עולים על מדים

עולים על מדים
1- גרביים-
משום מה מנסים לדחוף לכל מתגייס טרי לפני הגיוס כל מיני סוגי גרביים שונים ומשונים (טרמיות, מסעות וכו'..) שעולים הון עתק. אז מניסיון- לא צריך
הגרביים שהצבא מספק הם בסדר גמור!, מקסימום אם 9 זוגות לא מספיקים (ובסופו של דבר הם לא..) אפשר לקנות בכל חנות עודפים כזאת או אחרת גרביי כותנה אפורות רגילות בזול יחסית.

לגבי משחות וטלקים- לחופ"ל אמור להיות פטיריון ופונגימון לרגליים שהוא אמור לתת.. אל תתפתו לקנות טלקים ומשחות יקרות (מומלץ לקנות טלק פשוט- עושה אותה עבודה כמו טלק יקר)

מצד שני ידוע שיש אנשים שיש להם כף רגל רגישה יותר לשלפוחיות ופטריות, אם אתם רואים שבמהלך הטירונות אתם סובלים ממש במסעות ולאחריהם- אז אולי הגרביים המיוחדות יעזרו במשהו, אבל כמו שאמרתי אין טעם לקנות אותם לפני הגיוס. קודם תבדקו עם אתם רגישים או לא!

אני עברתי את כל המסעות שלי עם הגרביים הצבאיות (וגם רק זוג אחד ולא שניים) ולא היו לי פצעים יוצאי דופן.

2- חולצות טרמיות, פליזים וכו'..

פליז, חם צוואר, כובע גרב וכו'.. אין טעם לקנות לפני הגיוס, בד"כ אסור בטירונות להסתובב עם הדברים האלה. ובמקומות שבהם מותר - אז בד"כ מחלקים לחיילים (צנחנים לדוגמא). בסופו של דבר כמעט כל יחידה מוציאה במהלך המסלול פליזים.

חולצות טרמיות- הצבא מספק סט ביגוד טרמי, שאחרי כביסה אחת בבית אין שום בעיה ללבוש אותו (אלא אם כן אתם ממש מפונקים).

ובכל אופן לגבי ציוד טרמי- לטעמי אין מה לשים בכלל, עדיף להסתובב עם מעיל שיותר קל להוריד ולהחזיר..

3- שעון
לא צריך לקנות איזה ג'י- שוק ב600 שקל.. שעון טוב שמספיק לצבא זה שעון שיש בו סטופר ותאורה.. מצד שני גם לא לקנות איזה שעון מצ'וקמק שאחרי שבוע שטח ימות לכם.
אני קניתי את שלי ב200 שקל והוא היה הרבה מעבר למה שהייתי צריך..
שעון לדעתי הוא פריט חובה בטירונות (אתם לא רוצים להיות תלויים בחברים שלכם).

4- לדרמן/אולר

ממש לא פריט חובה, אבל פריט נחמד שמאוד עוזר ושימושי. כמו קודם בשעון- אין צורך לקנות איזה לדרמן סופר דופר טול עם אלפי פונקציות.. הפונקציות שלדעתי הכרחיות בלדרמן הן- סכין, טסטר, פותחן ואולי קאטר.

לדרמנים טובים- בלסט, וויב, פיוז- כל מה שמעבר לזה- מוגזם!. הלדרמנים הקטנים- ג'יוס לדוגמא- הם בזבוז מוחלט של כסף! לא מועילים לכלום..

שימו לב- לדרמן זה אחד הפריטים הכי גניבים שיש!! אם אתם בוחרים להביא לצבא שימו עליו עין טוב טוב!!, תעשו עליו סימני זיהוי, וחובה לשפצר אותו!

5- פק"ל כיסים-
לא ארחיב יותר מידי, רק יגיד שפקל הכיסים שמחלקים בבקו"ם שירת אותי נאמנה- יש בו מקום לטסטר, עט, טוש, פנקס וסכין יפנית (שאת כולם אגב מקבלים גם בבקום). אין צורך לקנות אחד כזה.

6- מנעול.
פה לדעתי דווקא שווה להשקיע, המנעול של הבקו"ם די מחורבן, גם בטוח למישהו יהיה מפתח שיצליח לפתוח אותו וגם הוא לפעמים יכול להתקע.
אני ממליץ על מנועלים קטנים עם קודן - ככה לא צריך לסחוב צרור מפתחות שיכולים להאבד.

בתחילת הטירונות זה חשוב- יש תמיד הרבה גנבות יחסית, אח"כ שהחבר'ה מתגבשים זה מתחיל לרדת.
לפני זיכויים על ציוד (בעיקר ב'.) זה שוב פעם צץ, לכן ממולץ לקחת טוש ולרשום על ציוד ב' את השם ולנעול את הקיטבק ב'.

7- שק"ש

אין צורך לקנות שום שק"ש!
בד"כ בבסיס תישנו עם מצעים ובשטח תקבלו מומיות איכותיות.

8- מכונת גילוח
כמו בלדרמנים ושעון- לא לזרוק כסף על מכונת גילוח נוצצת, עדיף לקנות מכנה פשוטה שושה את העבודה, חשוב לקנות מכונה שתהיה עם חיי סוללה ארוכים כי לא תמיד יהיה איפה להטעין.

ופה זה כבר דעה אישית שלי, אבל לדעתי בכלל עדיף סכין, ואחרי פעמיים-שלוש תגלו שזה לא כ"כ מסובך להתגלח עם סכין בשטח (מראה מומלצת).
ותמיד עדיף שתהיה סכין בצד, לכל מקרה שהמכונה אולי תהרס.

9- מדרסים

לא חובה!.. מי שיש לו בעיות ברגליים יקבל מדרסים ע"ח הצבא (רק צריך ללכת לבקש מהחופ"ל). ומי שלא, אז בנעליים החדשות יש אחלה רפידה.

10- נעלי ספורט
אמורים לקבל בתחילת-אמצע הטירונות וואוצ'ר לנעלי לוחמים שמאוד שווה לנצל- נעליים איכותיות מאוד שעולות מאות שקלים בהנחה מטורפת (סתם דוגמא 150 מקום 750)...

חשוב לקנות נעליים שמתאימות גם לריצות בשטח, כי חבל שהם יהרסו אחרי 3 ריצות..

11- ג'אדגטים
יש בימינו כמה סוגים של המצאות שמנסים בכוח לשווק לחיילים- מטענים סולאריים, מגבת שמתייבשת במהירות, תיק כלי רחצה עם מראה לא שבירה וכו'..

אני יכול להגיד שלא צריך שום דבר מהדברים האלה- מסתדרים יופי עם מגבת רגילה, פלאפונים בדר"כ אסורים בשטח (וגם ככה לא שווה להוריד- הם יכולים להרס סתם), וגם מראה רגילה עושה אחלה עבודה עם לא מכסחים אותה.

אלפי אנשים שרדו את הטירונות בלי הדברים האלה, גם אתם תכלו לחיות בלי זה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עוד משהו לא כלכלי שתחקו אתכם לטירונות.

בתור אחד שעשה טירונות משני צידי המטבע, חשוב לזכור- שהטירונות יכולה להיות חוויה מאוד קשה, ויכולה לעבור בכיף.

אני לא רוצה ליצור הכללות, אבל רוב רובם של המפקדים רואים את טובת החייל בראש סדר העדיפויות שלהם.. גם ככה המצב היום של הגיוס לצה"ל (ולקרבי בכלל) נמצא בשפל, אז את האנשים שרוצים לתרום לא ישביזו אותם מהר.

תזכרו שמפקד- חייל בשלבים האלו זה כמו משחק שמטרתו להכשיר אותכם להיות לוחמים הכי טובים שאפשר, עם כל הערכים והמקצועיות שאפשר לתת לכם.

אם נראה לכם שהמפקד שלכם מקדר סתם, נטפל לקטנות (כמו יריעות של אוהל לא מגולגלות מספיק), מכתיב לכם חוקים מוזרים וכו'.. תזכרו שמאחורי כל דבר כזה יש היגיון מסוים!! אולי בהתחלה יהיה לכם מאוד קשה לראות אותו, אבל הוא תמיד קיים שם.

לפעמים תרגישו שהמפקד אולי לא מתייחס אליכם, אבל תדעו שאולי יש דברים שהוא עושה מאחורי הקלעים, בשעות שאתם בהפסקה או ישנים (שזה בא כמובן על חשבון ההפסקות והשינה שלו),.
לא סתם מ"כים של טירונים הם האנשים הכי טובים שיש לגדוד להציע כדי להכשיר לוחמים.

אם תהיו חיילים טובים ואחראיים, תאמינו לי שהמפקד שלכם יעשה הכל בשבילכם..

תבואו לטירונות בראש פתוח, תהיו חברותיים, רק בצבא ייצא לכם להכיר מגוון רחב של אנשים שבחיים לא חשבתם שתכירו, תלמדו לאהוב אותם כי הם הולכים להיות החברים שלכם בטוב וברע, והרבה פעמים אחרי יום/שבוע קשה- אתם תדעו שיש לכם אותם, וזה יעזור לכם לקחת את כל הדיסטאנס והשוק מהמסגרת הצבאית ביתר קלות. זאת לא קלישאה שקשרים שיש בצבא (בעיקר בקרבי) הם כ"כ חזקים

חשוב שלתמדו להסתדר ולהתאים את עצמכם למערכת הצבאית- אולי זה יהיה קשה בהתחלה, אבל בסופו של דבר זה ישתלם. מי שהולך ראש בראש נגד הצבא- שידע מראש שהוא הולך להפסיד...


בהצלחה קרדיט ל
chels

מאמר גיבוש יח"טיות צנחנים

 מאמר גיבוש יח"טיות צנחנים

גיבוש יחטיות צנחניםבעיקרון הגיבוש התחיל ביום שני בלילה בסביבות השעה 3 - השכמה בשעה 2 בלילה ואז יציאה.
כמו כן חלוקת הציוד נעשת לפני כן : ברכיות , תדל - חובה לשפצר והמון !!!,את ועוד כמה דברים שאני לא זוכר.
אז כמו שאמרתי מתחילים בסביבות השעה 3 בלילה , מתחילים בריצה קצרה לאורך הכבישים של הבסיס שמרביתם בשיפוע, ככה רצים בערך 20 דקות כשכול הציוד עלינו , לפי דעתי זה החלק שמביא את השוק כי אצלנו רצו בקצב דיי גבוה כשכול הציוד עלינו , 15 קילו בממוצע לאדם ויש עוד פקלי מים ומכשירי קשר למינהם ועוד 3 אלונקות שלבינתיים סגורות (משום מה, רק בצוות שלי היו 3 אלונקות,בצוות מאותרים אחר היו 2 ),אחרי הריצה ואחרי השוק הראשוני הגענו לחלק האחורי של הבסיס,עדיין על אותו כביש מעצבן שנימצא בעלייה מעצבנת. " רואים את העמוד התאורה השני ? 40 שניות עקפתם אותו וחזרתם בשלשות" משפט שתזכו לשמוע למשך כמה שעות טובות בלילה אני חייב לציין שביצענו את התרגיל הזה יותר מדי פעמים, אף פעם לא הגענו בזמנים וכשהגענו, לא היו שלשות . חובה לציין שבתרגיל הזה תמיד יהיו כמה אגואיסטים שיסימו ספרינט ויגיעו ראשונים ולא יעזרו לצוות אז לא להתרגש שקיימים אנשים עם כושר מטורף. צריך לציין בנוסף שהתרגיל לא בודק כושר או משהו אלה עבודה בצוות, כלומר לעזור וכו', וכמו כן הוא בודק כושר מנטלי , מטרת התרגיל הוא לייאש בלבד ! בתרגיל הזה כבר התחילו לפרוש לאחר כמה דקות , אנשים התעלפו הקיאו והועופו.חשוב לשתות כשאומרים לכם, בכמות שאומרים לכם בכול דקה ובכול עת כי אחרת אתם תרגישו את זה ויעיפו אותכם על זה. לאחר 45 דקת או משהו דומה המפקד מורה שמשנים מיקום, עד שחושבים שזהו ניגמר הוא יעוצר לאחר 200 מטרים ומבצעים אותו תרגיל עוד כמה פעמים, התרגילים האלו נעשים כאשר התדלים מלאים בשק חול וב-2 מימיות ככה שיש משקל.
לאחר שסיימנו את התרגיל הקודם יוצאים מאב"ח ועולים על איזהשהו שביל,בגלל שלא עומדים בזמנים שהוא מקצה אז אנחנו עושים עוד ועוד מקצים בזמנים ואף פעם לא עומדים בזמן שהוא מקצה וככה הוא ממשיך להעניש אותנו עד שנימאס לו,לאחר מכן מגיע שלב הזחילות. כול מה שהיה בגיבוש צנחנים או יום סיירות אתם יכולים לשכוח , כאן אתם זוחלים על אבנים נטו, אתם תרגישו את הכאב טוב מאוד וירד לכם הרבה דם ,את זה תבצעו גם כמה פעמים עד שימאס למפקדם. ברגע שחר הראשון אתם פותחים אלונקות(3 במספר ) כאשר על כול אלונקה 70 קילו ואתם מתחילים במסע הראשון שלכם, חשוב לציין שאתם הולכים להיות עם האלונקות הרבה זמן ואתם תעלו על הרים,לאחר 30 -45 דקות של מסע אתם מגיעים למעין חורשה שממש קשה ללכת עליה כי החול עמוק והיא מלאה אבני חול מעצבנים,אתם ממשיכים ללכת שם בקצב גבוה עד שהמפקד עוצר ושוב מתחיל הקטע של המקציםם : 40 שניות הקפתם את העוקב וחזרתם בשלשות,עשינו את התרגיל הזה עשרות פעמים כי לא עמדנו בזמנים ככה שאין מה לדאוג. לוקחים את האלונקות ועושים עוד מסע של 20 דקות ומגיעים למעין מקום נידח שכולו מלא קוצים וסלעים ואבנים. חושבים מה הולכים לעשות ? צדקתם נכון - זחילות והמון,אני אישית גרוע בזחילות ותמיד הייתי באמצע - לא אחרון ולא ראשון.אחרי כמה מקצים רבים כאלו עוברים למקצים של ריצה ו8 הראשונים סוחבים 2 אלונוקות ונרשמים, ככה עשינו במשך שעה או משהו כזה וסיימנו בשעה 10 אם אני לא טועה בגל החום הראשון.
עד שעה 12 העברנו את הזמן בדיונים שונים , אני אישית שהייתי ממש עייף כי לא ישנתי לפני הייתי ממש OUT ולא דיברתי בכלל,היינו צריכים לדון על כמה נושאים וזהו בעיקרון. בשעה 12 בשיא החום הלכנו לישון בשטח עד שעה 4 (למרות שניראה לי שהלכנו לישון ב 1 או 2 ) , לאחר שקמנו ביצענו עוד ריצות וזחילות וסיימנו בערך בשעה 6 ניראה לי , ואז התחלנו לחזור כאשר הציוד עלינו , קילומטר לפני הבסיס ובעליה התלולה של ההר המפקדים החליטו שאין חילופים באלונקה שלנו ולשמחתי שרדתי קילומטר של הליכה עם האלונקה ללא חילוף !! הגענו בערך בשעה 7 או 8 , אכלנו והקמנו אוהלים. בשעה 10 הלכנו לישון בערך.במהלך השינה היו שמירות במשך 10 דקות כול אחד, אני חייב לציין שבמהלך השינה לכולם היו סיוטים שמקפיצים אותנו.
אז הגיע יום רביעי מה עושים ? עולים על הציוד ומתחילים לצעוד עם האלונקה שוב עושים כמה מסעות עד שמגיעים למעין הר קטן, המפקדים שמים 3 תדלים ואנחנו צריכים לעשות את המסלול עם שק חול על הכתפים (תרגיל דיי ידוע..) את התרגיל הזה עשינו המון אבל המון המון המון זמן והמטרה שלו שוב היא רק לייאש,לאחר שעתיים בערך, שיחקנו כמה "משחקים" כגון : מעגל כוח שבו מישהו צריך לברוח ממעגל ששאר הקבוצה יוצרת או משחק "סומוים" כלומר כול הקבוצה ניכנסת לשטח עיגולי והמטרה היא שרק מישהו אחד ישאר בגבולות. בערך בשעה 9 זזים משם ומגיעים לחור שעשינו מקצים בפעם הראשונה שם שוב עושים מקצים רק הפעם יש שכלול : רצים בספרינט עד נקודה מסוימת מסתובבים ואז זוחלים לנקודה אחרת ו-8 הראשונים עולים על אלונקה ונרשמים , שוב גם כאן הייתי באמצע ולא יצא לי לעלות על אלונקה כי פשוט הזחילות...
ביצענו את זה כמה פעמים, ואז עשינו תרגיל הסוואה:במשך 35 דקות בונים מקום מסווה. בגלל שהראש כבר לא עובד בניתי את המקום שלי במקום דפוק והבודקים אמרו שזה לא אפקטיבי... נו טוב.. לאחר שמסיימים את זה המפקדים מוציאים עלינו את התסכול שלהם ומורידים אותנו למצב שתים ואתם כבר יודעים את ההמשך. כמו כן בקטע הזה גם "ישנו" מ -2 עד 4 או משהו כזה. שוב פעם עושים מסעות עם האלונקה, בפעם הזאת הייתי פחות כי הכתפים שלי פשוט הלכו מהיום הקודם ובקושי זזתי אבל עזרתי כמה שיכולתי.כשהגענו לבסיס אם אני לא טועה הביאו אותנו למגרש ספורט ושם מילאנו סוציומטרי ועוד כמה שאלונים.בגלל שכמה מהאנשים שכבו שם,הבוחן הכי שקט מ"עורב" החליט להתנקם בנו במצב של "שמים ואדמה" ( מצב שבו צריך למתוח את הידים לצדדים ולסובב אותם בהתאם,ככה המון זמן עד שהשרירים פשוט מתפוצצים) ובמצבי שתיים, ככה איזה חצי שעה. לאחר מכן הלכנו לישון וכמנו למחרות ביום חמישי,ביום הזה פגשנו ב"פסיכולוגים", צריך לציין שהראין פשוט תואם את ראיון צנחנים ככה שתקחו לתושמת לבכם אבל אל תבנו על זה.
וזהו בעיקרון אחרי זה הלכנו להתרחץ וסיימנו.
כול מי שפרש מהגיבוש במהלך השבוע או שלא יצא , עשה עבודות רס"ר כול הזמן ומי שחזר מהגיבוש זכה למקלחת קרה ולכמה שעות של שקט בפלוגה (ישנו בצהריים !!! )

כמה נקודות :
* אני כמעט בטוח ששכחתי עוד כמה פעולות שעשו לנו ושהגיבוש יותר קשה ממה שניכתב ע"י , צריך לחוות אותו בשביל להאמין.
* הבוחנים מעורב רושמים הכול !!! פשוט הכול, בזמן האכילה,בזמן השתייה,בזמן ההשתנה הכול !!!! הם כמו עלוקות אז אל תחפפו
* חובה אבל חובה ללבוש ביום הראשון שתי זוגות גרבים וכדי להכין את הנעלים מראש (כלומר לדרוס אותן ולדפוק אותן עם פטיש )
נכתב ע"י FuRiOuS_Revenge

גיבוש פלס"ר שריון

גיבוש פלס"ר שריון
נתחיל מזה שהגיבוש נחשב ביחידה לבדיחה, ומסיבה טובה. הגיבוש אינו קשה ב-כ-ל-ל יחסית לגיבושים אחרים, אולם הוא מצריך יכולות שונות כמעט מכל גיבוש אחר.
יום ראשון הגענו לבקו"ם... נדלג לערב בו הלכנו לישון באוהלים גדולים. אל תיבהלו מהמסות של האנשים. כמעט כולם לא סוחבים מטר ריצה. גיוס שריון בכל זאת
יום שני
נוסעים דרומה! מגיעים לביסל"ש כאשר כבר בדרך דרומה המגובשים נוסעים באוטובוס נפרד. יורדים, צועקים עלינו קצת (מצחיק ממש) והולכי למלא 100000 טפסים. גם בחירות היו! בחרנו יום לפני שאר המדינה. ליום אחד עלה ירוק שלטו בכנסת...
לא עושים כלום מעבר ללשוטט בשוק מוחלט ברחבי הבסיס. אלה ימים מאד מאד מעצבנים.

יום שלישי
קמים ב 6 בבוקר והולכים לעשות בר אור! רצים שתי הקפות מסביב לחד החלקים של הבסיס. מסלול קל ונעים מאד יחסית. עם תוצאה של 8:02 הגעתי שני בקבוצה בהפרש אדיר אחרי אתיופי. בטן וידיים גם נעשים באווירת שכונה כללית. די כיף סך הכל כל העסק. אחרי הבר אור הולכים לאכול ארוחת בוקר, ומשם לסדרות של מבחנים ( ועוד כל מיני מש"קיות ושטויות כאלה). על המבחנים אני לא ארחיב מאד, אני רק אגיד שאלה לא מבחני אינטליגנציה בלבד אלא בעיקר מבחני תפיסה ומהירות תפיסה.
כולל המבחן הנצחי של זיהוי עצמים מזוויות לא שגרתיות (כן כן יש בורקס עם שומשום!). יש גם תיאורי דרך שצריך לשרטט אחרי זה... ומקבלים גם ציור של עיר עם מלא נקודות על גבי פלסטיק- שאותו צריך ללמוד בעל פה בזמנך החופשי. מסיימים את כל המבחנים ממש מאוחר כבר, והולכים לחתום על גלילון (בעעע) משומן מדי. אה, ולובשים מדי ב'. מקבלים גם ציוד לגיבוש (תד"ל וכיוצא בזה). 8:00 בערב בערך מתחיל הכיף... נעמדים כל ה100-150 אנשים שיצאו לגיבוש בחושך על מגרש כדורסל. מחלקים לקבוצות לפי התוצאות בר אור (בערך 15-17 בקבוצה). כל קבוצה מקבלת מפקד מילואימניק וכמה לוחמים מסכנים שנשלחו לרשום הערכות.
בשבילם זה עונש רק שתדעו. כל קבוצה מקבלת גם אגמ"ק (אלונקה- ג'ריקן -קשר).
בשנייה שהמפקד יגיד להרים את הציוד תנו ספרינט לקשר!!! הוא גם הכי כבד וגם הכי נוח לנשיאה! חוץ מזה שקשר זה פק"ל שנחשב טוב, והם מחפשים קשרים בפוטנציה. זה בכלל טיפ כללי לגיבוש: אם אתם לא סוחבים עדיף כבר שתפרשו. ביחידה עושים המון ניווטי משקל והם מחפשים אנשים שיכולים לסחוב.
אז יוצאים מהמחנה. אם אתם יכולים תהיו עם הקשר בלי לבקש חילוף בכלל. הולכים בחושך במדבר בין סטיקלייטים שכמה לוחמים מסכנים פיזרו מראש. המסע לא ארוך בכלל ובעיקר מתנהל בקצב איטי מאד. אין סיבה להוריד את הקשר. גם אין עצירות. לבסוף מגיעים לכמה פריקסטים ומטווחים (מבני בטון עם שלושה קירות וגג שפתוחים לרחבה ארוכה שמוקפת בחומות עפר). שמה יש קצת תיזוזים (ממש לא רציני) והופ! הולכים לישון. אגב, המפקדים ישחקו לכם בשכל. הגיבוש לא נמשך 4 ימים ובטח לא עד יום שישי.
באמצע הלילה יש "הקפצה". יש יותר ממספיק זמן להתארגן בנחת. המפקדים אגב גונבים נשקים אז שימו אותו בשק שינה. יוצאים למסע בקצב יותר מהיר. אנשים משתרכים על פני מרחק גדול. שוב, קחו את הקשר ואל תורידו. המסע כולל הליכה אל הלילה, סיבוב, וחזרה למחנה. אחר כך שוב מעט תיזוזים (20 שניות בשלט של ה50 מטר במטווח וחזרתם). תתעלמו, תחשבו על דברים אחרים.
חוזרים לישון. קמים ב7-8 בבוקר!!! אנחנו ישנו 7.5 שעות!!! אמיתי לגמרי!

יום רביעי 29.3 (1.4?)

קמים. עכשיו זה מרכז הגיבוש. אוכלים מנות קרב ויש קצת תיזוזים. אחר כך יוצאים למסע נחמד כזה על הבוקר. בקטנה. אחר כך יש כל מיני תרגילים:
אלונקה סוציומטרית למשל. אנשים לא זזים. וגם רק משהו כמו 10 פעמים.
יש תרגיל של לסחוב קורה (שוב, תסחבו) וחבית לאיזה מקום ואז לחצות שדה מוקשים. נו... תהיו פעילים, תהיו יעילים. בלי זיוני שכל, זה לא גיבוש חובלים.
יש תרגיל של הקמת אוהל 11 בקבוצה. הצלחנו. המפקד לא ידע מה לעשות אז עשינו שוב. שוב הצלחנו בפחות זמן. זה היה די מבדר.
יש תרגיל של מעגל אגרסיביות. מציירים על הרצפה מעגל לבן גדול. לכל אחד דוחפים שק יוטה למכנסיים מאחורה ככה שישאר "זנב". כל אחד מקבל גם ברכיות.
המשחק הוא כזה: 2 דקות, הנמצח הוא מי שנשאר אחרון במעגל, או אם יש יותר מאחד, אז זה שיש לו יותר זנבות של אחרים ביד. ואני מצטט (אני הייתי מספר 21):
מספר 5: "המפקד זה לא הוגן ש21 מנצח כל הזמן! הוא ניצח רק עם 2 זנבות ביד! גם אני יכול לנצח אם אני משחק בונקר!"
המפקד: "אז למה 21 מנצח כל הזמן?"
זה היה ממש ממש ממש כיף המשחק הזה. אחרי המשחק המפקד בא ואמר לי כל הכבוד.
אחר כך יש קטע מעצבן מאד. לוקחים כולם אוהל 11 (משהו כמו מיליון טון) וסוחבים אותו לטיול במעלה ההר ובמורדו.
זה הקטע היחיד שבאמת באמת קשה. שוב, אתם יכולים לא לסחוב. מותר ללכת בצד ולהסתכל או לקחת ג'ריקן ולחשוב שאתה פתור מהאוהל. לא מומלץ. בכלל, בכל תיזוז של מטר ישר תיזכרו בקשר שכדאי לכם להרים. מסיימים עם האוהל (עכשיו תרגישו קצת את הכתפיים ) ויש עוד כל מיני תיזוזים כאלה ואחרים. קבוצה אחת (למזלי לא שלי) הייתה המוווווון זמן במצב 2. המון.
אבל זה כבר מזל רע. אחרי זה יש תרגיל נחמד מאד שהולך ככה: רצים משהו כמו 100 מטר בתחרות 1 על 1, חוזרים, ומפרקים ומרכיבים מאג תוך כדי שהמפקד מפציץ אותך בשאלות קלות. לא להילחץ! אני לא הצלחתי להרכיב אבל גרמתי למפקד לצחוק. זה גם טוב. מה גם ששאלו אם מישהו רוצה שוב וניסיתי שוב ושוב לא הצלחתי אבל עשיתי את זה יפה! הם גם מסתכלים הרבה איזה בן אדם אתה.
בזמן שאתה נבחן כל השאר מרצים הרצאה של 5 דקות לקבוצה על נושא לבחירתם כשכל פעם אחד נלקח ונבחן על המפת פלסטיק שקיבלנו יום קודם.
אחרי שמסיימים לאכול ולעשות הכל אורזים את הציוד ויוצאים למסע. משהו כמו מסע 6 בערך אני חושב... אולי יותר.
שוב, אפשר להרים הרבה ושיהיה קשה ואפשר להתחפשן ושיהיה קל.
הכל נרשם.
בסוף המסע מחכה טיולית שתחזיר אתכם לבסיס לסדרת ראיונות, למקלחות ולישון.
יום אחרי זה תזדכו על ציוד והכל... ואז יקריאו מי עבר ומי לא.
20 מאושרים יזכו להגיע לפלס"ר 7!
עוד 20 יגיעו לפלס"ר 401.
כל השאר ישארו לצערם בביסל"ש.
כך או כך, כולם יוצאים הביתה.
פלס"ר 7 יחזרו ביום ראשון לבא"ח גולני לפלוגת אגוז!
פלס"ר 401 יגיעו לתל ערד לעשות 07 עם הנח"ל.
כל השאר יחזרו לביסל"ש.
בהצלחה!

מאמר גיבוש סטי"ל/דבור

מאמר גיבוש סטי"ל/דבור:

 מגיעים ב8 בבוקר לתחנת הרכבת "בת גלים" ואיך לא רק ב9 וחצי בערך מגיע מישהו לאסוף אותנו לכיוון הבה''ד.
נכנסים לבסיס והולכים לכיוון האוהלים (שם נישן בלילה) ואז מתחיל לו תהליך ארוך ומיגע של רישום לגיבוש, נותנים את הזימון, מראים טופס אישור רפואי ועוברים בדיקות רפואיות רגילות - חום ודופק.
לאחר מכן מגיע הרס''ר שאומר לקבוצות שנרשמו להתחיל לארגן מיטות באוהלים ואז מחלק את הציוד - 2 חולצות, 2 מכנסיים, כובע וסקאביאס(בנוסף מקבלים 2 חוטים לקשור את הכובע לחולצה ולשמש כחגורה למכנס).
מקבלים הודעות ממפקד הגיבוש לגבי משמעת ושאתם כמו חיילים ובלה בלה בלה...
מגיעים המפקדים של הגיבוש ולוקחים אותנו לארוחת צהריים(בדרך כמה חבר'ה נופלים למצב 2 כי הם הפריעו וכאלה..
אוכלים ומיד אחרי זה מגיעים לאיזור המרינה, מתחלקים למחלקות, מורידים כמה ס''גים(סירות גומי) למים, עושים תרגיל סחיבה פצוע במים ומתחילים להפליג לכיוון סירת ההקאות כל אחד והמחלקה שלו(8 איש במחלקה בערך).
מגיעים לאוהל הצף(ככה זה נראה בערך) נכנסים 3 מחלקות לבפנים ומחכים(אני אישית מצאתי לי זמן לנמנם קצת )20 דקות בערך, אף אחד לא הקיא אצלינו ונראה לי שבכללי אף אחד לא הקיא בגיבוש.
חוזרים לחוף ומתחילים בפעילויות חופיות:
פעילות 1:
מקבלים חבל שאיתו צריך ליצור את האות "A" כולם מגבשים רעיון ותוך כדי ביצוע המפקד אומר לעצור ומקבלים כיסוי עיניים כדי להמשיך את הפעילות במעין אי ודאות.
פעילות 2:
מגיעים למעין מקום עם רשת ענקית מחבלים שיש בה כל מיני צורות וגדלים של חורים, צריך לעבור מצד לצד בלי לגעת בחבלים.
פעילות 3והכי כיפית:
תא הצפות, חדר קטן עם חורים בקיר שיוצאים מהם מים ובעזרת בולי עץ וסמרטוטים צריך לסתום את החורים(בלתי אפשרי אבל ממש ממש כיף!)
פעילות 4:
בניית אוהל, מקבלים אוהל מוטות ויטדים וצריך להקים אוהל, אנחנו הצלחנו במשימה והאוהל עמד ממש טוב!
פעילות 5:
בניית רפוסדה עם חבלים כמה קרשים ובקבוקים, וצריך שזה יצוף במים.
סוף פעילויות.
הולכים לארוחה ערב, סעמק היינו אחרונים בתור ואשכרה לא היה אוכל שהגיע תורינו!!!! הוציאו לנו שוקלד וריבה עם קצת לחם להכין פרוסה.

משם ממשיכים להרצאה על ס''ג וניווט חופי[תשתדלו להקשיב כי יש על זה מבחן יום אחרי זה(כן כן בטח, כולם שם מנקרים כמו מניאקים, חדר עם מזגן וסוף סוף יושבים קצת, אבל מי שנרדם מבין אחרי זה שיש הרבה דרכים לגרום לו להשאר ער )].
עושים מד''ס קטן עם מדריכות כוסיות אש יאמ יאמ יאמ...
ובערך ב9 -10 בערך רוצים לישון, אבל לא, הולכים לכיוון המספן ספינות הגענו למספן ועלינו על סער 5, במקרה שלנו על האח''י חנית שנפגעה במלחמה האחרונה(סטי''ל זה דבר ע-נ-ק!!).
משם ממשיכים לסער 4 או 4.5 לא זוכר בידיוק שומעים הרצאה קטנה(שעליה נבחנים אז להקשיב) ועולים לסיור.(הידעתם שיש פלזמה 32 אינץ' במגורים?).
אחרי זה רואים דבורים רק מבחוץ ואז חוזרים בספק ריצה ספק הליכה לבה''ד.
אני לא טורח להזכיר של 10 דקות בערך מנסים לשכנע אותנו לפרוש ושואלים אם מישהו מעוניין.
מגיעים לבסיס ואז השבירה המנטלית(בשקל) מתחילה.
מספרים שיש מסע גדול גדול ובאמצע יש משהו סודי שקורה שיקשה עוד יותר, מישהו רוצה לפרוש?
אף אחד לא פורש ואז עושים סיבוב בבה''ד והולכים להביא ס''גים(שזאת ההפתעה יענו)עושים סיבוב וחצי ותוך כדי שואלים למי זה קשה ומי רוצה לפרוש כי השירות הרבה יותר קשה מזה.
חוזרים להניח את הס''גים וסוף סוף שעת ט''ש!(ב12 וחצי ככה...), מקבלים 2 דפים על ניווט חופי ועל ס''ג(יש כאלה שמקבלים על מחשבים מכונה ואלקטורניקה אבל רק מי שלמד את זה בבצפר).
הולכים לישון ב1 ורבע בערך , אין השקמה אבל אומרים לך שיש מסדר ב7 ורבע.
קמים בערך ברבע ל7 - 7 כדי להיות מוכנים.
אוכלים ארוחת בוקר קצת תיזוזים והולכים להבחן על הדפים וההרצאות מאתמול, קצת תיזוזים ואז שיחה עם הקצין מיון שמסביר איך למלא את שאלון העדפות שלך.
ממשיכים לארוחת צהריים ממלאים את שאלון העדפות והולכים לקצין מיון(פאק הוא ממש מלחיץ, אם אני לא טועה הוא גם מעין פסיכולוג וליד יושבת מאבחנת מדעי התנהגות כזאת).
עושים בין לבין ראיון אישי עם המפקד ומתחילים כבר להריח את הסוף...
הולכים ללבוש אזרחי ואז מעין שבירת דיסטנס עם המפקד...
תשובות בעוד שבועיים עד חודש ויאללה בי ביי גיבוש לוחם כלי שייט!

  הערות:
1)הסדר של הפעילויות לא בידיוק אצל כולם ככה, תלוי במחלקות, אפשר גם לעשות את הסירת הקאות בסוף במקום בהתחלה.
2)ציוד שצריך להביא: מגבת, 3 חולצות בתיק , 2 תחתונים מכנס קצר ו3 גרביים(תאמינו לי אתם תרצו להתקלח הרבה שם וגם לפני היציאה לבית אולי).
תביאו במבה או שוקולד ללילה או אפילו בקבוק קולה, זה כל כך נחוץ לך בלילה!!!!
3)המפקדים כל הזמן עושים פוזות של תפרשו זה שירות קשה, זה סתם לגרום לכם לחתום ויתור.
4)לי אישית היה מפקד שלא דוגל בפיזיות אז לא טורטרנו הרבה אבל קבוצות אחרות אכלו הרבה הרבה חצץ.
5)תהנו ואל תתבאסו משום דבר!
6) אל תקשיבו לכל מיני מנפיצים "וואו הולך להיות סירת הקאות אז אל תאכלו הרבה" או " אל תאכלו גבינה תאכלו רק לחם" , תאכלו ותאכלו הרבה עד שתשבעו, מה אתם מעדיפים להקיא מיצי קיבה?!? וחוץ מזה אחרי שמקיאים מרגישים הרבה הרבה יותר טוב!
7)זה קשה אבל תשתדלו לא לנקר בהרצאות שלכם, במיוחד לא בזאת של הקצין מיון.
8)המבחנים לא קשים אל תתחילו ללמוד שם בהסטריה.

נתון יבש:
הגענו 120-100
נשארו סביבות 100-80

מאמר מיוני צוות אוויר

מאמר מיוני צוות אוויר

לאחר הזדהות קצרה בכניסה, ניגשתי לחיילת שבקבלה, אמרתי לה שהגעתי להתמיין לצוות אוויר והיא הפנתה אותי לחדר שם נפרדתי מתעודת הזהות שלי עד לסוף היום. לאחר המתנה של כ-25 דקות, אני ושאר המתמיינים הופננו לאולם ההמתנה שם חיכינו עוד כמה דקות, עד שהגיע הסמל שליווה אותנו כמעט לאורך כל היום. הוא הציג את עצמו וגם הסבר על מה שמצפה לנו היום, קרא בשמותינו כדי להכיר או כדי לבדוק נוכחות, וכבר נתן לנו הפסקה בת 5 דקות.

מבחנים העיוניים

הסמל לקח אותנו לחדר המבחנים הפסיכוטכניים ,קיבלנו הסבר קצר על המבחנים.
המבחנים דומים  למבחנים הפסיכוטכניים שעושים בצו הראשון, רק ללא החלק של מתמטיקה והבנת הנקרא. לפני כל מבחן הסמל דאג להסביר לנו היטב מה לעשות ופתרנו ביחד כמה תרגילים. הוא הבהיר לנו כי המבחנים הם סודיים ואין לפרט עליהם כלל, ומי שיתפס מדבר עליהם עם חברו לאחר המבחנים יודח מיד. לכל מבחן הוקדשו 8-15 דקות. המבחנים, כולל הסברי הביניים, אורכים כשעה בסך הכל.

לאחר שסיימנו את המבחנים קיבלנו הפסקה בת 35 דקות בערך. קיבלנו אוכל ושתיה, הלכנו להשתין (לפני או אחרי האוכל - לא במהלכו ) וגם הספקנו להכיר מעט אחד את השני.

בתום ההפסקה חזרנו לנקודת המפגש (אולם ההמתנה). הסמל אמר לנו שהוא יקח כל אחד מאיתנו לצד ויאמר לו אם הוא עבר את המבחנים או לא, אך למעשה הוא קרא רק לשניים מאיתנו ובישר להם כי הם מודחים מהמיונים. ההרגשה היתה כאילו אנחנו באיזו תכנית ריאלטי.

השעה 12:00 בצהריים בערך ונותרו לנו עוד שני מבחנים לעבור: מבחן קוארדינציה ומבחן פירוק והרכבת מכונה. לאחר ההדחה נותרנו שמונה חבר'ה. הגיעה אלינו חיילת שלקחה ארבעה מאיתנו להיבחן במבחן פירוק והרכבת המכונה, ולאחר כמה דקות הגיע עוד חיילת שלקחה את השאר (כולל אותי) להיבחן במבחן הקוארדינציה.

מבחן הקוארדינציה
במבחן זה נבחנו בנפרד. מטרת המבחן היא לבדוק את הקוארדינציה באמצעות מכונה. לצערי אני לא יכול לפרט יותר מזה, אך אל דאגה - המבחן לא קשה במיוחד.


מבחן פירוק והרכבת מכונה

למבחן זה ניגשנו ביחד. במבחן נתבקשנו לפרק ולהרכיב מכונה המבצעת איזושהי פעולה פשוטה. המכונה מורכבת משני גלגלים, גומייה, כמה פינים וגלגל שיניים, ועוד איזה משהו מוזר וגם ריבוע קטן. נתנו לנו דקה להשתמש במכונה ולהבין איך היא עובדת, ואחר כך היינו צריכים לפרק אותה לגמרי. חיילת עברה בינינו ועירבבה את החלקים, ולאחר מכן קיבלנו 15 דקות להרכיב מחדש את המכונה - כל חלק במקומו שלו.

טיפ: נסו לזכור את מקומו של כל חלק! המבחן הזה די קשה.

ההמתנה לתוצאות
סיימנו את מבחן פירוק והרכבת המכונה, והקבוצה השניה, שניגשה למבחן הזה עוד קודם, סיימה זה עתה את מבחן הקוארדינציה. כל שנותר הוא להמתין לתוצאות. לאחר כשעה בערך הגיע הסמל. הוא לקח לצד כל אחד בנפרד ובישר לו אם הוא עבר את המיונים או לא. בשלב זה קיבלנו גם את תעודת הזהות בחזרה.

לאחר יום ארוך, תמו להם המיונים לצוות אוויר. אומרים יפה שלום וכל אחד הולך לדרכו.

השלב הבא הוא ירפ"א א'

קרדיט ל dudi.vaknin

מאמר גיבוש צנחנים\דובדבן

גיבוש צנחנים/דובדבן דצמבר 


בקרוב!
 טיפים ומאמר

יום סיירות וגיבושים (שייטת 13,סיירת מטכל,שלדג,טייס)
יום סיירות הינו יום שדה המיועד לבנים בלבד המיועדים לשירות ביחידה קרבית ומעוניינים להתנדב לשירות בסיירת מובחרת,
יום הסיירות מועבר על ידי יוצא סיירות מובחרות בעיקר על ידי יוצאי שייטת 13 וסיירת מטכל
יום הסיירות נמשך בין יום ליומיים (תלוי מזג אוויר) כאשר רובו נערך בתנאים פיזיים קשים הכוללים זחילות
ריצות ספרינטים ועליות דיונה. על ידי המאמץ הפיזי הרב המדריכים בודקים את האופי של המלשב ואת מידת התאמתו לסיירת\יחידה מובחרת
יום הסיירות הינו יום ממיין שבסופו מקבלים המלשבים הנבחרים גיבושי המשך בהתאם להתאמתם לאחת הסיירות\יחידות מובחרות
היחידות הממיינות ביום הסיירות: שייטת 13 קומדנו הימי של חיל הים,מדובר ביחידה מובחרת האחראית בעיקר על גזרת הים,סיירת מטכ"ל יחידה השייכת לחיל המודיעין ויעודה מסווג,שלדג יחידת קומנדו של חיל האוויר,קורס חובלים אשר מכשיר את דור העתיד של קציני שייטת 7צוללות ושייטת 3ספינות
לא כל אחד מתאים לשירות ביחידה מובחרת\סיירת,השירות הינו שירות קשה משמעותית פיזית ומנטלית
לכן סיירות ויחידות אלו מבצעות בדיקות קפדניות על ידי מיוני גיבוש וימי סיירות הנמשכים בין כמה ימים לשבוע.
ישנם גיבושים רבים ליחידות מובחרות רבות,תוכלו לקרוא אודות הגיבושים באתר
רשימת גיבושים עיקריים בצה"ל : גיבוש סיירת מטכל, גיבוש טייס, גיבוש שייטת 13,גיבוש שייטת 7 (צוללות),גיבוש שייטת 3(סטילים),גיבוש יחטיות(יחידות סיור), גיבוש יהלום (סיירת מובחרת של ההנדסה הקרבית), גיבוש חובלים.
הגיבוש בצהל נחשבים לקשים בעולם הכוללים מאמץ פיזי רב,הגיבוש נמשך
הגיבוש יחידה נמשך בדרך כלל בין כמה ימים לשבוע כאשר המאמץ הפיזי בו מכריע רבים.
יחידת הקומנדו הימי של צה"ל "שייטת 13" נחשבת לאחת היחידות הטובות בעולם. מסלול הלוחם ביחידה נחשב למסלול ארוך מאוד וקשה ונמשך שנה ושמונה חודשים. בשייטת 13 מחפשים קור רוח. מנטליות חזקה, סיבולת והעיקר להיות עצמכם כל אלו מרכיבים בשייטת מרקם אנושי מעולה ושירות מעניין בסיירת

מאמר גיבוש חובלים

מאמר גיבוש חובלים


אל תעזו לבוא בלי שעון, אני אומרת כי היו כמה חכמים שעשו את זה.
משחה נגד שפשפות חובה..לבנים ולבנות(כפי שחבר טוב ניסח את זה:"תגרז את העניינים לפני כל מסע ומסע" חחחח)
פנס, על אף שאצלי לא הרשו ללמוד בלילה אני יודעת שבגיבושים אחרים כן.
מגבונים, שוב מהסיבה שלא מתקלחים, זה כיף לנגב את הפנים מהמלח.
2-3 עטים, אזיקונים ואולר.
באמת שתחסכו בהרבה דברים שנראים לכם טריוויאלים כמו תחתונים וגרביים 2-3 זוגות יספיקו, כנ"ל חולצות לבנות מתחת למדים – 2,3...
עדיף שיהיה לכם קל להתמצא בתיק מאשר שתביאו דברים "למקרה ש..." גם חטיפים תביאו 3-4, אצלנו בכלל אסרו חטיפים, אחד שתפסו אותו אוכל אמרו לו להזכיר להם בערב של השבירת דיסטנס שיש לו "עודף" של 85 קלוריות ולכן הוא קפץ מול כל המחלקה איזה 10 דק'...חחחח זה היה גדול, שמעו יש גם קטעים מצחיקים בגיבוש, במיוחד ביום האחרון אבל לפעמים עדיף שלא לצחוק ואת זה תבינו בהמשך...

לפני שנתחיל קצת סטטיסטיקה לאלה שאוהבים: 112 התחילו, 59 סיימו(לא פרשו) ורק 14 עברו ומתוכם 10 לשיט 3 למכונה וסיימתי אלקטרונאית יחידה. לכל מחלקה(20-22 איש בהתחלה 10-12 בסוף) יש 2 מפקדים מילואימניקים בדרגת רב סרן שהם יחליטו מי מכם יתקבל ומי לא ועוד 4 מפקדים צעירים(סג"מים או צוערים שהם יהיו איתכם רוב הזמן, יטרטרו אותכם ותשנאו אותם).

----------

אז ככה, הנושא החשוב ביותר, שלא מצאתי הרבה התייחסות אליו באינטרנט הוא המנטליות, ההתמודדות עם המפקדים, החברים והכי חשוב עם עצמך.
לפני הגיבוש אני גיבשתי מספר עקרונות ברזל שללא ספק עזרו לי לעבור את הגיבוש: הראשון הוא אמינות, תמיד להיות סופר אמין וזה תופס גם כשאור הזרקורים לא עלייך, צריך להשתדל לעשות הכל כמו שמבקשים, בצורה הטובה ביותר ובכמות המדוייקת. גם אם לפעמים אתם מרגישים פראיירים כשכולם מרמים או כשקשה ואתם לא יכולים לסיים את ה40 מרפקים שקיבלתם, דמיינו עצמכם עומדים במגרש המסדרים מקבלים את הסיכה והארון, האם הייתם מוכנים שזה מה שיעמוד ביניכם? העוד 5,6 מרפקים? העוד 10 דק' מסע? אני בטוחה שלא וזה מוביל אותנו לעיקרון השני, הרצון:

חשוב שתבינו, הרצון בסופו של דבר זה פאקטור שיעזור לכם לסיים את הגיבוש ואולי גם לעבור, בסה"כ אתה יכול להיות הכי תותח בעולם אבל אם לא תראה להם שאתה מאוד רוצה קורס חובלים ואתה נותן הכול בשביל להתקבל לקורס אתה חד משמעית לא תעבור, אם תבוא בשביל השבוע ראיונות ולא בשביל הקורס, אתה תסיים אבל לא תעבור מכיוון שהצבא יודע שבלי המון רצון אתה לא תסיים את הקורס הארוך ביותר בצה"ל ואולי גם הקשה ביותר. תראו, מצד שני צריך גם טקט ופרופורציה זה לא גיבוש חי"ר לא צריך לצעוק ולגרום ראבק ורעל במסע ובספרינטים, פשוט תתעלו על הכאב בשקט ותבינו איזו הזדמנות פז קיבלתם, להתקבל לקורס חובלים. הכי קל להגיד הכל בראש ואני אתן הכל, אבל ברגע האמת לכולם קשה, לאלה שכבר שנתיים ביובל עילם ולאלה שרצו פעמיים בשבוע חודש לפני הגיבוש, כולם נדרשים לתת הכל אם זה במסע כאמור ואם זה במשימות שזה לא פחות חשוב, כשאתה כבר עייף מהיום הארוך ועכשיו צריך להרים את קורת העץ או החבית הכבדה צריך הרבה רצון או כשאתה כבר שעה מקיא על עצמך בסירת הקאות ועכשיו קיבלת משימת דיון תתעלה על עצמך ותשתתף על אף שזה לא קל, אבל זה מה שהמפקדים בודקים מי מוותר לעצמו ומי לא.

העיקרון השלישי בעל המון משקל הוא צוותיות, בסופו של דבר בוועדה שבה מחליטים אם התקבלתם או לא יש המון משקל לשאלון הסוציומטרי שמילאתם כל יום. אם בעיני המחלקה שלך את מפקדת טובה או חברה טובה אז גם בעיני המפקדים זה מה שאת! יגידו לכם כמה פעמים שכל אחד לעצמו אבל זה לא נכון, תנו יד לחברים אם זה במסע בשקט, אם זה ב2 דק' הפוגה שאתם יכולים לדבר לתת עצות ולהתחבר וגם אם זה בלילה כשישנים. כמובן הכל בגבול הטעם הטוב, לא להיות צבועים ולא להיות חסרי טקט כפי שכבר אמרתי.

------------

לאחר שנתתי שלושה עקרונות חשובים אספר לכם מעט איפה יישמתי אותם וכמובן על איך היה לי הגיבוש אישית.

אז ככה בערב הראשון עשינו בוחן בר אור.. בריצה לא הייתי מדהימה הייתי רק בשליש הראשון אולי כי לא הייתי רגילה לרוץ בתנאים כאלה כשאני עייפה ואחרי שאכלתי אוכל של בסיס לצהריים, אך לעומת זאת במרפקים ובבטן נתתי הכל ועשיתי תוצאה יפה אבל באמת שלעניות דעתי זה לא משנה הרבה, במיוחד לא בגיבוש שלנו, שמעתי שבגיבושים עם 150 איש ומעלה משחררים את ה25 איש הפחות טובים. עדיין תנו הכול בבר אור זה יתן לכם ביטחון בהמשך הגיבוש.

למחרת בבוקר קמנו ב4:00 למסע בבה"ד, כ5 ק"מ כאשר כולם עם תד"ל אישי(תיק שבתוכו שק חול ששוקל כ10 קילו), ועוד שלושה עם פק"ל (שני אנשים עם ג'ריקן ששוקל 10 קילו ועוד אחד עם אלונקה סגורה שהיא לא כבדה אבל היא לא נוחה ממש). תראו כולם יגידו לכם שזה לא בעיה לסיים את המסע וזה נכון, כשאתה לא לוקח אפילו לשנייה את הפק"ל, לא דוחף חברים או בקיצור עושה את המינימום זה נכון, אבל כבר פתחת את הגיבוש ברגל שמאל, המפקדים שלך ראו שאתה סוציומט והכי גרוע החברים שלך ראו שאתה סוציומט ותמיד תזכרו שרושם ראשוני לא ניתן לשנות וזה מתקשר כמובן לעיקרון הצוותיות וגם לרצון.

לאחר המסע, נכנסנו לארוחת בוקר, משפט קצר על הארוחות: האוכל לא מגעיל הבעיה שאין מגוון אם אתם יכולים לאכול קוטג' עם לחם בבוקר ובערב ואורז לצהריים אתם תסתדרו או בקיצור אל תהיו מפונקים זה צבא בסה"כ.
ואז הלכנו למרינה והתחלנו ביום ים, הורדנו את הסירות למים, שימו לב שגם פה יש הרבה צוותיות, אם תהיה זה שהולך להרים בחרטום יבינו שאתה סוציומט ועצלן אבל אם תרד למנוע תתפס כחבר טוב שלא חושב על עצמו כל הזמן ולא מנסה לבחור באופציה הקלה יותר ועוד יותר כשאת בת ואת מראה לעצמך שאת יכולה,כי רק לעצמך את צריכה להוכיח שאת מסוגלת ולא לוותר ובטח שלא בגלל שאת אישה ויהיו תמיד את הבנים שיחשבו שבנות לא יכולות להרים וינסו לשבור אותך מנטאלית...
יוצאים למים, תקבלו כל אחד תרגיל פיקוד בסיסי כמו להגיע ממקום למקום ולאחר מכן לבנות דברים מכלים בסיסים שנמצאים בסירה, אין טעם לפרט.. הפואנטה היא שלרוב זה לא מצליח אבל זה לא משנה רוצים לראות האם אתם מפקדים טובים אז לרגע תשכחו שאתם בגיבוש ותפקדו הכי טוב שאתם יכולים, תשתמשו בכל מה שיש ובכל הצוות, תהיו נחושים וקילרים.

סירת ההקאות הידועה, אוהל צף מחניק ומסריח של 20 איש, לא מקום שתאהבו להיות בו כשעה שלמה אבל אל תשקעו במחשבות ודאגות שזה מה שמחכה לכם בסטילי"ם או בדבורים, אם הרגשתם טוב בס"ג זה מספיק,
סירת ההקאות נועדה לבדוק למי יש בעיות פיזיולוגיות קיצוניות(אלה שפורשים כ10%) ומי יודע להתפקס גם כשקשה או בקיצור, להקיא זה סבבה החוכמה היא לתפקד אח"כ, להיות פעיל בדיון ולחזור לעצמך כשחוזרים לעשות משימות בס"ג, הכי גרוע זה לשבת בצד לעצום עיניים ולהתרכז במחלת הים שלך במקום להיות פעיל בדיון או להיות פקוד ומפקד טוב בס"ג. חשוב שתמצו את עצמכם ביום ים, זה המבדק החשוב ביותר וכנ"ל המשימות חוף שיהיו לכם אחה"צ, תקחו ברצינות כל משימה ומשימה, זו הזדמנות שנייה להרשים את המפקדים ואת הצוות כמפקד טוב במיוחד אם לא מיציתם את עצמכם בים.

-------------

הגענו ליום השלישי שהוא בתאכלס האחרון כי למחרת זה כבר אחרי השבירת דיסטנס ומתחפפים מהבה"ד עד 11 בבוקר. למעשה הגיבוש הוא מהערב הראשון עד ליום השלישי אחרי המסע מה שאומר פחות מ48 שעות, אל תיבהלו מזה שברוטו זה 4 ימים.
בחזרה ליום השלישי שלי אישית היה קשה פיזית,קמנו ב 3:00 התכנסנו במגרש עם כל הציוד מוכן למסע וביקשתי הארכת זמן למלא מימיות כיוון שהייתי עסוקה בלשפצר את הפק"לים של המחלקה. כמובן שקיבלתי, רק שעל כל שנייה שזה לוקח אמר המפקד אני צריכה לתת שכיבת סמיכה, לקח לי 40 שנ', הלכתי הצידה ונתתי 40 רק שכשבאתי להודיע למפקד שזה בוצע ואני מבקשת לחזור למחלקה הוא בדיוק דיבר עם קצין אז הוא החליט שזאת סיבה מספיק טובה לתת לי עוד 40 אבל האמת היא שהוא רצה לבדוק אותי, רק שאני לא הבנתי את זה ו"ציקצקתי" - אז הוא צעק: "על הצקצוק 80!" וכך סגרתי 120 מרפקים בשביזות עוד לפני שהמסע התחיל אבל חשוב שתבינו- אפילו עונש זה הזדמנות להוכיח את עצמכם, תהיו תמיד זקופים וגאים במה שאתם עושים אל תהיו סמרטוטים, תמיד תחשבו שאתם במבחן.

לפני 4:30 לדעתי כבר היינו בחוף בטורים מוכנים למסע האחרון והמסכם כ-8 ק"מ בחוף/דיונות, על אף שהייתי שבוזה ועייפה מה120 מרפקים על הבוקר הרעל היה חזק באוויר, כשאתם רואים את המפקדים עם צבעים על הפנים ומבינים שהם מתרגשים כמעט כמוכם באמת שזה מרגש.
במסע, שוב יש דגש על צוותיות ורואים היטב מי סוציומט ומי לא, מי מחליף אנשים באלונקה וכמה זמן הוא נשאר שם ומי מסתפק בתד"ל שלו ומסתגר בתוך עצמו. אני אישית הייתי באלונקה לא מעט פעמים, על אף שהיה לי נורא קשה ותמיד היו את הבנים האלה שזלזלו ואמרו "את נראית די עייפה ובטח קשה לך עדיף שתתני לי" ובעיקרון זה די אמור לשבור פיזית כשאומרים דבר כזה אבל אני המשכתי בשלי,היה לי רק דבר אחד בראש..המסע וסיומו! נתתי יד בשקט לבת שהייתה קרובה אליי..והחלטנו שיחד אנחנו מסיימות את המסע הזה,יהיה מה שיהיה!.,רוב הזמן הייתי בשליטה וידעתי מה המצב של כל אחד מהחלקה,עשיתי את זה בעיקר בגלל עצמי ובגלל החברים,כי אחרי כמה ימים שאתם 24 שעות עם אותם האנשים,אתם רוצים שיהיה להם טוב ואכפת לכם מהם יותר מהכל!. בסוף המסע תיזזו את המחלקה שלי בלבד והג'ריקן המפורק בדיוק היה אצלי הייתי צריכה להחזיק אותו בידית במשך כל התיזוז, לראשונה ביקשתי חילוף אבל כל המחלקה כבר הייתה מתה..אז הוא נותר בידיי.. ופה אתן טיפ חשוב נוסף, אם לכם קשה מאוד ואתם רואים שחבר שלכם באלונקה מרים יד תחשבו שלו עוד יותר קשה אז לכו ותחליפו אותו.
עוד כ10% פרשו במסע הזה, אם לא שברתם יד או רגל אל תעזו לפרוש זה החלק הפיזי האחרון של הגיבוש! זה המסע האחרון והטיפת זיעה האחרונה בגיבוש אז תנו הכול ותסיימו את הגיבוש או לפחות החלק הפיזי שלו בכבוד ובהרגשה שנתתם הכול, כי אם בסוף לא תעברו ותרגישו שלא נתתם באמת את כולכם בכל רגע ורגע, תחושת ההחמצה וההאשמה עצמית תהיה נוראית!

אז כמו שאמרתי המשך היום הוא לא פיזי הוא כולל מבחנים הרצאות וראיונות אישיים אבל גם בראיון אישי תבואו מוכנים עם תשובות אינטיליגנטיות, תחשבו לרגע עם עצמכם באמת למה אתם רוצים להיות בקורס אם לא עשיתם את זה עד עכשיו ותכינו תשובה טובה כי זה יעשה רושם ענק על המפקד.

--------

אחרי הארוחת צהריים ככל שמתקרבים לערב מתחילים לקרות דברים מוזרים ומצחיקים, פתאום אתם שמים לב שהמפקדים מחפשים להצחיק אותך וזה מהסיבה שבערב שוברים דיסטנס והם צריכים כמה ליצנים בשביל לעשות את הטקס יפה, הדיסטנס בגיבוש הוא עצום וככל שמתקרבים לשבירה המפקדים עושים דברים כדי להצחיק אותך ולטרטר אותך.


לאחר מכן,לקחו את כולנו אזרחים ויפים למרינה, צוער שפיץ אחד נתן לנו נאום על משמעותו של חיל הים בהגנה על המדינה ובהתקיימותה, כולם התמלאו גאווה וראבק ואז התחילה שבירת הדיסטנס הורו לכולם להביא את כל הצ'וקולוקים(חטיפים וממתקים בשפת חיל הים) בטענה שזה למפקדים, לאחר שהכל היה בערמה אותו צוער מצחיק הוריד את כולנו למצב שתיים בעצבים וצעק: "מי לעזאזל הקמצן שהביא במבה שוש?" באותו רגע כל הגיבוש צחק בטירוף, גם המפקדים בקטנה אבל מהר מאוד הם הצהירו שרק למפקדים מותר לצחוק ומעכשיו מי שיצחק "יבלה לילה מלא ריגושים והפתעות" חחחח נתנו לכמה מהחבר'ה לספר בדיחות, אחד עלה וסיפר בדיחה כל כך גרועה חחחח המפקד אמר לו "יאללה סתום לא מצחיק רוץ לטריבונה 30 שניות נגעת חזרת" אח"כ התבדחו על חשבוננו עוד קצת "מי לא יכול לסגור שבת? התוצאות יגיעו רק בראשון" היו אנשים שבאמת האמינו לזה והרימו יד חח...
הריצו אותנו קצת בממטרות ואז שוב הרעילו אותנו עם הסיסמה הידועה "אני רוצה להיות חובל" ואז בשיא הרעל הקצינים באו עם המדי א' פתאום קיבלנו הלם, איזה שפיצים הם ואז הם הורידו לראשונה את המשקפי שמש והכובע(אשכרה לא ראינו את העיניים שלהם 4 ימים גם בלילה ובחדר אוכל) ואז אמרו לראשונה את שמותיהם האישיים .. בקיצור זה היה רגע מרגש, התאהבנו בהם ודיברנו עד איזה 11 בלילה כמו החברים הכי טובים, הם סיפרו על עצמם ועל פעילויות מבצעיות שעשו, על איך זה לסיים את הקורס. לראשונה החמיאו לנו וסיפרו על רגעים מצחיקים שהיו בגיבוש, על כמה מכוערים אנחנו במדים וכן הלאה...

אין דרך טובה מזאת לסגור את הלילה האחרון, התקלחנו כמו בני אדם סוף סוף וקמנו למחרת ב6 לרגע המכריע בגיבוש, מסדר הטילים, נעמדים בשלשות כשמפקד הגיבוש(סא"ל) מקריא את השמות של מי שלא התקבל ומשחרר אותם הביתה, אני נשארתי עם עוד 13 אנשים מדהימים,כשאנחנו לא יודעים בודאות שעברנו כי לפי גיבושים קודמים הבנתי שלא כל מי שנשאר אחרי המסדר טילים התקבל, כולם במתח, הסתדרנו בטור מול חדרו של מפקד ביה"ס לקצינים, אל"מ יוסי משיטה (מדהים כמה כבוד נותנים לו שם), הלחץ היה מטורף אבל כשאת שומעת ממנו את המילים "כל הכבוד, עברת והתקבלת לקורס חובלים מחזור 126 מגמת אלקטרוניקה" באמת שפתאום כל הקשיים שהיו בגיבוש מתגמדים ואתה
בהלם מטורף, הרמנו כוסית עם משיטה, מפקד הגיבוש והמפקדים, היה מרגש בטירוף, פתאום את מבינה כמה שהמאמץ הזה היה קטן ביחס לעובדה שהתקבלת לקורס חובלים, קורס שבו את יוצאת קצינהן עם תואר ראשון ומופקדת על חיים של עד 50 אנשים, כלי של עד חצי מיליארד דולר וחשוב מכל, על בטחונם של כל אזרחי המדינה שלך.

אין משפט מתאים יותר מ"הכאב הוא רגעי והגאווה היא נצחית". שיהיה בהצלחה !

מאמר הדרך לקורס טיס

מאמר- הדרך לקורס טיס


ההתחלה: מבדקי צוות אוויר:
אלו הם מבחנים הראשונים שמוזמנים אליהם אלפי אנשים אז אל תרגישו כ"כ מיוחדים אם קיבלתם אותם.
קודם כל התנאים לקבלת המבדקים:
1. קב"א 54 ומעלה ודפר של 80 ומעלה
2. פרופיל 82 ומעלה בלי סעיפים פוסלי טיס.

ונעבור למבדקים עצמם:
מתייצבים ב10 בבוקר בלשכת הגיוס האזורית(חיפה, תל השומר או ב"ש) ולאחר הסבר קצר מתחילים את החלק הראשון של המבחנים שכולל מבחני נייר ועיפרון המבחן הם בסגנון של מבחניי האיי-קיו, הם כוללים השלמת צורות, ניבוי הצורה הבאה, קצת פיזיקה של היגיון ובערך זהו. לכל הגאונים שרוצים לרוץ ולתרגל מבחני איי קיו ברשת זה לא יעזור לכם רוב הדברים האלו הם מולדים.
החלק הראשון מסתיים באוזר 12 בצהרים ומודיעים מי יכול ללכת הביתה ומי עבר ויושאר לחלק השני שכולל שני מבחנים: פרוק והרכבה של מכניזם(הכל בזמנים) ומכונה שבודקת את הקוארדניציה שלכם.
לא אפרט על שניהם אבל אני כן אתן שני טיפים:
1. בקשר למכניזם שצריך לפרק ולהרכיב אל תהיו שאפתנים מדי!! אני סיימתי להרכיב אותו וברגע האחרון קלטתי ששכחתי פין אחד(המכונה כבר פעלה הפין אפילו לא היה נחוץ) פירקתי את מה שהרכבתי וקלטתי פתאום שאין לי זמן, בניתי הכל מחדש באופן חפוז ביותר והמכונה לא פעלה בסוף.
2. בקורדנציה תהיו מרוכזים ורגועים ואין שום סיבה שבעולם שלא תצליחו.

את המבדקים עוברים רוב מי שניגש אליהם אצלי עברו 14 מתוך18.

ירפ"א א חלק 1:
את הזימון הזה מקבלים בגיל 17 וחצי לכן אל תרוצו ותעשו טלפונים היסטרים למה לא קיבלת לפני גיל 17 וחצי.
ירפ"א או יחידת רפואה אווירית היא המקום בו תעברו את שני שלבי המיון הבאים שלכם. הירפ"א ממוקמת בבסיס תל השומר ז"א שלכל הלא תל-אביבים/רמת גנים וכדו' יהיה חתיכת סיפור מעצבן להגיע.
הירפ"א מתחלקת לשני חלקים: חלק אחד הוא מבחני נייר ועיפרון והחלק השני הוא הסימולטור עליו אפרט בהמשך.
גם פה היום מתחלק לשני חלקים רק בלי ניפוי באמצע. בחלק הראשון תתחילו במילוי פרטים אישים ותסיימו במבחני נייר ועיפרון הכוללים: מתמטיקה, ראייה מרחבית ועוד מבחן שאני לא אפרט עליו. המבחנים עצמם די קלים במיוחד המתמטיקה גם מישהו שהוא 3 י"ל לא יתקשה בו. לאחר הפסקת צוהריים שבה מקבלים אוכל ממשיכים בטופס מילוי פרטים אישים שכולל: פרטים מזהים, לימודים והחלק החשוב יותר שכולל קורות חיים, השלמת משפטים, רשימת תכונות טובות/רעות. אנשים מאוד מאוד מאוד חשוב להיות אמינים ולכתוב את האמת כי על זה הפסיכולוג בירפ"א ב' ישאל. בסוף הירפ"א יקבעו איתכם תאריך לחלק השני(הסימולטור).

ירפ"א א חלק 2:
כמה ימים אחרי החלק הראשון תבואו שוב לתל השומר בערך ב8 בבוקר לחלק השני שהוא הסימולטור המפורסם. קודם כל לכל אלו שמצפים לקוקפיט של אף-16, מדריכת(או מדריך לטייסות שלנו) סימולטורים סקסי/ת וקסדה צאו מהסרט! אתם תמצאו את עצמכם יושבים מול מחשב בין גילכם ומזיזים ג'ויסטיק בין גילכם ומצערת בת גילכם על פי הוראות. על המסך יופיעו כמה גפרורים מחוברים באופן שאולי מזכיר מטוס ואתם תידרשו לבצע משימות מסוימות. גם פה היום מתחלק לשני חלקים אחד זה התרגול והשני זה המבחן עצמו. תעשו את שניהם ברצינות כי נראה לי שבודקים את שניהם.
טיפים: להתייחס לכל דבר ברצינות תעשו מה שאומרים לכם! גם אם עשיתם את זה 100 פעם. ותנסו להשתפר מפעם לפעם. טיפ נוסף תביאו שוקלד וכל מיני חטיפים כדי להישאר עירנים.
כמה חודשים אחרי הירפ"א(עד שלושה חודשים וחצי) תקבלו את התשובה האם עברתם או לא לירפ"א ב'. התשובה תלויה בהאם עברתם רף ציונים מסוים הכולל את הירפ"א ואת מבדקי צוות אוויר.אם עברתם כל הכבוד, מניסיון שלי משהו כמו שליש עוברים(מכל מי שאני מכיר שליש בערך עבר) אם לא עברתם שום אסון לא קרה.

ירפ"א ב:
מקבלים זימון כחול וקטן בדואר לירפ"א ב', שגם היא כמו כל המיונים מתחלקת לשנים: בחלק הראשון יש פסיכולוג ובחלק השני יש בדיקות רפואיות מאוד מקיפות.
מהלך היום: מגיעים ב9 בבוקר ובלחץ אטומי מחכים לפסיכולוג/ית בשלב מסוים קוראים לכם לראיון שבד"כ נמשך דקות אחדות(אם יותר זה לא הסימן הכי טוב) באווירה די נחמדה ורגועה(בד"כ, לפרטים תשאלו את ג'ט פייטר מהפורום). גם פה כמו בפעם הקודמת עליכם לעבור רף ציונים מסוים הפסיכולוג הוא רק חולייה בשרשרת הציונים שלכם כך שאם לא עברתם זה לאו דווקא בגללו. אם לא עברתם לא נורא תגיעו הביתה יותר מוקדם ולא תצטרכו לעבור את הבדיקות המעצבנות של הירפ"א.
אם כן עברתם תקבל טופס רפואי באורך מגילת העצמאות אותו תצרכו למלא לאחר מכן תגיעו לבדיקות שכוללות: א.ק.ג, אוזניים, עיניים, אף אוזן גרון ובדיקת דם. זה היה החלק הקשה והכי טראומטי בשבילי במיונים. הגענו 15 לפסיכולוג, עברנו 10, בסוף היום נשארנו 5 כל רופא העיף משיהו זה היה פשוט מדהים.
כל שניה הייתי בטוח שאני הולך לעוף. ובגלל שלא הייתי רגוע יצא לי דופק ול"ד גבוה מדי ולכן הייתי צריך לשלוח להם 10 בדיקות ואקו לב. את הבדיקות הייתי צריך לשלוח להם בערך 10 פעם כל בדיקה תודות לארגון המופתי שם(דוג' נוספת לסדר המופתי היא ג'ט פייטר שנאלץ לבצע בדיקת תפקודי ראיה בקופת חולים ואז גילה שבכלל לא היה צריך).
טיפים: בפסיכולוג תהיו אתם, תהיו אמינים, אל תשקרו ותמציאו ותהיו נינוחים. ואז תראו שאתם עוברים בקלות. לא היו שם תרגילים מטומטמים עם טלפון או עם דלת.
בירפ"א עצמה תהיו רגועים זה העיקר וקחו הכל באיזי ואל תיבהלו מהאופטימטרסטית העצבנית. היא שונאת את כלום וצועקת על כולם זה לא אישי.
אם עברתם יופי!! עכשיו לגיבוש!


גיבוש טיס:
מגיעים ב9 בבוקר לתל השומר לחורשה שליד מדור מבדקי"ם שם מרכזים את כולם עושים בדיקה רפואית חפוזה נותנים לכם מספר אוטובוס ואתם עולים עליו. נוסעים מספר שעות עד לחצרים. מגיעים לחצרים בצעקות של מגפונים מרכזים אתכם באצטדיון של הבסיס מול הבריכה(אוי זה היה קטע מרגיז) והסמל בוחר באופן רנדומלי אנשים שמהם נבנות כיתות לפני שסוגרים כיתה שואלים אם מכירים מישהו מהכיתה או את המפקד אם לא אז יללא ל"שרשרת חיול". בשרשרת חיול המקוצרת מקבלים: מדים וקיטבג הכולל: נשק(משקולת שוברת איברים), תד"ל, יתדות אוהל, יריעת אוהל, מוטות אוהל וכמובן חגור וכובע.
לאחר השרשרת הולכים לגבעה בה נמצאים מתקני הגיבוש הסימפטים: אוהלים בהם מיטות שדה בצורת פרבולה, שמאוד נוח לישון בהן, חדרי אוכל שיש בהם הכל חוץ מאוכל וכמובן הרספיה הידועה לשמצה ועוד. איך שמגיעים מתיישבים בחורשה לא רחוק מהגבעה אוכלים צהרים ב7 דקות ומתחילים דיונים שונים עד שעומס החום נרגע. ב8 בערך מגיעים למפקד הסמל, אחד האנשים היותר סימפטים בגיבוש. אתם תתזזו שעות עד לחבית וחזרה ומי שמגיע ראשון ישהה לו בכיף במצב 2. באזור 10(רק לחניך תורן יש שעון ובלילה הוא מוחרם) הולכים לישון. אתם ישנים 6 שעות ברוטו אבל בגלל ההקפצות והקושי העצום להירדם(החום היתושים הזיעה והלחץ) אתם תשנו הרבה פחות מזה.
בבוקר היום שני תצאו למסע הראשון שלכם, המסע לא קשה בכלל! אחרי המסע יוצאים ליום פיעליות שכוללות תרגילי מנהיגות, חידות ובניית אוהלי סיירים. שוב אוכלים בזמנים יורדים למצבים ושאר דברים מהנים. בערב יש לכם שוב שעת סמל והפתעה!! במקום לישון באוהל עושים הקפצה באמצע הלילה והולכים לגבעה ליד גבעת הגיבוש ומקימים את אוהלי הסיירים שלכם וישנים בהם. דווקא כאן נרדמתי מהר כי היה ממש נוח ונעים באוהל. קמים בבוקר היום שלישי(אהה ובוקר זה 4 בלילה בערך) ועושים מסע אלונקות חדש קשה יותר מהקודם. במהלך היום אנחנו מגלים את מגרש המשחקים שכולל כל מיני מתקנים הדורשים עבדוה אישית וקבוצתית וגם מגלים על בשרנו התעללות חדשה הקרויה בשם התמים "גשם". כשאומרים יש גשם מרמים את המימיות המלאות שלכם באופן אופקי מהאדמה(כמו ישו) וכשאומרים אין גשם מורידים זה יכול להיות מכאיב מאוד. בערב הולכים לישון מוקפצים ושוב בונים אוהלים על הגבעה. קמים בבוקר(יום 4) עושים מסע אלנוקות קשה יחסית חוזרים לבסיס והיום די דומה ליום הקודם. בלילה ישנים כל הלילה באוהל כיתה(כן כן זה מוזר פתאום) בבוקר(יום5) קמים עושים מסע שלדעתי היה ממש קל אחרי המסע עושים כמה פעילויות וכבר מרגישים סימנים של שבירת דיסטנס. חוזרים לאוהל באזור 11 ופתאום בום שבירה נגמר הגיבוש מגיעות המדרכות סוציומטרי וזהו. את שאר היום העברנו בפרוק אוהלים מקלחות וכדו' ביום שישי בבוקר נותנים לכם תשובות. אני בכיתי כמו ילד קטן כשאמרו לי שעברתי אין לי מושג אפילו למה.

טיפים לגיבוש:
1. תהיו אתם!!! אל תנסו לבלף במוקדם או במאוחר זה יתגלה
2. תהיו אמינים זה אחד הדברים הכי חשובים בגיבוש הזה בפרט ובכל גיבוש בכלל.
3. תנסו להיות דומיננטים ומנהיגותים אל תהיו פסיבים.
4. תתנו 100 אחוז כל רגע אל תחסכו כוחות או שטיות כאלו.
5. תדאגו לעצמכם מה שאומר תנקו את עצמכם כל לילה במגבונים לחים תחליפו בוקסרים וגרביים ושימו קרם נגד שפשפות.
6. אל תסננו את הסדר בעל פה זה חסר טעם וזה משתנה מגיבוש לגיבוש.

תרשים הגעה לסיירות צה"ל

להגדלה לחץ כאן

יחידות עילית – (קב"א 52 ומעלה)

יום סיירות וגיבושים (שייטת 13,סיירת מטכל,שלדג,טייס)

יום סיירות הינו יום שדה המיועד לבנים בלבד המיועדים לשירות ביחידה קרבית ומעוניינים להתנדב לשירות בסיירת מובחרת,

יום הסיירות מועבר על ידי יוצא סיירות מובחרות בעיקר על ידי יוצאי שייטת 13 וסיירת מטכל

יום הסיירות נמשך בין יום ליומיים (תלוי מזג אוויר) כאשר רובו נערך בתנאים פיזיים קשים הכוללים זחילות

ריצות ספרינטים ועליות דיונה. על ידי המאמץ הפיזי הרב המדריכים בודקים את האופי של המלשב ואת מידת התאמתו לסיירת\יחידה מובחרת

יום הסיירות הינו יום ממיין שבסופו מקבלים המלשבים הנבחרים גיבושי המשך בהתאם להתאמתם לאחת הסיירות\יחידות מובחרות

היחידות הממיינות ביום הסיירות: שייטת 13 קומדנו הימי של חיל הים,מדובר ביחידה מובחרת האחראית בעיקר על גזרת הים,סיירת מטכ"ל יחידה השייכת לחיל המודיעין ויעודה מסווג,שלדג יחידת קומנדו של חיל האוויר,קורס חובלים אשר מכשיר את דור העתיד של קציני שייטת 7צוללות ושייטת 3ספינות

לא כל אחד מתאים לשירות ביחידה מובחרת\סיירת,השירות הינו שירות קשה משמעותית פיזית ומנטלית

לכן סיירות ויחידות אלו מבצעות בדיקות קפדניות על ידי מיוני גיבוש וימי סיירות הנמשכים בין כמה ימים לשבוע.

ישנם גיבושים רבים ליחידות מובחרות רבות,תוכלו לקרוא אודות הגיבושים באתר

רשימת גיבושים עיקריים בצה"ל : גיבוש סיירת מטכל, גיבוש טייס, גיבוש שייטת 13,גיבוש שייטת 7 (צוללות),גיבוש שייטת 3(סטילים),גיבוש יחטיות(יחידות סיור), גיבוש יהלום (סיירת מובחרת של ההנדסה הקרבית), גיבוש חובלים.

הגיבוש בצהל נחשבים לקשים בעולם הכוללים מאמץ פיזי רב,הגיבוש נמשך 

הגיבוש יחידה נמשך בדרך כלל בין כמה ימים לשבוע כאשר המאמץ הפיזי בו מכריע רבים.

שייטת 13:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים/פסיכוטכניים -> גיבוש -> מר"י*

מיונים פסיכוטכניים/פסיכולוגיים -> מר"י -> גדנ"ע צלילה וגיבוש (אינו מקנה גיבושוני המשך)

סיירת מטכ"ל:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א*

סיום בהצלחה גיבוש שייטת13 דרך גדנ"ע צלילה -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א

שלדג:

יום סיירות -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש מטכ"ל -> ירפ"א

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> ירפ"א

סיום בהצלחה גיבוש שייטת13 דרך גדנ"ע* צלילה -> מיונים פסיכולוגיים -> גיבוש -> ירפ"א


669:

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> ירפ"א


חובלים:

יום סיירות -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יום סיירות -> נפילה במיונים פסיכולוגיים מטכ"ל -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת -> גיבושון המשך -> מר"י

מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

מיונים פסיכולוגיים/פסיכוטכניים -> מר"י -> גדנ"ע חובלים וגיבוש (אינו מקנה גיבושוני המשך)

צוללות:

יום סיירות -> סיום ללא הצלחה גיבוש מטכ"ל/שייטת/חובלים -> גיבושון המשך -> מר"י

יום סיירות -> מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

מיוני צוות ים -> גיבוש -> מר"י

יחידות מיוחדות

(ההגעה לחטיבות/חילות היא ע"פ שאלון העדפות)

דובדבן

גיבוש חטיבת הצנחנים (+איתור דובדבן) -> גיבוש יח"טיות* צנחנים (צוות מאותרים)

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

מגלן:

גיבוש חטיבת הצנחנים (ללא איתור דובדבן) -> גיבוש יח"טיות צנחנים

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

אגוז:

גיוס לחטיבת גולני -> גיבוש יח"טיות גולני

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

סיום ללא הצלחה גיבושון המשך -> ראיון

עוקץ/יחידת לוט"ר*:

גיוס לחטיבת כפיר -> גיבוש כפיר

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

יהל"ם*:

גיוס לחיל ההנדסה -> גיבוש הנדסה קרבית

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

מיתר/מורן:

גיוס לחיל התותחנים -> גיבוש תותחנים

נפילה ממסלול יחידת עילית -> ראיון

יח"טיות/גדס"רים*:

גיוס לחטיבות חי"ר -> גיבוש יח"טיות/גדס"רים

נפילה ממסלול יחידות עילית/מיוחדות -> ראיון

מר"י – מרכז לרפואה ימית

ירפ"א – יחידה לרפואה אוירית

יח"טיות – יחידות חטיבתיות

גדס"ר – גדוד סיור

לוט"ר – לוחמה בטרור

יהל"ם – יחידת הנדסה למשימות מיוחדות


גדנ"ע צלילה/חובלים - קורס בן חמישה ימים המקנה גיבוש שייטת13/חובלים מס' חודשים לאחרסיומו.
- מיועדת אך ורק לבוגרי כיתה י"א.
- מיונים מתחילים בינואר כל שנה.
- הזימון למיונים נשלח ע"י הגשת בקשה לחיל הים.

מאמר גיבוש סיירת מטכ"ל

מאמר גיבוש סיירת מטכ"ל:


מגיעים ב8 בבוקר לתחנת רכבת עד הלום באשדוד, עולים על אוטובוסים שנוסעים איזה רבע שעה לבסיס ניצנים.
מגיעים לבסיס ניצנים, עד לאזור של המטווחים(אזור רק של דיונות), נרשמים, עושים בדיקות,(באתי לגיבוש קצת מצונן ועם שיעול, לא הודעתי על זה כי לא היה לי כוח לחזור הביתה ולעשות גיבוש באוקטובר, אולם למי שזה ממש חשוב להתקבל למטכ"ל\שלדג להודיע על זה! משום שזה כן משפיע על הכושר ובמיוחד שבהתחלה חצי מהחולצה שלך נזלת, ובנוסף זה רק מוריד אותך בכושר ומעכב אותך),טפסים, ועולים על מדים. פה הזמן נמרח בלי סוף ורוצים רק להתחיל את הגיבוש.
פה בערך כבר שעה 16:00 עולים לאזור של הגיבוש, שמה מחלקים לקבוצות, מקבלים מספרים, והולכים לדיונה המיוחלת.

כל אחד עם נשק וקיטבג עליו מתחילים תיזוזים, כל הזמן "40 שניות תקיפו תדיונה", "לא עומדים בסדר עוד פעם", הרבה הרבה פעמים, אבל בקטנה אין מה להישבר בזה.
עוד משהו קטן כל הזמן בגיבוש נותנים הפסקות של 10-15 דקות לשתיה, תשתו! זה דבר מאוד חשוב מפאת המאמץ הפיזי וגם תאכלו כל הזמן אל תדאגו לא תקיאו את זה!
עכשיו לוקחים אלונקה שמים עליה שקי חול, לוקחים ג'ריקן עם מים, ויאללה יום סיירות!
כמובן לקחת בחשבון שהדיונות הרבה הרבה יותר תלולות יותר עמוקות, ויותר רחוקות.


עושים אלונקה סוציומטרית כיף גדול שאתה טובע בחול ולא זז מטר.
עושים שקי חול, עכשיו כמובן שזה לא כמו ביום סיירות עליה קטנה וחמודה, אלה אתה עולה על עלייה עצומה יורד, עולה עלייה עצומה אחרת ויורד אותה ורק אז זה סיבוב. קיצור כיף גדול.
יש אולי עוד תרגיל סטייל יום סיירות ששכחתי אבל בקטנה.
אחרי זה הולכים לצלייה מרכיבים חגור, מי שלא מספיק לא נורא יהיה עוד זמן אחרי זה.
חוזרים לאזור המאהל אומרים לשתות הרבה, ולארגן את הציוד למחר שזה 3 ג'ריקנים 2 אלונקות, כיסאות למדריכים, שקי פק"ל וחוטים, וחגור פיקס.
אוכלים(אוכל יותר טעים מכל שאר הערבים), ונותנים 20 דקות להקים אוהלים, מי שלא מספיק להקים את האוהל ישן עם שק"ש שהוא מתכסה עם הפלג אוהל.
קמים בבוקר ציוד באוויר, הולכים לאזור של הגיבוש והמשימות ויאללה בורות.
עושים בור כל אחד, חופרים עליו תשכל. אחרי זה עושים מפת ארץ ישראל שצריך לציין כמה שיותר מקומות ולהסביר(נסו להיות פה כמה שיותר יצרתיים).

עוד אלונקה סוציומטרית בשביל הכיף, ואולי עוד איזה תרגיל סטייל יום סיירות.
לאחר מכן מגיע שעה 11 בערך מפסיקים תרגילים פיסיים הולכים לצילייה. בזמן הצהריים המפקדים ייעלמו לאיזה 4 שעות,(הלכו לישון....),יגידו לכם לסיים עם החגור ויביאו לכם קטע לקרוא וללמוד(היו לי שני קטעים ללמוד בזמן הגיבוש אף אחד מהם לא בדקו), תשפצרו תציוד!
המפקדים חוזרים, והולכים להביא 5 קלאצ' ו5 פלגי אוהל, ומפרקים ומריכיבים קאלצ'ניקובים במדידת זמן(לא כזה בעיה לפרק ולהרכיב רק לא להתרגש ולהיות מפוקסים כל הזמן).
אחרי זה עושים מין חידון כזה, שואלים שאלה והראשון שיודע תשובה עונה, מי שעונה נכון +נקודה, מי שטועה יורדת לו נקודה.

אחרי זה כל אחד צריך לחשוב תוך 2 דקות על 3 נושאים לדבר עליהם שקשורים איך שהוא אליכם, שהמפקדים יבחרו אחד מהם, וצריך לדבר על אחד הנושאים דקה.
אחרי זה חוזרים לשטח טיטורים, אלונקה סוציומטרית,(יום סיירות), זחילות. ויאללה מסתיים היום הראשון חוזרים לישון!
המפקדים אומרים להכין ללילה 3 ג'ריקנים 10 עם מנשאים(קיצור ג'ריקנים קטנים), ואלונקה עם מנשא.(ציוד למסע בלילה).
כולם הולכים לישון..(ויאללה הקפצה בלילה! מסע!)

מסע באמת חרטא, המפקד קצת רץ, קצת תיזוזים, פותחים תאלונקה ואז היו תחזירים האלה של הקבוצה שלקחו תאלונקה ולא זזו ממנה(גועל נפש, אותי אישית זה באמת הגעיל שאנשים לא רוצים לתת לאחרים לסחוב בשביל להתבלט).

מסיימים תמסע שותים הרבה, מגיעים לרשת שכולם צריכים לעבור תחתיה עם האלונקה עם שקי חול ושהאלונקה לא תיגע לא ברשת, לא בכם, ושאתם לא תיגעו ברשת.
ישר כל הצבועים של הקבוצה(שהיו המון בקבוצה הראשונה שלי, ממש שנאתי אותה), קופצים ואחד מתחכם מנסה לזיין תשכל בכל מני שיטות בשביל להתבלט.(הוא קיבל סוציומטרי הכי נמוך לפי דעתי כולם שנאו אותו).

קיצור כל פעם טמבל אחר זוחל ונוגע ברשת למרות שיודעים איך להעביר, כל פעם איזה טמבל דופק הכל והולך התרגיל.
אחרי זה הולכים לשטח שמתצפת על בסיס ניצנים, וצריך להתחפר בלי להרוס צמחים, ובלי עט חפירה וכל זה ולתצפת על השטח.(הזבובים הורגים אותך עם הזמזומים שלהם ושהם נצמדים לך לתחת ולמימיה). בקיצור אתה שוכב ונח רואה כמה רכבים עוברים, אחרי זה המפקדים באים אומר להם למה בחרת תשטח שלך וכל זה ובלה בלה בלה, והולך לחפש אנשים אחרים בשטח.
המפקדים עושים עיגול גדול, כולם עומדים בתוכו, עם שק פק"ל בתור זנב, וצריך לגנוב אחד לשני את הזנב.

קיצור ובסוף מסתדרים לפי סדרי הגעה ולפי כמה שקי פק"ל השגת.
אחרי זה עוד זחילות עם סדרי הגעה, עוד סחיבת שקי חול עם עוד דברים קיצור כיף גדול.
מגיעים למתקן מתח, במתקן מתח כולם עולים ביחד, עוצמים עיניים, ומסתדרים לפי סדר הגעה של נפילות מהראשון שנפל לאחרון.(תשירו לעצמכם זה עוזר).
פה בערך מסתיים החלק הראשון של הגיבוש, ממלאים שאלון סוציומטרי על הקבוצה, ועפים לצילייה.
מפה כל היום זה רק ראיונות,(בראיון המפקדים פתאום מחייכים ונראים לך אחלה).
יוצא מהראיון עם הרגשה מאוד טובה ומסיים לשפצר את הציוד.
עכשיו פה בערך מסתיים חצי גיבוש, אני חייב לציין כמה דברים המפקדים בחלק הראשון נותנים לך זמנים ולא לוחצים יותר מדי.

הולכים לישון, מקפיצים באמצע הלילה, הרס"פ אומר תוך 10 דקות בחוץ עם פק"לים עלינו לכולם לוקח איזה חצי שעה, אומר "נתתי לכם 10 דקות ולקח לכם חצי שעה?!, תחזרו לישון", אף אחד לא ממש מתרגש ולא שם עליו וחוזרים לישון.
קמים בשלישי בבוקר, מקפלים את הציוד לוקחים את הקיטבג והציוד האזרחי, והולכים לאזור שמתחילים את החלוקה לקבוצות.
מתחלקים לקבוצות חדשות, מנפים איזה 60 אנשים שרואים מראש שלא מתאימים ליחידה.
מפה מתחיל הגיבוש האמיתי... מפה זה באמת קריעת תחת(לפחות לי היה, בגלל שהיה לי מפקד בן זונה).

מגיעים לוקח אותנו לדיונה שבחיים שלי לא ראיתי דיונה כזאת תלולה, מתחילים אלונקה סוציומטרית עליה, בדרך 4 נופלים ומתגלגלים בה. ואז! אחד המועמדים בא למפקד ואמר שהיא לא בטיחותית ואוו ! כמה שהמפקד קרע אותנו וזיין לנו תשכל על זה.(אגב אותו בנאדם היה אחד התותחים, ולא רק מבחינת כושר ופשוט מתתי עליו , ובסוף למרות שהוא "נכנס במפקדים", הוא קיבל מטכ"ל או שלדג).
בקושי מצליחים לעלות את הדיונה עם אלונקה, וגם בלי אלונקה קשה לאללה.
בקיצור אין הרבה מה לפרט יום וחצי פשוט פותחים אותך בתרגילים של יום סיירות, עם המון המון המון זחילות(אין לי מרפקים אחרי הגיבוש,המרפקים שלי עכשיו שטוחים ופתוחים לגמרי).
דוגמה לתרגיל, יורדים מהאסון טבע, מקיפים בזחילה איזה דיונה ליד, חוזרים לאסון טבע בזחילה, לוקחים שק פק"ל, שמים על הכתפיים, עולים על האסון טבע, יורדים, שמים את השק פק"ל על הרצפה, עולים בלי שק פק"ל ויורדים. זהו סיימנו סיבוב 1, ככה יש המון סיבובים, הקטע הכי קשה בזה זה הזחילות בעלייה.
במהלך היום וחצי עושים עוד הפעם את הקטע עם הרשת, את הקטע עם העיגול, את הקטע עם התצפית,הקטע עם הבור,הקטע עם המתח והפעם עושים גם מפה של האזור של המאהל!
בנוסף עושים בור אישי, ובור קבוצתי, חשוב לעבוד בבור הקבוצתי, אבל לא לשכוח את הבור האישי!
קפצתי ליום הרביעי
מקימים אוהל 11 בשטח של המטווח השכן ליד המגורי מדריכים, אוהלים שישמו אחר כך למי שהולך לפסיכולוג.

לפני ההקמה של האוהל עושים פירוק קלאצ' לאחר מאמץ, רצים קצת איזה 20 מטר חוזרים ומפרקים, עוד פעם לא להתרגש ולהיות מפוקסים.
הולכים עושים תקטע עם ההרצאות כמו קודם, כמו שאמרתי חוזרים לשטח ושוב יום סיירות, נותנים דפים ללמוד בצהריים.
בצהריים במהלך התרגיל שפירטתי מקודם באה איזה מישהי עם הסוציומטרי, צעקנו לה כמה אנחנו אוהבים אותה, סיימנו למלא את הסוציומטרי, ויאללה המשכנו בתרגיל.
באותו הערב סיימנו את הקטע הפיזי של הגיבוש, וזהו שלום על ישראל עושים רק ראיינות.
פה הזמן ממש נמשך עושים ראיונות לכולם, פה אפשר גם לדעת מי כנראה יתקבל.
יש קטע שכולם עומדים ואז קוראים לאנשים ספציפים(בהתחלה לא יודעים למה זה, אבל משום שקראו לאחד החברים הכי טובים שלי, שגם הוא תותח על ידעתי שזה למי שהולך להתקבל).
בקיצור הרבה אנשים עושים לי מה פתאום זה לא מי שהולך להתקבל(לי לא קראו), אני נשארתי דבק בעמדתי.

ולאחר מכן התברר שהם נקראו לפסיכולוג(לשם השוואה נקראו שניים מהצוות שלי, שאחד מהם קיבל המתנה לשלדג).
לא מחייב שמי שלא קראו לו, לא התקבל, כנראה פה מתלבטים, כי אחד מהצוות שלי קיבל המתנה למטכ"ל(ואז נראה לי הוא גם בשלדג), בלי לעבור פסיכולוג.
בשורה התחתונה פה אתה יחסית שבוז אם לא קיבלת פסיכולוג, ואתה רואה ומריח כבר תסוף ואתה רק רוצה לעוף משם הביתה!

הולכים לישון.
קמים בבוקר!
בבוקר מזדכים על ציוד, באמת הזיכוי של הציוד עובד די מהר, אבל במשך איזה 5 שעות אתה רק יושב ומתייבש עד ששני האפסנאים יעלו את כל הציוד על המשאיות.(באמת מריחת זמן מיותרת שכבר לא היינו צריכים להיות שם ורק בא לך לעוף משם).(אגב תקלחו לפני כל ההזדכות של הציוד לילה לפני משום שמפרקים שם את המקלחות).
עכשיו באותו רגע התביישתי להיות בגיבוש הזה, "המדריכים" המהוללים הלכו כבר הביתה בזמן שאותנו ייבשו, ובנוסף לכל! אנחנו היינו צריכים לפנות את המגשי אוכל שלהם מהאוהל אוכל הענק שלהם, שכמובן האוכל שלהם היה מינימום 5 כוכבים. עכשיו אני לא בוכה על הסינג'ור כי זה פסיק בכל הגיבוש הזה.

אבל אני חושב שזה גועל נפש, ובמיוחד למדריך ולמפקדים ממטכ"ל\שלדג שאני צריך לפנות אחריהם את האוכל שלהם שבכלל לא ראיתי ולא אכלתי.
כמובן שאחרי זה מועמדים לקחו את המגשי עופות והלכו עם זה לשטח שלנו, ואנשים קפצו על זה בצורה גועלית, שאני לא רוצה להגיד כמו באיזה מקום הרגשתי. ממש בושה למפקד גיבוש.
אחרי ייבוש של המון זמן, שבקושי נשארו אנשים חוץ מהמפקד גיבוש והמועמדים, וכל מה שבא לך זה רק לעוף משם.
אומרים שכל הנוער האיכותי פה וכל זה. מקריאים שמות וואלה לא הקריאו אותי.
לא כזה התאכזבתי(היו שם אנשים שהתחילו לבכות, הרוב לא אבל היו כמה אחדים).
עכשיו לעניין המספרים.
התחילו בערך 400+
סיימו בערך 200
התקבלו בערך 20 למטכ"ל
20 לשלדג.
20 להמתנות ליחידות.


דברים נוספים!
- לא להתבאס מי שלא מתקבל, לא נורא, מחפשים אנשים נורא ספציפים, ואני הסתכלתי על זה רק בצורה חיובית (וכרגע אני רוצה חובלים\מגלן).

- מי שחולה ולא מרגיש טוב! לא להיות גיבור אם זה מאוד חשוב לכם להתקבל לאחת היחידות(לי אישית לא היה סוף העולם ולא היה כוח לחכות עד אוקטובר לגיבוש חוזר). תצהירו בהתחלה שאתם לא מרגישים טוב, הכי הרבה תחזרו באוקטובר זה רק יעזור לכם גם להתכונן מבחינת כושר!

- מי שרוצה להתאמן, להתאמן המון על אינטרוולים, שום ריצה ארוכה לא תעזור לכם פה. בנוסף מומלץ ללכת לחוף ים לחול הכי עמוק שאתם יכולים למצוא ולרוץ עליו על מנת להכיר יותר טוב את החול ים ואיך לרוץ עליו(כל מי שבא מעמית לכושר וכל זה היה יתרון גדול עלי בכל הקטע של עליה בדיונות).

- להביא אזיקונים ואיזולירבנד! זה יעזור לכם המון בשיפצורים!

- להתאמן הרבה על זחילות זה רק יעזור.

- ככה המון זה בראש בשביל לסיים, אולם מי שרוצה להתקבל שיקח בחשבון שצריך לקרוע תתחת באימונים לפני אם זה מאוד חשוב לו להתקבל. (אני הייתי אמור ללכת לגיבוש טייס ובגלל בעיה רפואית לא הלכתי, והכושר שלי לא היה בשמיים ובניתי שהכושר זה לא הדבר הכי חשוב, נכון זה לא הדבר הכי חשוב אבל הוא יבליט אתכם מאוד).
כי צריך לזכור שלקחו את ה400 אנשים הכי טובים בארץ, ויש שם אנשים שמתאמנים כל החיים שלהם לגיבוש הזה, ועובדה שבסוף קראו לפסיכולוג לאנשים שהגיעו ראשונים בכל דבר גם אם הם לא היו הכי גאונים(כמובן שבסוף התקבלו אחלה אנשים).

מאמר גיבוש שייטת 13

  

 מאמר: גיבוש שייטת 13

 

יום ראשון

הגענו לתחנת חוף הכרמל. משם אוטובוס למאהל בעתלית. מושיביםאותנו בציליה, מתייבשים כמה שעות במסלול גיוס מייגע בביורוקרטיה. מי שסיים עושהעבודות רס"ר. אחלה! סיימנו עם זה ומושיבים אותנו לשיחה עם מפקד הגיבוש. בסופה הואמקריא את השמות לצוותים ומציג את המדריך הראשי של כל צוות. 

מתפזרים לקבוצות. לא לדבר בזמן שהמדריך מדבר! תעשו רושםראשוני טוב חח אל תעשו טעויות. לא משנה מה. ולא לשאול שאלות קיטבג ("10 שניות עמדתםפה, זוז!" "להיות עם תדלים עלינו?!" "בגלל ששאלת, יאללה למה לא. עם תדלים עליכם. זוז!" - דוגמא. תזהרו מזה חח) קיצור ממלאים שקי חול, שוקלים אותם ומכניסיםלתדלים.

מבדק מאג. לא מסובך, רק תהיו מרוכזים. נלחצתי מזה בהתחלהאבל בסופו של דבר הלך בסדר.

בערב כולם מצפים למסע הקצרצר של תחילת גיבוש אבל... להיותמוכנים עם מכנסיים קצרים לבראור! סעמק שונא בראור חח. המדריך עושה לנו חימום קפיצותמשהו מצחיק =D. הלך טוב בבראור, עשיתי 8:22 בריצה, 76 מרפקים ו92 בטן. בבטן עודהמדריך עמד מעליי ואמר לי כמה שאני טוב. זה שם אותי בהאיי חבל על הזמן.

יאללה לישון, יודעים שיש הקפצה בלילה. 

יום שני

הקפצה! 4 בבוקר, רבע שעה להתארגן על ציוד מלא למסע. זה זמןטוב להגיד שהציוד (לרוב האנשים לדעתי) היה מאוד אמין ובכלל יחסית נוח לפי מה שהבנתילגיבושים אחרים. רק התדל והנשק שורטים את הידיים והכתפיים אבל בקטנה.

אחרי חימום קצר המסע מתחיל. עשיתי רצועת חוף שלמה אחת עםאלונקה עליי (כל מסע עם 2 אלונקות סגורות). עשיתי חילוף. וכאן כל הזין מתחיל... סחרחורת מטורפת. משהו מוזר, אף פעם לא קרה לי, ועשיתי דברים יותר קשים מריצה עםאלונקה קילומטר. הים והחוף התחיל להתערבב לי, הלכתי עקום ובזגזגים. אני זוכר שאמרתישטויות ולא האמנתי שזה קורה לי. לא הבנתי בכלל מה קורה לי. ואז הפרישו אותי ועודכמה שלא עמדו בקצב, אחרי 2 ק"מ. אני במוח רק WTF!?!? גדול ומטורף. הרופא אמרשהתייבשתי. נגיד. שמו לי אינפוזיה. שבוז כמו לא יודע מה, חושב כבר על יום סיירות. 

המפקד לוקח את החבר'ה שלא סיימו את המסע ואומר להם שנגמרלהם הגיבוש. אנחנו כמובן בשוק כי כולם יודעים שמותר לפרוש בדבר אחד ועדיין להמשיךאת הגיבוש. אבל הוא אומר שאין לנו סיכוי גם ככה אם נמשיך. משביז בטירוף, אבל מישרוצה אומר לו והוא נשאר. אחד הלך מהשיחה הזו הביתה. לדעתי מבחן למוטיבציה, וזהמבחן גדול כי אתם לא מבינים בכלל את הסיטואציה שאתם נמצאים בה כשהמדריך שלכם אומרשאין לכם סיכוי לעבור. מול המחשב כשאתם קוראים את זה זה נשמע שזה מבחן ברור, אבל שםזה לא ככה. אח"כ הכל נהיה בהיר יותר.

סבבה אמרתי לעצמי שמעכשיו אני מפציץ אולי יש לי סיכוי לגאולאת עצמי. 

יאללה למבדקי ים. התחלנו עם שחייה תחרותית, סיימתי 6 מתוך 20-30.

מבדק שהייה במים. לנו היה רק 20 דקות בערך אבל ספרתי לקבוצהאחרת למשל משהו כמו 40 דקות. אחרי 20 דקות טיפה רעדתי והיה קריר אבל בכלל לא נורא. תשירו שירים! שרתי בנשיפות כי זה הדבר היחיד שמשמיע קול. מעביר את הזמן בסבבה :)

שחייה למצוף עם משקפת אטומה. עצה שלי: שחיית חזה היא יותרישרה מחתירה. לפחות בשבילי. לפני שעשיתי את המבחן ראינו אחרים עושים אותו ונשפכנומהם. אנשים שחו לכיוון החוף לסלעים או לחילופין לכיוון הים הפתוח. אז קיצור התחלתילשחות. אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי שאני חייב לבדוק בשביל לוודא שאני לא יוצא אידיוטועומד לתקוע תראש בסלע או באיזה ס"ג. אני מוציא את הראש, והופ! חטפתי שוק. המצוף 5 מטר מולי דוכ. חח הייתי שמח. סיימתי עם הצצה אחת. אשכרה אם הייתי מחכה עוד 7 שניותכנראה הייתי מגיע ב0 הצצות. אבל שמח ב1 שלי, יודע שמעטים מאוד הצליחו ככה.

הולכים לנקות את הרצועת חוף ובערב... תיזוזים! עוד הזדמנותלהפציץ, איזה כיף.

אז ככה. זחילות נוראיות. פשוטו כמשמעו, אוכלים חול. אשכרהנכנס למטה. תנו הכל! תכלס אין הרבה כאלה, אולי איזה 7-10. מאוד אינטנסיבי, לדעתיהתיזוז הכי קשה. הגעתי חמישייה ראשונה כל פעם. סביר, סבבה.

עקיפת מצוף בים וחזרה. יופי קצת ריצה אחרי כל הזחילות. בזההגעתי כבר ראשון שני כל פעם.

העברת אלונקה מתחת חוטים לבנים שקשורים חצי מטר מעל החול. לאלונקה אסור לגעת בחוטים ובחול.

אלונקה סוציומטרית. ספרינט להקיף נקודה מסויימת וחזרה. ה4הראשונים יוצאים לסיבוב נוסף עם אלונקה בה 7 תדלים (70~ ק"ג), אחד עם ג'ריקן 20 ליטר ואחד עם 10 ליטר. השאר יוצאים לסיבוב בלי כלול עליהם ולא נרשמים בכלל. בזה כלמקצה (בערך 10...) לקחתי מקום ראשון :) זה הוציא אותי מהשביזות. אחרי כמה מקציםשאתה מגיע ראשון החבר'ה גם קולטים את זה פסיכולוגית ולדעתי מוותרים לעצמם בעניין שללעקוף אותך... אז בשלב מסויים זה כבר נהיה אשכרה כיף חח. אז חבר'ה, תנו הכל ותגיעוראשונים. מי שמגיע ראשון לנקודה להקיף גם יגיע ראשון, כי אח"כ כל הקבוצה תידחף שםדבוקים לתחת של השני ומנסים לעקוף. ותהיו אגרסיבים. שאף אחד לא יעז לעקוף אתכם. אנילא מדבר על אגרופים לבטן, אני מדבר על אגריסיביות אחרת. יותר לשדר את זה.

יום שלישי

4 בבוקר, הקפצה. כולם מוכנסים ברבע שעה, כמו אתמול. הייתילא בטוח בעצמי בכלל בעקבות המסע הקודם, אבל ידעתי שהגיבוש שלי תלוי במסע הזהויפרישו אותי אם אני לא אסיים ואז ממילא מה שעשיתי לא שווה כלום, בלי קשר לתוצאהבסוף. 

בהתחלה עם תדלים מלאים עלינו. לא קשה, עדיין יש אנרגיהובקטע הזה הייתי אפילו די שמח שזה הקצב. הליכה מהירה ומדי פעם הוא פותח בריצה. אוכל פעם שאנחנו מעצבנים אותו (עוקפים אותו \ נמצאים בצד ההפוך למה שהוא אמר ביחס אלעצמו) אחרי הלוך - חזור וחצי מורידים תדלים, הפסקת שתייה וממשיכים עם אפוד ונשק. ככה לא יודע עוד כמה פעמים. לפני הגיבוש שמעתי מאנשים שהכל בראש וכאלה... חשבתי שזוקלישאה, אבל אתם לא מבינים כמה זה נכון. אתם פשוט אומרים לעצמכם בראש שממשיכיםוזהו, שום דבר אחר. אבל אל תהיו שבוזים, זה אפשרי מאוד. במסע יש כמה קטעים קשיםבמיוחד כמו למשל עלייה על דיונות קטנות כאלה שיש בצדדים של החוף באמצע החיים... משהו מטורף. החבר'ה של הכושר קרבי (כמוני) גם יגלו שפה זה לא כמו מסע באימון. כולםעייפים ולאף אחד אין כוח לקחת אלונקה. אתם תתחילו להימנע מאלונקה כי תבינו שאם תקחואותה יש מצב שהמדריך פתאום יפתח איזו ריצה או דיונה ויהיה מאוד - מאוד קשה להורידאותה מכם. לפני הגיבוש קשה לתפוס את זה אבל שם תבינו. המדריך שלי בכושר הקרבי (שהתקבל לשייטת ד"א) אמר פעם אחת שהוא רצה לבכות כמו ילדה קטנה על האלונקה פעם אחתאחרי שמלא זמן אף אחד לא רצה להחליף אותו. ותכלס לא הבנתי אותו, כולה אלונקה מסכנהעל הגב. אבל אחרי איזו דיונה כזו או ריצה של המדריך ועם האלונקה... היה קטע שפשוטאמרתי... "חילוף... חילוף... חילווווווף... (פה אני כבר מרים את הקול) חילווווףף!!!" אנשים מרוכזים בלעבור עוד צעד ולא לכל אחד יש זין לקחת אלונקה. במיוחד שזה יכול לגרום להדחה מהמסע.

על מה חשבתי במסע כשהיה קשה? על הנקודת שבירה אופציונאליתשהייתה לי בתחילתו. לקחתי תאלונקה. הייתי איתה כמה זמן, לא קצת ממש. ואז המדריךהתחיל לרוץ, ועוד בדיונה. פתחתי פער. זה היה מטורף, לא האמנתי ששוב, זה קורה לי. המדריך אמר לי שמי שפותח 20 מטר פער יוצא. אמרתי לעצמי שאין מצב... שמתי ספרינט עםהאלונקה כי הקבוצה הייתה רחוקה ולא היה מי שיחליף... ועברתי את הנקודת שבירה הזו. אח"כ כל פעם שהיה קשה חשבתי עליה, זה עודד אותי. 

כל הלוך חזור וחצי הייתה הפסקת שתייה, חוץ מפעם אחת שהיהכפול אני חושב. בכל הפסקה קולטים שהקבוצה הולכת וקטנה, כי במסע אף אחד לא מסתכלאחורה לראות מי פורש. כולם עם ראש ברצפה מסתכלים על הקצב של הרגליים. בסוף נשארנושלושה מהקבוצה המקורית ועוד כמה מקבוצה אחרת שנשארו. עוד הלוך חזור וחצי עם תדליםמלאים וזהו. הולכים לטבול בים ונגמר. חוזרים לבסיס בגאווה שלא תיאמן עם ראשלמעלה... לא קולטים שסיימנו. בערך שעתיים וחצי+ מסע. היה קשה.

עכשיו מבדקי בריכה שבעצם היו בים.

ריקון מסיכה ושנורקל מתחת למים. ממש קל.

איסוף טבעות ממתקן בקרקעית. הלך נחמד. פעם אחת עם עינייםפקוחות ופעם אחת עם משקפת אטומה.

החזקת משקולת מעל המים. החזקתי עד שהפסיקו אותי. תחליפוידיים, מותר, וזה עוזר מאוד. אבל תנצלו טוב את הזמן והכוח של יד.

אח"כ שיחות אישיות שבהן שוברים דיסטאנס. המדריכים אשכרה ממשנחמדים! חח נהניתי מזה.

בערב תיזוזים. עוד פעם מקצים של זחילות. עוד טרטורים ליםובחזרה. העברת אנשים דרך רשת ברזל וחפירת בורות. יאללה להפציץ, זה עוד מעטנגמר.

יום רביעי

עבודות רס"ר, מחזירים ציוד. תעשו כל מה שהוא אומר ואלתתעצלו, הוא עדיין מעביר שמות לדבריו. שומעים מי עלה לוועדות מקבלים ציוד וחוזריםהביתה.

מספרים...

220~ התחילו.

45~ סיימו.

25~ אני חושב קיבלו וועדות...

וכמה עברו אני יודע לא יודע ת'אמת.

בהצלחה לכולם! :)


טיפים:

*תביאו טוש עבה לרשום את המספר שלכם.
*כמה שיותר חולצות לבנות ו2 זוגות נעליים! בשביל להיות במצבטוב אתם צריכים 5 חולצות לפחות ובשביל מצב טוב מאוד 7 לפחות. קחו בחשבון.
*איזולריבנד ואזיקונים.
*הרבה אנרג'י.

*מה שהמדריכים אומרים קדוש, וכמה שפחות שאלות. תשאלו אתהחברים אם צריך.

*אם אתם חניכים תורנים ואין לכם זמן, קחו הערכה! מראה עלמקצעויות ואם לא תקחו ולא תעמדו בזמנים הם ירדו עליכם בגלל זה. ואם כבר דיברנו עלזה, אז רצוי מאוד שעון שלא תשאילו באמצע ממישהו כי מינו אתכם להיות חנת"ר.

*מתיחות ברגעים פנויים, תהיו מקצועיים.

*כשקשה לסחוב תאלונקה במסע, תנשכו תשפה. עוזר להסית את הכאב. וכל המדריכים מסתכלים על מי שסוחב, זה חשוב.

מאמר יום סיירות

מאמר יום סיירות ינואר 2010:

מתכונת יום הסיירות - יום אחד.

תזמון: הגעה - 7:00 (בוקר...), שיחרור - אחה"צ, 15:00 פחות או יותר.

תיאור היום:

1. מגיעים ב-7:00 בבוקר למכון וינגייט.

2. מבצעים את תהליכי הסדרת הטפסים (זימון ואישור רפואי חתום).

3. מקבלים מספר שלמעשה זה יהיה המספר שלכם במהלך היום, ורושמים אותו על החולצה הלבנה מקדימה ומאחורה.

4. עוברים בדיקת רופא שעובר גם על האישור הרפואי.

5. כל מי שמסיים את כל ההליכים הנ"ל מתרכז במקום מסוים ולאחר שמגיעים מספיק אנשים (90 איש פחות או יותר) המפקד לוקח את הקבוצה הצידה ומעביר חימום קל הכולל מעט ריצה ומספר מתיחות.

6. לאחר החימום והמתיחות, הקבוצה מובלת לאזור שבו מתבצעת ריצת ה-2000. הקבוצה מוזנקת, רצים בקו ישר קילומטר קדימה, מגיעים לנקודה בה מחכה מפקד שיסמן אתכם בטוש על החולצה, וחוזרים חזרה, כל אחד מקבל כרטיס עם מספר והוא אומר אותו לאנשים שיושבים בקו בסיום ורושמים את התוצאה של כל אחד.
חשוב מאוד לציין - המשטח בו הריצה מתבצעת לא מישורי, יש בו עליות וירידות, ברובו הוא חול קשה אך יש מעט חלקים בהם יש חול רך אך לא עמוק. כל מי שמתאמן בריצות על אספלט ומסלול מישורי וחושב שכך הוא יהיה מוכן, טועה, מכיוון שהדבר שונה מאוד ממה שיש ביום הסיירות.
לאחר סיום הריצה שותים מים, ומפנים את המקום לקבוצה הבאה שמגיעה לבצע את הריצה.

7. הקבוצה שסיימה את הריצה וסיימה לשתות ושירותים (מוקצות מספר דק' לשם כך) מתרכזת במקום מסוים, ומגיעים נציגים מטעם יום הסיירות. הנציגים יסבירו לכם על היום שאותו אתם הולכים לעבור ועוד כל מיני נהלים והסברים אחרים. לאחר מכן, כל אחד יקבל דף, בו הוא רושם את פרטיו האישיים, ובאותו דף תתבקשו לדרג את היחידות לפי רצונכם להגיע אליהן (לדוגמה - אם ברצונך להגיע למטכ"ל, סמן את מטכ"ל ב-"1", ושייטת "2") - כמובן כל אחד לפי רצונו.
ביום הסיירות ניתן להשיג גיבוש גיבוש מטכ"ל (כולל מטכ"ל, שלדג ו-669) גיבוש שייטת, או גיבוש חובלים.
אגב, מי שרוצה גיבוש חובלים יכול גם פשוט להתקשר למדור ים ולבקש גיבוש.

הקבוצה הראשונה שתסיים עם ריצת ה-2000, תתבקש להכין את הציוד הצוותי להמשך היום.

8. לאחר שכולם סיימו עם ריצת ה-2000, כולם מתרכזים במקום אחד, ומתבצעת חלוקה לצוותים. הצוות שבו תיהיו (בצוות יש בין 15 ל-20 איש פחות או יותר) הוא יהיה הצוות שלכם לחלק הפיזי המרכזי של יום הסיירות.
המפקד הראשי יכריז על מספר הצוות, ולאחר מכן, את המספרים של חברי הצוות, וכל אחד ממכם ניגש לצוות שבו המספר שלו מוקרא. לכל צוות יש ציוד צוותי (הכולל אתי חפירה, שקים, אלונקות, ג'ריקנים) ועל כל צוות יש כ-3 מפקדים, שאחד מהם יהיה המרכזי שייתן לכם את ההוראות. (אגב, המפקדים הם בוגרי היחידות (מטכ"ל, שייטת))
לאחר שמוודאים שכל חברי הצוות נוכחים, לוקחים את הציוד הצוותי וניגשים לאזור הדיונות הסמוך.

9. שוב, מוודאים שכולם נוכחים, ואז מתחילים. פה למעשה מתחיל החלק הפיזי והמרכזי של יום הסיירות.
התפקוד שלכם בחלק הזה, הוא זה שייקבע מה תקבלו ואם בכלל תקבלו, בסיום היום.
חשוב לזכור - אני מציג את מה שהיה בצוות שלי, ולא בכל צוות עושים בדיוק אותו דבר, אלא הכל תלוי ברצונם של מפקדי הצוות שלכם, אך אם יש שינויים, הם יהיו ממש קטנים.


החלק הפיזי המרכזי של היום, כולל 4 תרגילים מרכזיים:

א. ריצות ספרינט
ב. ריצות ספרינט עם ציוד (אלונקה, ג'ריקנים, שקים)
ג. חפירת בור/תעלה
ד. סחיבת שקים

בתוך התרגיל עצמו, אין הפסקות.
בסוף כל תרגיל, תקבלו מספר דקות שבהן תידרשו לשתות כמות מים מסוימת ולארגן את הציוד לתרגיל הבא - זאת אומרת שבסוף הזמן שניתן לכם, אתם צריכים לעמוד מסודרים מול המפקדים, שהציוד לתרגיל הבא מוכן, ולאחר ששתיתם מספיק מים כמו שאמרו המפקדים.

א. ריצות ספרינט - המפקד ייתן לכם הוראות, מהו מסלול הריצה. כאשר המפקד יכריז "צא", תצאו לריצה לפי המסלול, ותחזרו לנקודת ההתחלה ליד המפקדים. כשכולם יגיעו, יעברו רק מספר שניות עד שתצאו שוב לריצה הבאה, והדבר יחזור על עצמו שוב ושוב עד שהתרגיל יסתיים.
מרגע שהתרגיל מתחיל, לא תיהיה מנוחה של יותר ממספר שניות בין כל ספרינט לספרינט. התרגיל מאוד אינטנסיבי, ורוב האנשים שפורשים במהלך היום, ייפרשו בחלק הזה.


ב. ריצות ספרינט עם אלונקה, ג'ריקנים ושקים - עכשיו תידרשו לעשות את אותו מסלול בספרינט, אך יש שינוי - ארבעת הראשונים שמסיימים את הספרינט, ירימו אלונקה ויסחבו אותה באותו מסלול של הספרינט (כמובן שעל האלונקה יש מספר שקים והיא כבדה. בצוות שלי, גם ארבעת הבאים שמגיעים זוכים לסחוב - 3 ג'ריקנים ושק חול אחד. הדבר משתנה מצוות לצוות לפי רצון מפקדי הצוות. לדוגמה, יכול ליהיות שבצוות אחר, רק החמישי והשישי שמסיימים, ייסחבו משהו, אך בכל הצוותים יש אלונקה ו-4 הראשונים שמגיעים יסחבו אותה. השאר תלוי במפקדים כמו שאמרתי.
דוגמה לריצה בתרגיל - יוצאים לספרינט, 4 הראשונים שמגיעים מרימים אלונקה והבאים בתור ג'ריקנים ו/או שקים, ויוצאים למסלול הספרינט עם האלונקה והציוד. שחוזרים למפקדים מחכים עד שהם יגידו להוריד ציוד, ופה בעצם מסתיים סיבוב אחד. לאחר שהציוד הורד, שוב המפקד יזניק אתכם והראשונים יסחבו ציוד...

החלק הזה לא פחות אינטסיבי וקשה מהראשון, אלא אף יותר מכיוון שיש שיש בו גם ספרינט רגיל, וגם סוחבים ציוד, אבל רוב מי שנשאר לאחר התרגיל הראשון, יישאר גם פה. רבים פורשים בתרגיל הספרינט הראשון מכיוון שההלם מגיע בהתחלה, וסביר להניח שמי שעובר את השוק הראשוני יסיים את היום הזה.

ג. תרגיל חפירת בור/תעלה - התרגיל הזה משתנה מצוות לצוות - יש צוותים בהם ההוראות הן לחפור בור במידות מטר אורך, מטר אורך ומטר עומק, ויש צוותים (בכללם הצוות שלי) שההוראה הייתה לחפור תעלה שרוחבה יהיה אורך את החפירה, וגם עומקה יהיה אורך האת. ( אתם חופרים עם את חפירה קטנה מתקפלת שיהיה חלק מהציוד שלכם שם).
כאשר המפקד יגיד, תתחילו בחפירות, ולאחר זמן מסוים הוא יגיד לעצור ולהפסיק.
המפקדים יעברו ביניכם וישאלו אתכם שאלות על הבור ולפעמים גם עליכם עצמכם.
לאחר שהמפקדים מסיימים לשאול את כולם, תתבקשו לכסות את הבור שחפרתם.

ד. סחיבת שקים - לכל אחד בצוות יהיה שק (לפי הערכה שלי, שוקל 15 קילו פחות או יותר), והמפקד יגיד לכם מה הוא מסלול הסחיבה של השק. נקודת ההתחלה והסיום של כל סיבוב תיהיה ליד המפקדים, ובכל פעם שתסיימו סיבוב תידרשו לומר את המספר האישי שלכם, וכמה סיבובים עשיתם.
הסיבובים הם סיבובים גדולים, ומסלולם כולל גם עליות וירידות מן הדיונות החוליות.
לאחר זמן מה, המפקדים יגידו לכם לעצור.

ופה נגמר החלק הפיזי של יום הסיירות.

10. לוקחים את הציוד הצוותי מן הדיונות, וחוזרים לאזור המחנה. לאחר שתחזירו את הציוד, תשבו מספר דקות עם מפקדי הצוות שלכם, כל אחד יספר על עצמו מעט והמפקדים ישאלו אתכם כל מיני שאלות.

11. ממלאים דף דירוג סוציומטרי על חברי הצוות, ומהנקודה הזאת, תתייבשו בין שעה לשעתיים (אפשר לשתות, להשתין, בשלב מסוים גם מגישים לכם אוכל (לחם עם חומוס או משהו אחר), אבל כולם צריכים להתרכז במקום אחד לפי הוראות המפקדים.

12. לאחר ההתייבשות, מגיע המפקד ומקריא תוצאות - יגידו "לסיירת מטכ"ל עברו מספרים ... ... ..." "לשייטת ... ..." ולחובלים.... . רוב האנשים לא מקבלים כלום.

13. כל קבוצה של יחידה מתרכזת באזור אחר, יגיע מפקד וידבר איתכם מעט, לאחר מכן יגיעו נציגי מדור סיירות שיסבירו לכם בקצרה מה הם הליכי ההמשך ותקבלו דפי הסבר ותוכניות אימון.

14. אתם משוחררים הביתה - יש אוטובוסים לת"א ולחיפה בחינם למי שרוצה.

התחילו את היום כ-450 איש, פרשו כ-200 איש (הערכה גסה שלי)
כ-30 איש קיבלו מטכ"ל, אני מעריך שמספר דומה לשייטת.
אני יודע שאנשים קיבלו גם חובלים אבל לא שמתי לב כמה.
כמו שאמרתי, אנשים רבים פורשים, ורבים לא מקבלים כלום.


יום הסיירות מזווית הראיה שלי + טיפים:

יום הסיירות הוא ההזדמנות הבטוחה האחרונה שלכם להגיע ליחידה שאתם רוצים.
מי שזה חשוב לו, שייתאמן קודם, שישקיע, שילך למסגרת כושר קרבי (שם תקבלו את ההכנה הטובה ביותר).

אומנם מלבד ריצת ה-2000, החלק הפיזי נטו של יום הסיירות אורך סך הכל 3 שעות, אבל אלו שעות מאוד אינטנסיביות, במהלך התרגילים אין הפסקה, אין מנוחה. אנשים שלא התאמנו מגיעים לשם ונכנסים להלם.
כל מיני חכמולוגים שהתאמנו במכון כושר או באימונים בפארק ורגילים לאספלט חוטפים פה פתאום שוק.
מי שרוצה להתאמן ליום סיירות, שיתאמן ספציפית. ולהתאמן ספציפית זה אומר אימונים בחול ים, בדיונות, בעליות, להתנסות בסחיבת אלונקה, שקים וכו'. כמו שאמרתי, הכי טוב שצטרפו לקבוצת כושר קרבי לפחות חודשיים קודם.

בתור אחד שהתאמן במסגרת כושר קרבי (יובל עילם) , אני רוצה לומר לכם, בשום שלב במהלך היום לא הייתי מופתע, לא פיזית ולא מנטלית. בכל שלב ידעתי מה הולך, איך להתנהל, איך לחשוב במהלך יום כזה, איך להתמודד עם סיטואציות מנטליות מסוימות וכמובן שפיזית הכינו אותי בצורה מצוינת.
אני לא עושה פה פרסומת. אני אומר בכנות שאם הייתי מתאמן לבד, לא הייתי מוכן כמו שצריך, לא פיזית ולא מנטלית.

החלק שבו פורשים הכי הרבה אנשים ובעצם החלק הקשה ביותר הוא הספרינטים הראשונים, בהתחלה. לא משנה אם התאמנתם או לא, ברמה מסוימת תקבלו שוק. השאלה היא איך תתמודדו איתו.
לא משנה כמה קשה לכם, לא משנה מה המיקום שלכם, גם אם אתם אחרונים, אל תעצרו, אל תפרשו. אם תתגברו על ההתחלה, כנראה שתסיימו את היום הזה. רק לשם הדגמה, בצוות שלי היו בהתחלה בין 15 ל-20 איש וסיימנו 7 אנשים.
אומנם ברוב הקבוצות לא פורשים כל כך הרבה אנשים, אבל כמעט בכל קבוצה יהיו פורשים.

טיפ חשוב ביותר - לאכול בבוקר לפני יום הסיירות!!! פרוסות עם שוקולד/ריבה/דבש כשעתיים לפני (קחו בחשבון שלא מתחילים בדיוק ב-7 בבוקר אז אל דאגה. תאכלו בננה כשעה לפני כל חלק פיזי.

תשנו טוב בלילה.

לפני יום הסיירות תשאלו את עצמכם טוב טוב אם אתם בטוחים שאתם רוצים להגיע ליחידה כזאת או אחרת. תזכרו כמה חרא אוכלים במהלך המסלול, אלו קשיים פיזיים יש. אתם צריכים להגיע להבנה ששירות ביחידה הזאת דורש ממכם מאמצים פיזיים ומנטאליים עילאיים.
תזכרו שלהתקבל זה יחסית החלק ה"קל". המסלול הוא החלק הקשה באמת.
במהלך המסלול ביחידות העלית, אתם לא תדעו מה תעשו שעה או שעתיים מאוחר יותר, בטח שלא מחר. כל יום תופתעו מחדש, ובכל יום יכול ליהיות שתפרשו או שיפרישו אתכם. אי הידיעה הוא הדבר הקשה ביותר שיש. כל יום הוא מבחן.

במידה ואתם מחליטים ללכת על זה, תגיעו נעולים. נעולים בראש על המטרה שלכם, תחליטו שלא משנה מה, בכל רגע נתון אתם נותנים 180%, נותנים את הנשמה, גם אם קשה. תזכרו שזה נגמר מתישהו. זה היתרון שלכם. אתם יודעים מתי זה ייגמר. תזכרו שזו ההזדמנות שלכם להשיג את מה שתמיד חלמתם עליו, וזה הזמן להוכיח את זה. עד עכשיו דיברתם ועשיתם רעש כמה שאתם מורעלים וכמה שאתם רוצים, בטח גם חברים שלכם תפסו ממכם, בטח גם הבנות, אבל הכל חארטה ושטויות ודיבורי סרק עד שתגיעו למיונים (יום סיירות, גיבוש). זה הזמן להוכיח את עצמכם.

חשוב מאוד - תיהיו עצמכם. אם אתם חושבים שאם תתחנפו לכולם, או תשחקו אותה ליד המפקדים זה יעזור לכם, אתם טועים בגדול. אל תלכו להגיש מים לכולם אלא אם באמת זה מה שאתם רוצים לעשות ועושים בדרך כלל. זה פתטי לראות איך אנשים רצים לעשות את זה רק כדי שבסוציומטרי ידרגו אותם גבוה. את כל ההצגות האלו אנשים רואים, כמובן שהמפקדים רואים הכל.
תיהיה עצמכם. אם תתאימו, מצוין, אם לא, לא קרה כלום. זה רלוונטי.

אחד הדברים החשובים ביותר, ואולי החשוב ביותר, הוא שתיהיו חדים ונעולים. זמן תגובה מהיר וחד, יוכל להביא אתכם לכך שתיהיו הראשונים לצאת לכל ספרינט, ובדרך כלל מי שיוצא ראשון או בין הראשונים, גם יסיים בין הראשונים. 

שאתם מתחילים את החלק הפיזי, פשוט תהפכו את עצמכם לרובוטים שמגיבים במהירות הגדולה ביותר שיש, ומבצעים מיד מה שצריך לבצע.
פשוט תנתקו את עצמכם, לא לחשוב על המשימה יותר מדי, פשוט לבצע.
אני מתכוון בעיקר לחלקים של הספרינטים.
שאדם מתחיל לחשוב ולהתעסק בראש עם כל מיני דברים, מהירות התגובה יורדת, אתם איטיים יותר, ומתחילים לעלות בכם ספקות.

פשוט תהפכו לרובוט שמבצע. לא משנה אם יש עוד ספרינט אחד או אם המפקד יגיד שיש "רק" עוד 70 ספרינטים, זה לא משנה לכם, אתם מתעסקים רק בהווה ובספרינט הנוכחי, דואגים לתת את המקסימום.
אז יהיה עוד ספרינט? אז מה?! מה קרה?! והתשובה היא שלא קרה כלום! פשוט יוצאים ועושים מה שצריך לעשות.
אתם עומדים דרוכים, חדים, וקשובים, מחכים למילה אחת. המילה היא "צא". אל תסתכלו מסביב, אל תסתכלו איך הולך לאחרים, לא משנה אם אתם עייפים, או שקשה, אתם מחכים למילה הזאת. שהמילה הזאת מגיע אתם פשוט משתגרים לעבר המסלול ומסיימים אותו הכי מהר שיש.
באתם למלחמה, ואתם הולכים לנצח בה.

יכול ליהיות שתחוו נקודות שבירה ביום הזה, אז ברגע שממש קשה, תסתכלו רגע הצידה לחבר'ה שבקבוצה שלכם, ותזכרו שלחבר'ה האלה קשה לא פחות ממכם, וכמו שאמרתי קודם לכן, השאלה היא איך תתמודדו עם הקושי. האם תהפכו לסמרטוטים שמתייאשים ופורשים?!

לא! אתם מריצים לעצמכם בראש מה המטרה שלכם, נזכרים בכמה אתם רוצים את זה, ונזכרים שזו ההזדמנות שלכם להוכיח את עצמכם מעבר לכל דיבורי הסרק! אתם רוצים להגיע ליחידת עלית?! צריך לעבוד קשה מאוד בשביל זה, צריך להרוויח את זה בדם, יזע, דמעות וכאב. רק בסוף תוכלו להנות מהפירות. אבל עד אז, דרך קשה מאוד.




קרדיט OMER K