלים, חיסולים: כל מה שאפשר לספר על הפעילות המסווגת

הבאת מודיעין, חטיפות, נטרול מחבלים, חיסולים, טיפולים בהפרות סדר ומעצרים: המשימות שממלאת יחידת המסתערבים של משמר הגבול, בשטח עוין ובתנאים קשים, לא הופכות פשוטות יותר כאשר הפעילות מתבצעת תוך היטמעות באוכלוסייה המקומית.
יחידת העילית פועלת משנות ה-90 תוך שימוש בשיטות הסוואה, היטמעות בשטח והתחפשות, וכל זאת על מנת להגיע הכי קרוב ליעדים מבלי לעורר חשד. פעילות הלוחמה בטרור מתאפיינת בצוותי פעולה קטנים המפעילים תחבולות כנגד מטרות, תוך שימוש במודיעין ושיתוף פעולה עם יחידות אחרות. תוך הכשרתם, לומדים לוחמי הימ"ס את מנהגי הכפרים השונים, את דרך הדיבור, על החמולות ועל יחסי הכוחות ביניהן, ומנצלים את המידע הקריטי להסתערבות.

פועלים בשטח עוין ובתנאים קשים. יחידת המסתערבים של מג"ב באימון

צילום׃  דובר צה"ל

סמל היחידה: בסיכת הימ"ס משולבות כנפיים יחד עם חרב ועם סמל מג"ב, מגדל שמירה המתנשא מעל מצודת טיגרט, המסמל כוח, עוצמה ונחישות.

כוח, עוצמה ונחישות. סמל הימ"ס

שיעור היסטוריה: עם פרוץ האינתיפאדה הוטל הן על צה"ל והן על מג"ב להפחית את רמת האלימות בשטחים. במסגרת זו הוקמה הימ"ס, לצד יחידות המסתערבים דובדבן ושמשון. הקמת הימ"ס הוטלה על רפ"ק אלי אברם, בוגר היחידה ללוחמה בטרור, שהתמנה למפקדה הראשון של הימ"ס באזור יהודה ושומרון. ב-1991 נהרג אברם בעת ניסיון פריצה לבית במזרח ג'נין. על כך הוענקו לו לאחר נפילתו עיטור האומץ והגבורה של המשטרה וכן צל"ש מפקד פיקוד המרכז.
מרבית המידע אודות פעילות הימ"ס נותרת חסויה. לזכותם של הלוחמים נזקפים מאות מעצרים מוצלחים של מחבלים, ופעילות מבצעית אינטנסיבית רבה. לאורך השנים זכו היחידות השונות בימ"ס במגוון צל"שים, על פעילות יוצאת דופן בלחימה בטרור ועל הפגנת תעוזה, אומץ, דבקות במשימה וקור רוח.
מבנה: יחידת המסתערבים, הפועלת במסגרת משמר הגבול ובכפיפות לשב"כ, מורכבת ממספר יחידות משנה הפזורות בארץ לפי אזורים ומרחבים. ימ"ס איו"ש פועלת באזור יהודה ושומרון תחת פיקוד צה"ל ושירות הביטחון הכללי, ומתמחה בלוחמה בשטח בנוי; ימ"ס ערבה פעלה בעבר ברצועת עזה, אך לאחר ההתנתקות עברה לפעילות נגד מחבלים המנסים להיכנס לישראל מעזה או ממצרים; וימ"ס ירושלים פועלת בתחום מחוז ירושלים ומתמחה בעבודה מסוערבת באוכלוסייה אזרחית.
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים. יש לתעדף בשאלון ההעדפות את "משמר הגבול (מג"ב)"; להתגייס למשמר הגבול; לעבור את גיבוש ימ"ס, הנערך לאחר טירונות בת ארבעה חודשים. הגיבוש נחשב לקשה ולמאתגר, אורך שלושה ימים וכולל מאמצים פיזיים ומנטליים ומבחני אמינות; וכן לעבור סיווג ביטחוני. לוחמי הימ"ס נדרשים להתחייב לשנת קבע לפחות.
אין קשר בין מספר יחידות הערבית שנלמדו בתיכון או המראה החיצוני ובין קבלה ליחידה. בניגוד לשמועות, אין דרך להגיע לימ"ס מגיבוש צנחנים.
הכשרה: לאחר שהחיילים עוברים את טירונות מג"ב (רובאי 05) בת 16 השבועות, הכוללת תכני קליעה, לוחמה בטרור, חבלה, קשר, שדאות ועוד, הם עוברים את גיבוש הימ"ס ומתקבלים ליחידה. במסגרת קורס ימ"ס בן 13 שבועות המתקיים בבה"ד משמר הגבול, עוברים החיילים הכשרות שונות, תוך מתן דגש רב למגע פיזי ומגע קרוב: לוחמה בטרור, שליטה והפעלת כלי נשק שונים, קרב מגע, לוחמה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. ההכשרה כוללת גם שבועות ייעודיים בתחומי ההסוואה, ההסתערבות והלוחמה הזעירה. לאחר סיום הקורס מתקיימת השלמה יחידתית ביחידה אליה מגיע הלוחם, הנמשכת מספר חודשים. אז נדרשים מירב הלוחמים לצאת לקורס מפקדים כחלק מהמסלול, בסיומו יוכשרו ברמת רובאי 08.

אין קשר בין המראה החיצוני ובין קבלה ליחידה. הימ"סניקים מתכוננים להסתערבות

צילום׃  דובר צה"ל

ובסדיר: כלל המשרתים ביחידת המסתערבים הם שוטרים בקבע או בסדיר. לאחר סיום המסלול נהנים הלוחמים מתנאי ת"ש טובים יחסית, עוברים אימונים בעצימות גבוהה ויוצאים לפעילויות מבצעיות אינטנסיביות ומורכבות, אליהן הם מוקפצים לעתים, כלומר ניתנת להם התרעה קצרה. הפעילות נערכת בעיקר באיו"ש ובמזרח ירושלים. היחידה פועלת גם במישור הפלילי, בעיקר באזור הנגב, הגליל והערבה, בתפיסת הברחות, במעצר סוחרים סמים וכן הלאה. באחרונה החלה היחידה לפעול גם בשיתוף עם משטרת ישראל, במבצעים מורכבים גם בתחומי הקו הירוק. לוחמי הימ"ס פועלים כמסתערבים בחלק מהמבצעים.
יציאות: לאחר המסלול, היציאות הביתה לא רעות בכלל ויכולות להגיע גם לחמשושים – תלוי בסד"כ וברמת הכוננות.
תפקידים במסגרת היחידה: תפקידי הלוחמים השונים מסווגים. בנוסף להם משרתים ביחידה גורמים בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה וכדומה.
נשק ואמל"ח: מסווג.

מדים: הלוחמים נעים במדי מג"ב, מדים אפורים-ירוקים, עם נעליים שחורות וסיכת ימ"ס. לעתים הם נעים על אזרחי מטעמי ביטחון שדה, ונושאים אקדח.
שילוב בנות: בנות משרתות בימ"ס בתפקידים תומכי לחימה.
המרוץ לרמטכ"לות: עדיין לא הפך לוחם ימ"ס לרמטכ"ל – אולי כיוון שלא מדובר ביחידה צה"לית אורגנית.
כולם יודעים ש: הסיסמה הלא רשמית של הימ"ס היא, איך להגיד, שנויה במחלוקת: "כשהאדמה תרעד והברק יכה - כל אם ערבייה תבכה". הסיסמה הזו היא אחת הסיבות לחילוקי הדעות על נחיצותן של יחידות המסתערבים ככלל. רבים רואים בהן יחידות חיסול מסוכנות, הפוגעות במידה כזו או אחרת באישיותם של הלוחמים. מצד שני, רבים טוענים כי יעילות לוחמי הימ"ס לא יכולה אפילו להימדד, שכן מאז הקמתה ביצעו לוחמיה אלפי פעולות שהסתיימו בהצלחה כבירה – ואין לדעת מה היה קורה אילולא הפעולות הללו. כך או כך, הימ"ס עדיין נחשבת ליחידת עילית נחשקת שמגרה את הדמיון. כיחידה שרוב פעילותה מסווגת, דווקא חשיפת נתן בשבקין, מתמודד ב"הישרדות", כלוחם ימ"ס לשעבר, תרמה גם היא לפופולריות היחידתית.

669 יחידת החילוץ

669: החתולים המחלצים

יחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת היא אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל, ותפקידה חילוץ לוחמים תחת אש, פינוי פצועים ואיתור נעדרים. הכירו את החיילים עם ההכשרות הכי שוות בצה"ל

 

669 היא יחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת של חיל האוויר, והיא נחשבת לאחת היחידות המיוחדות בצה"ל. ייעודה הוא חילוץ טייסים, שנטשו את מטוסם בשטח אויב, אך היא משמשת גם לחילוץ כוחות לוחמים תחת אש, פינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי מוטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. היחידה בכוננות 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה. לוחמי 669 שומרים על כשירות מבצעית, טכנית ורפואית גבוהה, ומתניידים בעזרת מסוקי חיל האוויר. כ-70% מפעילותה הכוללת של היחידה נעשית בתחום האזרחי.

החתול המפורסם עם העיניים הירוקות

סמל היחידה: סמל יחידת 669 הוא החתול השחור המפורסם בעל העיניים הירוקות, ולכן נקראים לעתים לוחמי החילוץ "חתולים". תשע הנשמות של החתול מתאימות לייעודה של היחידה - הצלת חיים, ובדיוק כמו החתול גם לוחמי היחידה שקטים, זריזים ונוחתים תמיד על הרגליים.  
שיעור היסטוריה: יחידת 669 הוקמה בשנת 1974, כתוצאה ישירה של תאונת טיסה קטלנית שאירעה שנתיים קודם לכן. שני מטוסי חיל האוויר התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים; שלושה אנשי צוות ניצלו, והרביעי טבע בעת ניסיונות החילוץ הכושלים. ועדת החקירה המליצה להקים גוף המתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם.
לאחר מלחמת יום הכיפורים גבר הצורך ביחידת חילוץ מרכזית שתקום תחת חיל האוויר, תרכז את כל תו"ל החילוץ ותהיה זמינה בכל עת, ובדצמבר 1974 הוכרזה היחידה כמבצעית וכללה כתריסר לוחמים בלבד. בסוף 1978 צורפו ל-669 רופאים וחובשים, ובשנת 2004 נוספו לאחריות היחידה גם משימות איתור נעדרים. היחידה קיבלה צל"ש יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילותה במלחמת לבנון השנייה.

שמה של היחידה הוזכר פעמיים בתקשורת בהקשר שלילי: בשנת 1992, כבל שקשר שניים מלוחמי היחידה, שהועלו למסוק יסעור, נקרע בעת אימון חילוץ מוסק של היחידה ליד ערד. השניים נפלו מגובה 15 מטרים ונהרגו באירוע שנודע כ"אסון הכבל". התקרית השנייה אירעה בשנת 2009, כשכוח מוטס של היחידה הוקפץ לחלץ מטייל שעלה על מוקש ונפצע קשה ליד מושב שדי תרומות. כוחות היחידה החלו להעלות את הפצוע למסוק, אך הוא נפל לקרקע ונהרג. 
מבנה: יחידת 669 כפופה למפקדת כוחות האוויר המיוחדים (המכא"ם) בחיל האוויר, ובסיס הקבע שלה הוא תל נוף. 669 מורכבת מגף חילוץ (לוחמי החילוץ), גף פינוי (רופאים, פאראמדיקים וחובשים מוטסים), גף טכני (פיתוח ציוד החילוץ ותחזוקתו), גף רפואי (אימון הלוחמים ואספקת ציוד רפואי), בית ספר להכשרת לוחמי חילוץ ואימון אנשי צוות אוויר וגף איתור נעדרים (אית"ן), המורכב מסיירים ומאנשי שטח מיומנים.
תנאי קבלה: כדי להתקבל ליחידה נדרש קב"א גבוה ופרופיל 97 (למעט חריגים) ללא סעיפים פוסלים, למעט משקפיים עם מספר נמוך מאוד ועיוורון צבעים. היחידה מגייסת כוח אדם איכותי, בעל יכולת טכנית גבוהה ואחריות רבה, הנדרש לעבור ממצבי שגרה לפעילות במהירות שיא.

רגע אחד אתה משחק שש בש, רגע שני אתה בעיצומו של חילוץ בתנאים קיצוניים

צילום׃  getty images

כדי להגיע ל-669 עליכם לעבור גיבוש לסיירת מטכ"ל ביום הסיירות (בעבר ניתן היה להגיע ליחידה גם דרך גיבוש שלדג וחובלים, אך לא עוד) ולציין כי ברצונם לשרת ב-669. חלקכם תזומנו לגיבושון 669, הכולל אתגרים פיזיים ומנטאליים רבים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. הגיבושון כולל קשירת חבלים ורתמות, ניווטים ומבדקי מים: פירוק צרור משקולות בתוך המים, שחייה וצלילה, שימוש בשנורקל ומבחן "טבעת הלחץ", הסיוט של כל מלש"ב העובר את הגיבוש: מדובר בשרשרת אנושית בה נכנסים לבריכה בטור, כל אחד מניח את הידיים על גבו של זה שלפניו ומנסה להחזיק את הראש מעל המים תוך שימוש בכוח הרגליים בלבד. מי שיסיים את הגיבוש יעבור בדיקות רפואיות ותחקיר ביטחוני. לוחמי 669 נדרשים להתחייב לשנת קבע וחצי לפחות.
הכשרה: לוחמי היחידה מוכשרים לחילוץ ולהצלה בתנאים שונים, וכבר ביצעו חילוצים מארובות, מספינות שוקעות, מנחלים עמוקים, ממנהרות, מצוקים ועוד. בנוסף, מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. מסלול הכשרת הלוחם ביחידת 669 אורך כשנה וחצי והוא כולל טירונות בבא"ח צנחנים, אימון חי"ר מתקדם, קורס חובשים קרביים, קורס מש"קי חי"ר, טירונות יחידתית וקורס מ"כים, ושלב הכשרה ייעודי הכולל צניחה, צלילה, מילוט, טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח), שימוש במסוקים, ניווטים ברמה גבוהה, קורס לוט"ר (לוחמה בטרור), קורס חילוץ מוטס וחילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר (לילה, תחת אש, יבשה, ים, קניונים, צוקים, כלי שיט, כלי טיס, כלי רכב ועוד). החתולים עוברים אפילו סדרת שלג עם האלפיניסטים בחרמון, ובעצם כמעט כל הכשרה מעניינת ומאתגרת שאפשר לחשוב עליה בצה"ל.

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם איך קובעים אותו, איך משנים אותו ומה הוא משנה

כל מה שרציתם לדעת על הפרופיל הצבאי שלכם

שירות סדיר: לוחמי 669 נמצאים בכוננות לאורך כל שעות היממה וכל ימות השנה. היחידה נכונה לקפוץ לכל חילוץ תוך דקות ספורות, ולא מדובר בעניין פשוט - דמיינו ישיבה במועדון היחידה המדוגם (שכולל גם חדר כושר) שמשתנה ברגע לסביבה עוינת, לעתים ממולכדת, בה צריך לתפקד בשיא הערנות והמקצועיות ולחלץ חיילים. אבל זה היופי ב-669 - שירות מרתק בתנאים מעולים, עם אקשן כל הזמן בכל רחבי הארץ (ולפעמים גם בחו"ל).
לוחמי 669 פועלים בצוותים אורגניים יחידתיים וגם בפעילות משותפת עם יחידות מיוחדות אחרות. שיתוף פעולה הוא המפתח בפעילות היחידה, שמורכבת מסנכרון מדויק בין טייס המסוק,  צוות הלוחמים ואנשי הרפואה. בפעילויות רבות המסוק מרחף מעל לאזור החילוץ, לוחמי 669 יורדים בכבל המשתלשל ממנו, מטפלים בפצוע ומעלים אותו בחזרה למסוק, שם הוא זוכה לטיפול רפואי מידי אנשי הרפואה שמובילים אותו לבית החולים.
חיילי היחידה נעזרים בציוד טכנולוגי מתוחכם כדי לצפות באימון שלהם, לנתח את מה שנעשה וללמוד מטעויות, ומשתמשים, למשל, בובות חשמליות הנשלטות מרחוק ויכולות לדמות דופק, לחץ דם ונשימה של פצוע בשטח.
יציאות: במהלך הקורס היציאות דומות ליציאות של רוב החיילים הקרביים - בערך פעם כל שבועיים-שלושה. לאחר מכן היציאות משתפרות עם הפז"ם, בהתאם לדרישות המבצעיות.

מחלצים מנקיקים צרים, נהרות וארובות. לוחמי 669

צילום׃  רומן פורצקי ונועה אדר

תפקידים במסגרת היחידה: יחידת 669 זקוקה למגוון גורמים כדי להתקיים: מטייס המסוק, הלוחמים וצוותי הרפואה המוטסים ועד לתומכי הלחימה שעוסקים בתפקידי לוגיסטיקה, מנהלה, שלישות ועוד.
נשק ואמצעי לחימה (אמל"ח): לוחמי היחידה מצוידים ברוס"ר M4 (פלאט-טופ), אקדח אישי ובאמל"ח מגוון נוסף. הלוחמים מצוידים גם בציוד חילוץ והצלה ייחודי וציוד רפואי. היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של חיל האוויר - הבלקהוק (ינשוף) והסטאליון (יסעור).
מדים: לוחמי 669 לובשים את מדי חיל האוויר, נועלים נעליים שחורות וחובשים כומתה אפורה. הלוחמים עונדים כנפי צניחה וסיכת 669, ובזמן פעילות לא קשה לזהות אותם - הם אלו שעטופים מכל עבר בציוד חילוץ משוכלל.
שילוב בנות: אין לוחמות 669, אם כי בנות משרתות בתפקידים אחרים ביחידה כמו חינוך, לוגיסטיקה ות"ש. 
כולם יודעים ש: תכל'ס, למרות שאוהבים לצחוק עליהם שהם לא עושים כלום ומשחקים "שש-בש תשע" בין חילוצים, ידוע ששירות ביחידה כמו 669 היא חוויה מרתקת ומשמעותית. במצבי חירום הם מצילים את המצב, ומבחינה אישית הם עוברים כל-כך הרבה קורסים, הכשרות מעניינות וצ'ופרים, ששירות כזה שווה חתימה על כמה שנות קבע.  
המרוץ לרמטכ"לות: אף לוחם 669 עוד לא ענד את דרגות הרא"ל, וכנראה שגם לא יענוד בקרוב. המקצועיות הייחודית של היחידה לא מתאימה לדימוי הרמטכ"ל החי"רניק, יוצא הסיירות, ומתוך 20 רמטכ"לים רק אחד צמח עד כה בשורות חיל האוויר.